הסרטים שעשו את הבלתי אפשרי - וזה שעדיין מצמרר את הוליווד

כמעט מאה שנים אחרי שהאוסקר נולד, נדמה שכבר ראינו הכול: נאומי זכייה היסטוריים, הפתעות ענק, הפסדים כואבים ושיאים שקשה להאמין שנשברו. אבל בתוך כל ההיסטוריה המפוארת הזאת, יש הישג אחד שנשאר כמעט בלתי נתפס - זכייה ב"חמישייה הגדולה" של האוסקר.

מדובר בחמש הקטגוריות שנחשבות לפסגת הטקס: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר והתסריט. נשמע כמו חלום? בהוליווד זה אפילו יותר נדיר מזה. רק שלושה סרטים זכו ברצף המושלם הזה - והמשותף להם הוא לא רק איכות קולנועית, אלא גם רגע חד-פעמי שבו הכול התחבר בדיוק בזמן.

אז מהם שלושת הסרטים היחידים שכבשו את החמישייה הגדולה של האוסקר, ולמה גם היום כמעט בלתי אפשרי לשחזר את ההישג הזה?

ההישג הכי נדיר באוסקר

האוסקר הראשון נערך בכלל ב-16 במאי 1929, באירוע פרטי וצנוע שנמשך 15 דקות בלבד, בלי שידור טלוויזיוני ובלי ההילה הגלובלית שאנחנו מכירים כיום. מאז הטקס הפך למכונת תרבות ענקית, שכל פרט בה נבחן בזכוכית מגדלת - מהמונולוג הפותח ועד לעלבונות של "מי נשדד השנה".

אבל דווקא בעידן של קמפיינים נוצצים, יחסי ציבור בלתי נגמרים ותחרות צפופה במיוחד, מתברר שיש שיא אחד שכמעט אף סרט לא מצליח לגעת בו. מתוך אינספור זוכים וסרטים איקוניים, רק שלושה הצליחו לקחת הביתה את כל חמשת הפרסים הגדולים באמת.

1. "שתיקת הכבשים" - סרט האימה היחיד שנכנס לפנתיאון

אם שני הסרטים הראשונים היו מרשימים, השלישי כבר הרגיש כמו נס קולנועי. ב-1992 "The Silence of the Lambs" עשה את מה שכמעט אף אחד לא חשב שסרט אימה יכול לעשות - הוא לא רק זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, אלא השלים זכייה מלאה בכל חמש הקטגוריות הגדולות.

הסרט, שבמרכזו מערכת היחסים המתוחה בין קלריס סטרלינג לבין חניבעל לקטר, הפך לתופעה תרבותית כמעט מיידית. אנתוני הופקינס בנה דמות בלתי נשכחת בכמה דקות מסך בלבד, וג'ודי פוסטר העניקה לסרט לב רגשי ואנושי שהפך אותו להרבה יותר ממותחן מצמרר.

ג'ונתן דמי זכה בפרס הבימוי, הופקינס ופוסטר גרפו את פרסי המשחק הראשיים, טד טאלי זכה על התסריט המעובד, והסרט חתם את הרשימה הקטנה והכמעט מיתולוגית של זוכי החמישייה הגדולה.

עד היום, הוא נשאר גם סרט האימה היחיד שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר - נתון שממחיש עד כמה הזכייה שלו הייתה יוצאת דופן.

2. "קן הקוקייה" - ניצחון הכאוס, הכאב והחירות

אחרי ההישג ההוא, הוליווד נאלצה להמתין 40 שנה עד שסרט נוסף הצליח לשחזר אותו. ב-1975 הגיע "One Flew Over the Cuckoo’s Nest", ואיתו אחת הזכיות הכי עוצמתיות והכי זכורות בתולדות האקדמיה.

הסרט, שהתבסס על ספרו של קן קיזי, הציג מאבק בלתי נשכח בין רוח חופשית וסוררת לבין מערכת קשוחה וחונקת. ג'ק ניקולסון בתפקיד רנדל מקמרפי ולואיז פלטשר בתפקיד האחות ראצ'ד יצרו על המסך עימות שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים.

הקהל התחבר, המבקרים התווכחו, והאקדמיה הכריעה: הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, ניקולסון לקח את פרס השחקן, פלטשר זכתה בפרס השחקנית, מילוש פורמן הוכתר כבמאי הטוב ביותר, ולורנס האובן ובו גולדמן זכו בפרס התסריט המעובד.

זה לא היה רק ניצחון של סרט גדול - זה היה ניצחון של סיפור אנושי חד, כואב ומרדני, כזה שמצליח להישאר רלוונטי גם עשורים אחרי.

3. "זה קרה לילה אחד" - הרומנטיקה ששינתה את כללי המשחק

הראשון לעשות היסטוריה היה "It Happened One Night" משנת 1934, קומדיה רומנטית של פרנק קאפרה שהקדימה את זמנה. הסיפור על יורשת עשירה שבורחת מאביה ומתאהבת בעיתונאי כריזמטי אולי נשמע היום כמו נוסחה מוכרת, אבל באותם ימים הוא הרגיש רענן, נועז ומלא קסם.

הכימיה בין קלארק גייבל לקלודט קולבר הייתה חלק גדול מהקסם הזה, והקהל התאהב במהירות. הסרט לא רק זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, אלא גם סחף אחריו את כל יתר הקטגוריות המרכזיות: גייבל זכה כשחקן הטוב ביותר, קולבר כשחקנית הטובה ביותר, קאפרה כבמאי הטוב ביותר, ורוברט ריסקין זכה על התסריט המעובד.

ב-27 בפברואר 1935 הוא הפך לסרט הראשון בהיסטוריה שזוכה בחמישייה הגדולה - רגע מכונן שהוכיח שגם קומדיה רומנטית יכולה להיות הרבה יותר מבידור קל.

"זה מוכיח שיש משוגעים באקדמיה...". ג'ק ניקולסון זוכה באוסקר עבור תפקידו ב"קן הקוקייה"

למה כל כך קשה לזכות בחמישייה הגדולה?

כדי להבין עד כמה ההישג הזה נדיר, צריך לזכור שסרטים רבים יכולים להיות מצוינים בתחום אחד או שניים - אבל החמישייה הגדולה דורשת שלמות כמעט בלתי אפשרית. סרט כזה חייב להיות גם אהוב, גם מוערך מקצועית, גם להחזיק הופעות משחק מהשורה הראשונה, גם ליהנות מבימוי בולט וגם להישען על תסריט חזק במיוחד. במילים אחרות, הוא חייב לפגוע בול בכל החזיתות.

היום זה אפילו מסובך יותר. האקדמיה מגוונת יותר, הטעם הקולנועי רחב יותר, והתחרות מפוצלת בין סגנונות, ז'אנרים וקמפיינים. לכן גם סרטים עם מספר עצום של מועמדויות לא תמיד באמת מתקרבים להישג הזה.

שלושה סרטים, כמעט מאה שנים, ושיא אחד שעדיין עומד

"זה קרה לילה אחד", "קן הקוקייה" ו"שתיקת הכבשים" הם הרבה יותר מסרטים שזכו באוסקר. הם מייצגים רגעים נדירים שבהם סרט אחד הצליח לסחוף גם את התעשייה, גם את המבקרים וגם את הצופים - בלי להשאיר אף קטגוריה מרכזית בחוץ.

בעולם שבו הוליווד כל הזמן מנסה לייצר את הלהיט הבא, רק שלושה סרטים באמת הצליחו לעשות הכול נכון. אולי יום אחד יגיע הרביעי. אבל בינתיים, רק שלושת הסרטים האלה הם חברים במועדון אקסקלוסיבי במיוחד - כזה שאפילו האוסקר עצמו מתקשה לשחזר.