"נשים קטנות": סיפור קלאסי, סרט מושלם
"נשים קטנות" זכה לאינספור גרסאות מסך, אבל הגרסה החדשה של גרטה גרוויג היא יצירה סוחפת, מעצימה ומעוררת השראה • הופעה מופתית של סירשה רונן בתפקיד ג'ו
,עודכן
"נשים קטנות" הוא סרט גדול. סרט חי, חם ונדיב שלוקח את ספרה המפורסם של לואיזה מיי אלקוט, שראה אור ב־1868 (ושכבר זכה לאינספור גרסאות טלוויזיוניות וקולנועיות), ומפיח בו חיים חדשים ומרגשים.
בתוך כך, סרטה השני של גרטה גרוויג גם מממש את ההבטחה הגדולה של סרט הביכורים שלה, "ליידי בירד", ומבסס את מעמדה כיוצרת בכירה ומשמעותית. עבודתה המרשימה כאן מוכיחה את שליטתה המוחלטת במדיום ומניבה יצירה דינמית, תוססת וסוחפת - קלאסיקה מיידית, אם תרצו.
התסריט החכם וגדוש ההתרחשויות של גרוויג שובר את הכרונולוגיה של הספר ומרבה לקפוץ קדימה ואחורה בזמן. הגיבורות שלנו הן ארבע האחיות לבית מארץ' - מג (אמה ווטסון), ג'ו (סירשה רונן), בת' (אליזה סקנלן) ואיימי (פלורנס פיו) - ובסצנות שמתרחשות בעבר, כולן גרות יחד עם אמן (לורה דרן הנהדרת) אי שם במסצ'וסטס במהלך מלחמת האזרחים.
אביהן טרם שב משדה הקרב והמצב הכלכלי אינו מזהיר, אך האווירה החיובית, היצירתית ומלאת שמחת החיים ששוררת בבית גורמת לכך שהחיסרון בדרך כלל אינו מורגש. דודתן העשירה והמפוכחת של הבנות, שמגולמת בידי מריל סטריפ, אמנם שבה ומסבירה לבנות את החשיבות שבמציאת בעל עשיר, אך אט אט אנו למדים כי הגיבורות שלנו פחות מתעניינות בכסף ובמעמד חברתי.
הדודה המפוכחת. מריל סטריפ // צילום: באדיבות פורום פילם
כך או כך, באחוזה הגדולה ששוכנת בסמוך לבית משפחת מארץ' מתגוררים מר לורנס (כריס קופר) ונכדו הצעיר והסורר לורי (טימותי שאלמה), וגם הם ימצאו את דרכם אל תוך הסיפור במהרה.
הסצנות שמתרחשות בעתיד - מתרחשות שבע שנים מאוחר יותר. ג'ו העצמאית והמרדנית עברה לניו יורק וחולמת להיות סופרת. מג נישאה לגבר חסר אמצעים והפכה לאם. איימי, שנסעה לפאריז יחד עם דודתה כדי ללמוד ציור (וכדי למצוא בעל עשיר), פוגשת שם את לורי באופן לא צפוי. ואילו בת' המסכנה והחולנית היא היחידה שנותרה מאחור ושעדיין מתגוררת בבית.
אנרגיה בלתי רגילה והתלהבות מידבקת. "נשים קטנות" // צילום: באדיבות פורום פילם
שני קווי העלילה מתנהלים במקביל לכל אורך הדרך וטוענים את הסרט באנרגיה בלתי רגילה. ההתרחשויות אולי אינן חורגות מגבולות הרומן הרומנטי, אך גרוויג והשחקנים שלה מקפידים להקנות להן תחושה רעננה ועכשווית. סצנות רבות מתהדרות בהתלהבות מדבקת, ורגעי ההתעלות אפקטיביים לא פחות מהרגעים העצובים. לראיה, במשך חצי מהסרט עמדו לי דמעות בעיניים.
כל המשתתפים מגישים תצוגות משחק משוחררות ומבריקות, אך אין ספק שהסרט שייך לסירשה רונן. השחקנית הפנטסטית והוורסטילית הזאת (שכזכור כיכבה גם ב"ליידי בירד") היא לא רק המנוע של היצירה כי אם גם הלב הפועם שלה. בגילומה המופתי, ג'ו הופכת תוך דקות ספורות בלבד לדמות הנשית הכי מקסימה והכי מעצימה שנראתה על המסך מזה זמן רב.
"נשים קטנות" הוא לא סתם סרט ממש טוב. הוא גם סרט שמצליח לעורר השראה. קחו את הבנות שלכן.
"נשים קטנות", ארה"ב 2019
ציון: 10
•"הכוכב הבא": שמישהו יעצור את אסי ורותם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו