"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיקור הופעה: גבע אלון מצטיין באנגלית

הזמר והגיטריסט השיק אלבום בעברית בהופעה שהדגישה כי כוחו עדיין באנגלית, אולם הדואטים עם פוליקר ודניאלה ספקטור היו מצוינים

,עודכן
צילום: אביעד זיסמן // גבע אלון בבארבי

בדרך האופיינית לו,גבע אלוןהתחיל את הופעת ההשקה של אלבומו החדש "מחפש שמיים" במועדון הבארבי בלי לומר מילה. הוא פשוט תפס את הגיטרה, הכלי שאי אפשר לדמיין אותו בלעדיו, ופשוט התחיל לנגן. מספר רגעים אחרי, הלהקה הצטרפה וכל הקהל הופנט לכיוון הבמה כמו יתושים למנורה כחולה.

הציפייה הייתה גדולה, גם מההופעה עצמה, וגם מהשירים החדשים בעברית. אך מה שהתחיל גבוה, למרבה הצער חווה טלטלות, לפחות עד שהאורחים המכובדים של המופע עלו לבמה.


אחד משיאי המופע. דניאלה ספקטור וגבע אלון // צילום: אביעד זיסמן

גבע פתח עם השירים "אין פעם", "בא הביתה" ו"דניאל". אולי זה לא הכי נכון להכניס שלושה שירים תחת מטריה אחת, אבל קשה להימנע מלעשות זאת. במקרה הזה, הם פשוט היו נשמעים כמו שלושה חלקים לשיר אחד ארוך, לטוב ולרע. הטוב: גבע שומר על סגנון ייחודי לו, שמכיל ניגוד בין רוק מכסח לשירה עדינה ומלטפת. מזכיר לא מעט את סגנון ההגשה של בק. הרע: תוכן השירים רפטטיבי ועובר ליד האוזן. המילים "בית", "חלון", "קירות" חוזרים על עצמם ומשהו בלחנים לא מספיק מיוחד בשביל לגבות את הטקסטים הגנריים. מעט יוצא דופן מבניהם הוא "דניאל", בזכות סיפור מרגש על השראת השיר (גבע ביקר לוחם פצוע בבית חולים, שר לו שירים – ולבסוף כתב על כל הסיטואציה).

בשיר הרביעי, גבע חזר לאנגלית עם הלהיט "Come race me" ואז האסימון נפל. פתאום מופיע מולך זמר אחר, עם אנרגיות אחרות, עם יותר נוכחות והרבה יותר ביטחון. מוזר, אבל הזמר הישראלי מרגיש יותר נוח עם השפה האנגלית ומשדר עמה יותר אותנטיות. גבע מרשה לעצמו הרבה יותר, הן בנגינה על הגיטרה, הן בשירה והן בטקסטים הנוקבים יותר. אולי בגללהתקופההארוכה שחי והופיע בחו''ל, אולי בגלל הביטחון ששפה זרה מעניקה לו. גם כשסוף סוף פנה אל הקהל, סיפר שהוא לא נוהג לדבר עם הקהל בהופעות, אבל הפסיכולוגית שלו המליצה לו לשבור את הקרח. מה שאולי מחזק את העניין עם השפה.


שבר את הקרח בהמלצת הפסיכולוגית. גבע אלון // צילום: אביעד זיסמן

בהמשך ההופעה (ההופעה הבאה בתאריך 1.6.18, מלון אלמא זכרון יעקב), נע אלון בין השירים הישנים באנגלית לחדשים בעברית ולשיתופי פעולה מוצלחים מאוד עם האורחים דניאלה ספקטור ויהודה פוליקר. משמיעה ראשונה של השירים מהאלבום החדש, נדמה כי "אירופה" הוא המוצלח ביותר, שמצליח לעניין ולהכניס את המאזין לסיפור רומנטי-נוסטלגי על אהבה בינו לבינה, או לבין מה שהתכוון המשורר. זה נכון גם לאלבום וגם לביצוע על הבמה.

שיא ההופעה הגיע כשפוליקר עלה לבמה, ונתן בראש יחד עם אלון סולואים אפיים. הרגעים האלה התאספו למופע גיטרות מרהיב, שאותו אי אפשר יהיה לשכוח.

מה זה "כפרה עליכם"?
וונדר וומן גרסת המציאות
המוזיקה של נטע שלא הכרתם


סולואים אפיים. אלון ופוליקר // צילום: אביעד זיסמן

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר