"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
״אני בבית העלמין בוכה כל חמישי״: יהודית באומן תוקפת את יעל פוליאקוב
​שנתיים אחרי שאיבדה את בתה קארין במאבק באנורקסיה, באומן יוצאת למתקפה חזיתית נגד השחקנית והקומיקאית • "תתביישי לך!"
באומן נגד פוליאקוב. צילום: מאיר פרטוש, קוקו

״אני בבית העלמין בוכה כל חמישי״: יהודית באומן תוקפת את יעל פוליאקוב

​שנתיים אחרי שאיבדה את בתה קארין במאבק באנורקסיה, באומן יוצאת למתקפה חזיתית נגד השחקנית והקומיקאית • "תתביישי לך!"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הסערה סביב אמירותיה שליעל פוליאקובעל נשים עם עודף משקל מסרבת להירגע, אך נראה שהתגובה הכואבת ביותר הגיעה דווקא מכיוונה שליהודית באומן. בסרטון נוקב שהעלתה לרשתות החברתיות, באומן – שבתה קארין נפטרה לפני כשנתיים לאחר מאבק מתוקשר וטרגי במחלת האנורקסיה – לא חסכה בביקורת קשה נגד כוכבת הטלוויזיה.

כזכור, פוליאקוב עוררה זעם ציבורי כשהתבטאה בפודקאסט שלה עם אסי עזר נגד נשים בעלות מבנה גוף מלא, כשהיא משתמשת בביטויים כמו "פרות שמנות" ומביעה שאט נפש ממראה נשים אוכלות.

בעוד רבים פטרו זאת כ"הומור פוליאקובי" טיפוסי, באומן מסרבת לצחוק. "מהפה שלך יוצאים דברים שיכולים להרוס ולגרום לבנות להגיע למרכזי הפרעות אכילה", הטיחה באומן. "ילדות צעירות, שעדיין בגיל ההתבגרות, מפסיקות לאכול בגלל אנשים כמוך".

עבור באומן, המילים של פוליאקוב הן לא רק חוסר רגישות, אלא סכנה ממשית. היא קשרה ישירות בין השיח הציבורי המקדש רזון קיצוני לבין הטרגדיה האישית שפקדה את משפחתה. "את יודעת מה אימהות כמוני עוברות? שאני בבית העלמין כל חמישי, בוכה ושבורה. זה מה שאת מאחלת להורים?".

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎יהודית תבורי‎‏ (@‏‎yudit_bouman‎‏)‎‏

המחיר של ה"חוסר פילטר"

הפוסט של באומן הצית מחדש את הדיון על האחריות של דמויות ציבוריות בכוחן של מילים. בעוד שפוליאקוב בנתה קריירה על "חוסר פילטרים" ושחיטת פרות קדושות, באומן מזכירה לציבור שיש "פרות" שהן לא רק מטאפורה – אלא ילדות בשר ודם ששומעות את הלעג והופכות אותו לשנאה עצמית והרעבה.

יעל פוליאקוב,צילום: פודקאסט אסי ויעל

"אני מאחלת להן שיאהבו את עצמן כמו שהן", סיכמה באומן את דבריה, "שיאכלו ולא תחת איום טילי מוות שיוצאים ממך מהפה. תתביישי לך!".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו