ספריית הקונגרס האמריקאית פרסמה בסוף השבוע את רשימת 25 הסרטים החדשים שנבחרו להיכנס השנה ל"ארכיון הסרטים הלאומי" (National Film Registry). המהלך, שמתרחש מדי שנה, נועד להבטיח שיצירות קולנועיות בעלות חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית יוצלו מפגעי הזמן ויישארו נגישות לדורות הבאים.
חמישים שנה לסרט מלתעות סטיבן ספילברג // סטוריבלוקס, סרטי יוניברסל
הבחירות השנה מדגישות את הגיוון של הקולנוע האמריקאי. בין השמות הבולטים ניתן למצוא את להיט האייטיז "קראטה קיד" (1984), שהפך לתופעה תרבותית והכניס מושגים כמו "Wax on, wax off" ללקסיקון העולמי; את קומדיית הנעורים המכוננת "קלולס" (1995); ואת דרמת המוזיקה הנוסטלגית של קמרון קרואו, "כמעט מפורסמים" (2000). לצדם נבחרו גם סרטים תיעודיים קצרים וסרטים ניסיוניים המציגים נקודות מבט ייחודיות על ההיסטוריה האמריקאית.
מהו בעצם ארכיון הסרטים הלאומי?
הארכיון הוקם מכוח חוק שימור הסרטים הלאומי של שנת 1988. מדובר במוסד שנועד להילחם ב"אובדן" של סרטים - תופעה נפוצה שבה סרטים ישנים נהרסים עקב התפוררות סלילי הצלולואיד או אובדן זכויות. בכל שנה, הציבור האמריקאי והמועצה הלאומית לשימור סרטים ממליצים על מועמדים, וספרן הקונגרס מקבל את ההחלטה הסופית.
הכנסת סרט לרשימה היא הרבה מעבר ל"היכל תהילה". ברגע שסרט נבחר, ספריית הקונגרס פועלת להבטיח שקיים לו עותק באיכות המקסימלית האפשרית – בין אם באמצעות שחזור דיגיטלי מורכב ובין אם באמצעות שימור פילם בארכיונים תת-קרקעיים מוגנים. המשמעות היא שהסרטים הללו מוגדרים רשמית כ"אוצרות לאומיים". עבור היוצרים, זוהי חותמת איכות המעידה כי עבודתם שינתה את פני התרבות.
נכון להיום, הארכיון מונה כ-925 סרטים. הבחירה השנה מזכירה לנו שגם סרטים שנחשבו בצאתם ל"בידור קליל", הם למעשה מסמכים אנושיים המעצבים את האופן שבו אנחנו תופסים אופנה, שפה ויחסים חברתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו