"מואנה": גם דוויין ג'ונסון לא מציל את הסרט המיותר הזה

גרסת הלייב אקשן החדשה נחותה מגרסת האנימציה מכל בחינה, ומוכיחה שפרויקט הרימייקים של דיסני פשט את הרגל באופן סופי ומוחלט

מואנה. צילום: יחצ

כל הלייב-אקשן רימייקים שדיסני מפיקה לקלאסיקות האנימציה שלה מיותרים בצורה זו או אחרת. ובכל זאת, נדמה שרימייק הלייב-אקשן של "מואנה", שיוצא לאקרנים עכשיו, מצליח להיות מיותר באופן מיוחד.

בתור התחלה, בניגוד לרימייקים קודמים של דיסני, שהתמקדו בסרטי אנימציה עתיקים יותר ("דמבו", "שלגיה", "עליסה בארץ הפלאות") ועתיקים פחות ("לילו וסטיץ'", "מלך האריות", "בת הים הקטנה"), הפעם טיפול הלייב-אקשן מוענק לסרט שיצא לפני בקושי עשור.

בתור המשך, רק לפני שנה וקצת קיבלנו סרט המשך פרופר באנימציה בדמות "מואנה 2", שדי השביע את הרעב בכל מה שקשור להרפתקה נוספת בכיכובה של הנסיכה הפולינזית הנחושה והנמרצת – לפחות לכמה שנים טובות.

אבל הנה, אנחנו בכל זאת כאן - שוב - עם בדיוק אותו הסיפור, ובדיוק אותן הדמויות, ובדיוק אותם השירים, ובדיוק אותן בדיחות כמו הסרט המקורי – רק שהפעם הכל הרבה פחות סוחף והרבה פחות כיף והרבה פחות מפתיע.

מואנה, צילום: יחצ

אתם אולי חושבים שאני מגזים, אבל תאמינו לי כשאני אומר לכם שאין אלמנט אחד בגרסת הלייב-אקשן שמהווה שיפור לעומת גרסת האנימציה המקורית. אפילו לא אחד. לא תמצאו כאן זכר לערך מוסף. הוויזואליה של הסרט סתמית. הבימוי אינו דינמי. הנאמברים המוזיקליים מתקשים להמריא ולרגש. אין כאן כמעט אנרגיה ו/או חיים. מדובר בשנמוך מכל בחינה.

קתרין לאגאיה, שנבחרה מבין למעלה מ-30 אלף מועמדות, עושה עבודה מיומנת בסך הכל בתור מואנה – הנסיכה המתבגרת שאינה זקוקה לנסיך כדי להגשים את ייעודה. אבל זה ממש לא מספיק על מנת להפוך את חוויית הצפייה להכרחית.

מואנה, צילום: יחצ

כזכור, בעידודה של סבתה החביבה, מואנה ממרה את פי אביה ומחליטה לחצות את האוקיינוס בעקבות "אבן החיים" הקסומה, שנגנבה לפני מאות שנים בידי חצי אל שרירי ושחצן בשם מאווי (דוויין ג'ונסון). כעת יהיה עליה לאתר את מאווי ולשכנע אותו לעזור להציל את האי שלה. אל תדאגו. זה יהיה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע.

הדמות של מאווי היא ללא ספק אחת ההברקות הגדולות של דיסני בעשור האחרון, וגם השירים המקוריים של "מואנה" (עליהם חתום לין מנואל מירנדה) הם מהמוצלחים והקליטים ששולבו בסרט של החברה בעידן שאחרי "לשבור את הקרח".

אבל דוויין ג'ונסון הוא שחקן הרבה פחות טוב ומשכנע מבן דמותו המצויר, ויש משהו מכמיר לב בהופעה שלו כאן. קחו את הביצוע שלו ל"You’re Welcome", למשל. איך אפשר להשוות בכלל, ולמה שנידרש לכך מלכתחילה? מדוע שנרצה לצפות בביצוע נוסף שאינו מתקרב ברמתו לביצוע המקורי? מדוע שנרצה לראות את ג'ונסון מתחרה נגד הגרסה המצוירת של עצמו ומפסיד?

ג'ונסון ב"מואנה", צילום: יחצ

אולי הספקתם לשכוח, אבל לפני עשור ג'ונסון היה על גג העולם, והייתה תחושה שהוא בדרך להפוך לסוג של שוורצנגר. אפילו היה דיבור על כך שייכנס לפוליטיקה וירוץ לנשיאות. כיום כבר ברור שאין שום סיכוי ששום דבר מכל זה יקרה. איפה שוורצנגר ואיפה הוא.

חוסר הנכונות של ג'ונסון לקחת סיכונים, חוסר המעוף שלו בבחירת פרויקטים, וההתעקשות שלא לעבוד עם במאים בעלי חזון גרמה למותג שלו לאבד מערכו באופן דרמטי. כשניסה לשנות כיוון בשנה שעברה עם "מכונת המחץ", זה התפרש כ"מעט מדי, מאוחר מדי". תצוגת המשחק העייפה וחסרת ההשראה שלו כמאווי ממחישה עד כמה הקריירה שלו תקועה ועד כמה הוא משווע ללהיט.

הגרסה החדשה של "מואנה", לעומת זאת, בעיקר ממחישה עד כמה דיסני מזלזלת בקהל שלה ועד כמה פרויקט הרימייקים שלה פשט רגל מבחינה יצירתית ואמנותית. מתי כבר יפשוט רגל גם מבחינה כלכלית?

"מואנה", ארה"ב 2026

ציון: 2 כוכבים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר