לא עוצר: רידלי סקוט עוקץ את הוליווד ומסביר איך הוא ממשיך להפיק להיטים

לרידלי סקוט ("בלייד ראנר", "גלדיאטור", "תלמה ולואיז") אין זמן לשטויות. הבמאי הבריטי האגדי, שיחגוג 89 בנובמבר, ממשיך לעבוד בקצב גבוה, ויש לו עוד הרבה מה להספיק. מה הסוד שלו? מאיפה המוטיבציה? מניין האנרגיה הבלתי נגמרת?

"בעבר הייתי מעשן ארבע חפיסות של מרלבורו אדום ביום", הוא מסביר בחיוך במהלך מסיבת עיתונאים מקוונת. "הייתי שובר לסיגריות את הקצה ומעשן אותן בלי פילטר. אחר כך עברתי לסיגרים. אני עדיין כאן. אבל מוטב לא לעשן, כמובן".

"הגיל פשוט לא משפיע עליו", מוסיף השחקן ג'וש ברולין ("ארץ קשוחה", "סיקאריו"). "אנשים נורמלים מזדקנים. אבל הוא לא".

סקוט וברולין נמצאים כאן היום כדי לדבר על "כוכבי הכלב", סרטו החדש והשלושים במספר של סקוט כבמאי. זוהי דרמה פוסט-אפוקליפטית שמבוססת על ספרו של פיטר הלר מ-2012, ושמתרחשת בעולם שבו מגפה דמויית שפעת מחקה את מרבית האוכלוסיה.

ג'ייקוב אלורדי ("אופוריה", "פרנקנשטיין", "סולטברן") מככב בתור היג, טייס מדוכדך שחג בשמי המערב התיכון של ארצות הברית בססנה שלו. יחד עם כלבו הנאמן, ג'ספר, היג מסתובב במרכזים העירוניים הנטושים ואוסף אספקה ודלק. לאחר מכן הוא שב לשדה התעופה הקטן והמבודד שאותו הוא חולק עם באנגלי (ברולין), איש צבא מיומן שמסייע לו להגן על המתחם המדוגם מפני פולשים לא רצויים.

אבל היג זקוק ליותר מרק לשרוד. לכן, כששדר מקוטע נקלט במכשיר הרדיו של המטוס שלו, הוא מחליט לקחת סיכון ולטוס לכיוונו, בתקווה שימצא שם זכר כלשהו לציוויליזציה. אלא שהמסע מסתבך ומתארך, ובמהלכו גיבורנו פוגש באב ובתו (גאי פירס ומרגרט קוואלי), שמסייעים לו במשימתו. האם ימצא היג את מה שהוא מחפש?

"אנחנו פשוט מתעלמים"

"כוכבי הכלב" אמנם מתאר עולם עתידני, אך סקוט מזהיר שהעתיד הזה "נמצא ממש מעבר לפינה". "אנשים לא צופים בחדשות", הוא אומר, "אבל רבים מהדברים שמתרחשים בסרט כבר קורים. אנחנו פשוט מתעלמים. משבר האקלים. כאוס באזורים מסוימים של העולם. לא רציתי לעשות סרט תיעודי. רציתי לעשות סרט שיש לו ערך בידורי. אבל היה חשוב לי שהוא גם יאתגר את הצופים.

"מצד שני", הוא ממשיך, "צריך להיזהר לא להיות אפל מדי. כשעשיתי את 'בלייד ראנר', המבקרים צלבו אותי בטענה שהייתי אפל מדי. אף פעם לא שכחתי את זה. פולין קייל, המבקרת של 'הניו יורקר' קטלה אותי על פני ארבעה עמודים. מסגרתי את הביקורת שלה ותליתי אותה במשרד. מאז אני לא קורא ביקורות שנכתבות על הסרטים שלי, בין אם הן טובות ובין אם הן רעות. אני פשוט עושה את מה שאני צריך לעשות, וזהו זה".

מוכרחים להיות שמח

למרות אווירת סוף העולם ששוררת ב"כוכבי הכלב", סקוט אומר שלא התקשה לאתר את הקלילות בסיפור, ומספר שביקש מאלורדי ומברולין לבסס את הדינמיקה ביניהם על זו של ג'ק למון ו-וולתר מתאו בקומדיה הקלאסית 'הזוג המוזר'.

"תמיד צריך למצוא אלמנט של הומור בסיפור. אפילו כשמעבדים את 'מקבת''. התסריט של 'להציל את מארק וואטני', למשל, ישב על המדף ואף אחד לא ידע איך לעשות אותו. אני מיד אמרתי 'זו קומדיה'. איך זו לא קומדיה? זה סיפור על אדם ששורד באמצעות אוכל שהוא מגדל עם הצואה שלו. זה מצחיק".

"רידלי יוצר תחושת סכנה על הסטים שלו", אומר ברולין. "אתה לא תמיד מבין לאיזה כיוון הדברים הולכים. בהתחלה אתה אומר 'מה זה הכאוס הזה?'. אבל בסוף מסתבר לך שמדובר בחוויה יצירתית מזינה ביותר. כשעבדתי אתו על 'אמריקן גנגסטר', מאוד התרשמתי מהיכולת שלו לעבוד עם שחקנים בעלי אגו ולהוציא מהם את מה שהוא רוצה, תוך כדי שהוא מעורר בהם השראה. אף אחד לא הופך את הדברים לדינמיים כמוהו".

כאמור, לסקוט אין שום תוכניות להאט את הקצב או לצאת לחופשה. מלבד גרסה חדשה של "אי המטמון", עם יו ג'קמן, האג'נדה שלו כוללת גם דרמה ביוגרפית על להקת הבי-ג'יז וסרט המשך נוסף בסדרת "הנוסע השמיני" .

"במאים מנהלים דיונים ארוכים על הסט, ואז פתאום השעה כבר שתיים אחר הצהריים, והם עוד לא צילמו אפילו שוט אחד"

"הבעיה היא שאנשים לא יודעים היכן להציב את המצלמה", מנסה סקוט להסביר את תפוקתו הכה גבוהה. "לעיתים קרובות במאים מנהלים דיונים ארוכים על הסט, ואז פתאום השעה כבר שתיים אחר הצהריים, והם עוד לא צילמו אפילו שוט אחד. בסרטים שלי הצילומים מתחילים עוד לפני עשר בבוקר. כי אני יודע איפה להציב את המצלמה".