רבים מכנים אותו "המלאך גבריאל", כעת יתקיים אירוע לזכרו

רבים מכנים אותו "המלאך גבריאל". מאז שנפטר מדום לב לפני עשור, בגיל 37, דבק הכינוי הייחודי במוזיקאי גבריאל בלחסן. זה שילוב של שמו הקרוי על שם המלאך המפורסם לצד ההשפעה האדירה שלו על היחס לבריאות הנפש, כמי שחשף את העולם לרגעים הכי אינטימיים מתוך התהומות. כעת נערך כנס אקדמי לזכרו, על תרומתו לתרבות ולבריאות הנפש בחברה הישראלית.

"גבריאל נתן מילים לתופעות שכולנו חווים מדי פעם, אבל אין אף אחד ששם אותן על השולחן כמוהו", מתאר פרופ' יוסי לוי-בלז, מארגן הכנס וראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי במרכז האקדמי רופין. "גבריאל הוביל אמירה שאפשר לדבר על הצדדים האלה, שאפשר לשים על השולחן כאב נפשי ודיכאונות ואת הנדכאות ואת כל הבלתי נסבלות של הדבר הזה. אין מי שיכול לתאר את החוויה המבעיתה הזו של כניסה למחלקה פסיכיאטרית כמו שגבריאל תיאר. לא היה מי שדיבר ככה על דיכאון וחרדה וחמלה, על היכולת לזוז ולהיות בתנועה מהמקומות של כאב".

גבריאל בלחסן גדל ביישוב הדרומי תלמי אליהו, שם הקים בצעירותו את להקת "אלג'יר" עם חבריו למושב, שהייתה תופעה ייחודית בנוף הישראלי. בגיל 22 התפרצה אצלו הפרעה דו קוטבית, את ההתמודדות עמה תיעד ביצירתו. במשך השנים ליווה אותו קהל אדוק שראה ביצירתו בשורה ייחודית. "התרבות בישראל משדרת 'הכל בסדר ובוא נשיר יוניקורן'", אומר לוי-בלז, "אבל כ-20% מהאוכלוסייה מתמודדים עם דיכאון בזמן נתון, ואשפוז פסיכיאטרי זה דבר שקורה לאנשים נורמטיביים. אפשר לקום בארבע בבוקר מזיע מתחת לשמיכת כותנה שחורה ולהסתכל על התקרה – כמו שגבריאל כתב, וזה חלק מהרפרטואר שיש לבני אנוש. כפסיכולוג קליני, להשמעת הקול הזה יש ערך בלתי נתפס".

לוי-בלז הכיר את בלחסן מקרוב. "אהבתי את המוזיקה של 'אלג'יר' מאז שהייתי בחור צעיר שגר בתל אביב. גבריאל הזדמן לחיי כשפגשתי אותו במחלקה שבה התאשפז. זה היה מפגש מאוד חזק ומשמעותי".

עבור המשפחה מדובר בסגירת מעגל. "המצב היום מתקרב לחלום של גבריאל, שבריאות הנפש תהיה דבר טבעי ונורמלי, כמו שמדברים על שפעת ודלקת אזנים", אומר עמנואל בלחסן, אחיו הגדול, שמופיע בכמה משיריו. "כשהתפרצה המחלה לגבריאל השיח בנושא היה של חשיכה מוחלטת. התייחסו לזה כאל המקום הכי אפל והכי חשוך, והכי מלא בושה, וזה פגע באנשים שהכי זקוקים לטיפול. גבריאל שכב על הגדר בשביל כולם ודיבר על העולם הזה. קיבלנו במשך השנים אינספור דוגמאות לאנשים שזה פשוט הציל אותם. לכן זו תחושה של סגירת מעגל".

עבור עמנואל, מנו, העובדה שמדובר בכנס אקדמי מרגשת במיוחד. "יש את התדמית של האמן – רגש ורגש ורגש, אבל גבריאל היה אינטלקטואל אמיתי. הוא היה ידען עצום. זה היה אצלו מגיל מאוד צעיר, הוא קרא ספרים עבי כרס, ידע תהלים-משלי-קהלת בעל פה כאילו מדבר בספר בן שני עמודים, קרא מפנחס שדה ועד אלבר קאמי, מארנסט המינגווי ועד אמיל אז'אר. לכן זה באמת סוג של תרועת ניצחון, שהתרומה שלו היא מול יום לימודים אקדמיים. ואני יודע שלומדים אותו היום בהרבה חוגים לספרות.

"בשבילי זו נחמה. אני מאוד מתחבר לזה מאשר כל הדיבור על הדיכאון. הייתה תקופה של רומנטיזציה של הכאב כאילו זה דבר שאין בלתו וזה מקודש. אך המציאות היא אחרת – גבריאל האמין שעת לבכות ועת לצחוק. הוא היה האדם המצחיק בתבל, עם יכולות חיקוי והומור מעודן ומחוכם".

בכנס יוקדשו מושבים למרחבי מרכז וקצה ביצירתו של בלחסן, דמות האלוהים המשתקפת ביצירתו ונושאים נוספים. אביב גדג' יופיע, יואב קוטנר ישוחח עם פרופ' לוי-בלז ויתקיים שיח פתוח עם הקהל על כאב נפשי, משמעות ותקווה.

הכנס יתקיים מחר (שישי) באקדמית תל אביב-יפו, החל מהשעה 9:00.