"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האינדיבידואל לא פחות חזק מהמדינה: לזה כולכם צריכים להאזין

הפרויקט "ארץעיר", שיתוף פעולה ייחודי של מוזיקאים שונים, מבקש לנבור בשירים מתקופת קום המדינה ולהבליט דווקא את אלה שלא דיברו על חלוציות ועל תקומה, כי אם על סיפורים אישיים שבסופו של דבר נוגעים לכולנו • "הייתה איזו מטרה לאומית ליישב את המדינה ופחות הסתכלו על האינדיבידואל", מספר יואב רוזנטל, מהוגי הפרויקט

,עודכן
0השמעה
חברי פרויקט "ארץעיר". צילום: ענבל איל

אם אתם נוטים להיסחף על גלי הנוסטלגיה ואוהבים לשמועמה היה פה פעם, הנה פרויקט מוזיקלי במיוחד בשבילכם: אלבום חדש ובו 8 שירים, מוכרים יותר ופחות מתקופת קום המדינה - תקופה בה שרו על חלוציות ועל תקומה, תקופה בה שירים נכתבו מתוך תחושת שליחות ובגוף שלישי.

אבל הפרויקט "ארץעיר", שיתוף פעולה של המוזיקאים והמפיקים יואב רוזנטל, גילי מאיר ומיה יוהנה מנסה לגלות ולחשוף דווקא את השירים האישיים - הבודדים לאותה התקופה - כשהוא בוחן את הסיפור הפרטי של המספר והכותב.

היום (שני) יוצאת ממנו הסנונית הראשונה, "שובה אלי". הגרסא המוקלטת הראשונה לשיר בוצעה על ידי "צמד הגיטרות" - יוסף פלטה ושלום עמרני ב-1960. פלטה היה מוזיקאי פעיל בשנות ה-50 וה-60, עמרני היה חבר בצמד העמרנים יחד עם אחיו ברק עמרני והתקליט הראשון שלהם, שהיה חלוצי מסוגו וכלל גם שירי עם תימניים, הופק על ידי מלחין השיר יוסף הדר. המילים לשיר נכתבו ע״י עמוס אטינגר.

"זה פרויקט שעשינו אותו חצי פילנטרופי. מאוד עניין אותנו לחקור שירים מאותה תקופה, בה רוב השירים התעסקו בחלוציות כמו 'אנחנו צריכים לבנות את הארץ', 'אנו באנו', ואני חיפשתי שירים קצת יותר אישיים, שכתובים בגוף ראשון ולא שלישי. פחות מצאתי וזה איתגר אותי.

"נקלעתי לסיטואציה שאני יושב מחפש המון עד שהגעתי ל-8 האלה והחלטתי לראות מה אני מצליח להוציא מהם", מספר יואב רוזנטל. "צירפתי את גילי ומיה לפרויקט ולאט לאט פיצחנו אותם. ניקינו את המניירות וראינו מה נשאר לך מהשיר".

חברי פרויקט "ארץעיר",צילום: ענבל איל

בעצם שירים בהם דיברו על ה"אנחנו" ולא על ה"אני". שרו על המדינה ולא על האינדיבידואל.

"נכון, וזה היה נורא מוזר כי ב-300 השנים האחרונות, רוב השירים בעולם, בתרבויות שונות, היו שירים על אהבה, ודווקא בישראל יש מעט מאוד שירים כאלה. זה לא היה מקובל. הייתה איזו מטרה לאומית ליישב את המדינה ופחות הסתכלו על האינדיבידואל.

"אותי דווקא עניין לחפש מקומות שכן התעסקו בו. כשמצאנו את השירים שכן התעסקו באינדיבידואל, מצאנו דברים שונים שהשירים נגעו בהם. למשל בשיר הזה שיוצא היום יש הסתכלות על מישהו שאיבד מישהו קרוב. יש שם התייחסות לאהבה ועל החוסר שמרגישים כשמאבדים אותה. נקודת מבט פחות כללית ויותר מישהו מסוים עם החוויה האישית שלו".

ארץעיר - שובה אלי

העובדה שאתם מוציאים פרויקט נוסטלגי כזה, דווקא בימים בהם החברה הישראלית מפולגת, מעניקה משמעות נוספת ליצירה שלכם?

"אני חושב שכן. אלה שירים מהימים המאוחדים של ראשית המדינה שבדרך, ובעינינו התפקיד של המוזיקה הוא לחבר בין אנשים ולמצוא את המכנה המשותף ביניהם, ובמיוחד בתקופה כזאת. לחפור בתרבות שלנו ולהבין מה יש שם, מה בנה אותה. יש לנו תרבות כל כך עשירה, ותרבות בכלל ומוזיקה בפרט זה המכנה המשותף שיכול לחבר את אנשים שונים, וזה דבר שיפה לראות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר