"נינג'ה אמריקאי" חוגג ארבעה עשורים - ואנחנו עושים לו כבוד של לוחמים

לא נתפלא אם איפשהו עמוק במחסן שלנו מסתתרת קלטת וידאו שחוקה של "נינג'ה אמריקאי", סרט הקאלט ההוליוודי מבית היוצר של הקולנוענים הישראלים מנחם גולן ויורם גלובוס, שחוגג בסוף השבוע הזה 40 שנות קיום וכיסוח צורה.

דור שלם גדל על הרפתקאותיו של החייל האמריקאי הצעיר ג'ו ארמסטרונג, שמתגלה כנינג'ה קטלני תוצרת ארה"ב ומציל את המצב בעזרת ידידו קרטיס ג'קסון.

לרגל ציון הדרך הבועט, אספנו תריסר אנקדוטות על הסרט שככל הנראה יחזירו רבים מכם לילדות. למה הכוכב מייקל דודיקוף הזיע על הסט? מיהו באמת נינג'ת הכוכב השחור המאיים? ומה היה הסיפור עם צ'אק נוריס? המשיכו לקרוא.

1. נתחיל בקשרים הישראליים של "נינג'ה אמריקאי", ולא חסרים כאלה. קודם כל, הסרט הופק על ידי חברת קנון גרופ, שבראשה כאמור עמדו מנחם גולן ז"ל ויורם גלובוס. החברה, שהיתה בבעלות השניים בין 1979 ל-1989, התמחתה באותן שנים בהפקת בסרטי אקשן דלי תקציב שאומנם לא כבשו את המבקרים, אבל מפעם לפעם שברו את הקופות, כך שהעסק די השתלם.

"נינג'ה אמריקאי" הוא דוגמה מייצגת, אבל לא סרט הנינג'ות הראשון של קנון, שרכבו על הטרנד כבר מזמן: ב-1981 הפיקו גולן וגלובוס את "הנינג'ה" ("Enter the Ninja" – אותו גולן אף ביים), שהצליח מאוד והוליד צמד סרטי המשך. כמו כן, שמוליק "סם" פירסטנברג, שביים את שלושת סרטי "הנינג'ה", ביים גם את "נינג'ה אמריקאי", בעת שחנניה בר צילם וגדעון אמיר ואבי קליינברגר נמנו עם כותבי התסריט והפיקו. יש כבוד.

2. השאיפה המקורית של קנון, כך מספרים, היתה ללהק את לא אחר מצ'אק נוריס כג'ו ארמסטרונג – פושטק סורר שמתגייס לצבא האמריקאי כדי להימנע מעונש מאסר, מוצב בבסיס בפיליפינים ומגלה את ייעודו האמיתי כשהוא מסתבך עם מסדר של נינג'ות רעים.

לא רק שצ'אק היה כוכב מבוקש באותן שנים, הוא גם הבין דבר או שניים באמנויות לחימה למעשה כבר שיתף פעולה עם קנון בלהיט האקשן "מבצע בעורף האויב".

הטוויסט: נוריס סירב לגלם את הנינג'ה הפטריוטי מפני שהוא לא רצה לעטות על פניו מסכה. אבל אין מה לדאוג. צ'אק המשיך לשתף פעולה עם קנון ותוך כמה חודשים הוא כיכב ב"מחץ הדלתא" האייקוני לא פחות – שבלי נדר נקדיש לו כתבת יום הולדת 40 בשנה הבאה.

3. אף שלשחקן האלמוני מייקל דודיקוף לא היה ניסיון בתחום אומנויות הלחימה, הוא בהחלט קלע לתיאור הדמות שחיפשו בקנון לאחר סירובו של נוריס: בחור בעל מבט מיוסר, שלא מרבה במילים ומזכיר בלוק שלו את ג'יימס דין. למעשה, ארמסטרונג, הדמות הראשית להזכירכם, אומר את המילים הראשונות שלו בסרט 14 דקות לתוך העלילה. אכן לא מרבה במילים. בכל אופן, הבמאי סם פירסטנברג וצוותו ערכו אודישנים ל-2,000 נינג'ות פוטנציאליים, ומתוכם דודיקוף נבחר. זה היה התפקידו הראשי הראשון של השחקן בן ה-30 בהפקה הוליוודית.

4. מתברר שנינג'ות לא יכולים להוציא גימלים. בראיון שנתן דודיקוף ב-2012 לתקשורת הגרמנית, אמר השחקן שהוא הזיע מאוד בצילומי סצנות הלחימה המאוחרות יותר של הסרט. לא בגלל שהן דרשו ממנו מאמץ פיזי רב, חלילה, אלא מפני שהוא חטף מלריה. לא נעים.

5. תודו שעם כל הכבוד לנינג'ה האמריקאי עצמו, יש לכולנו לא מעט אהדה גם כלפי הסיידקיק המשופם (ולרוב נטול החולצה) שלו, קרטיס ג'קסון (שום קשר לפיפטי סנט).

ג'קסון גולם בסרט על ידי השחקן-פעלולן האהוב סטיב ג'יימס, שהיה מעט יותר מבוגר ומנוסה מדודיקוף, ודווקא כן למד ללכת מכות. מספרים שדודיקוף היה קצת לחוץ ואף חסר ביטחון מול קרטיס, שכן ביצועי האקשן שלו נפלו מאלה של עמיתו. לכן השניים לא כל כך הסתדרו עם תחילת הצילומים, אבל עם הזמן התיידדו.

למרבה הצער, סטיב ג'יימס הלך לעולמו בשנת 1993 בגיל 41 בלבד, לאחר שנכנע למחלת הסרטן. אנחנו מצדיעים לך, סטיב.

6. מי שצפה ב"נינג'ה אמריקאי" בילדותו בוודאי שקשק מפחד למראה "נינג'ת הכוכב השחור" – אחד מהנבלים המרכזיים של הסרט שהתהדר בקעקוע של כוכב שחור מתחת לעין, וגם ביכולות מרשימות במיוחד בשדה הקרב. במציאות מדובר בשחקן ומאסטר אומנויות הלחימה היפני-אמריקאי טדאשי ימאשיטה, שהחל להתאמן כבר בגיל 11 וקיבל חגורה שחורה כשהיה בן 16 בלבד.

ימאשיטה, כיום בן 83, התמחה בקראטה ובקובודו (שם כולל לאומנויות לחימה יפניות מסורתיות שבה נעשה שימוש בכלי נשק), השתתף וניצח בתחרויות בינלאומיות, הוציא קלטות לימוד ואפילו היה זה שלימד את ברוס לי להשתמש בנונצ'קו. עושה רושם של אחלה בחור, האמת.

7. במקור, שם הסרט היה "לוחם אמריקאי" ("American Warrior") – שם שאפילו מופיע בטריילרים המוקדמים שלו. אף שהשם שונה בסופו של דבר ל"נינג'ה אמריקאי", הסרט עדיין הוקרן בבריטניה תחת השם המקורי.

8. למרות הביקורות הקוטלות (0 עגול ומשפיל ב-Rotten Tomatoes) וערכי ההפקה הצנועים (יש שיגידו שגם דודיקוף הוא לא בדיוק שחקן צמרת), "נינג'ה אמריקאי" נחשב עד היום לסרט קאלט. ובואו, למי אכפת מביקורות מתנשאות כשאתה גורף בקופות פי עשרה ממה שהשקעת: עשרה מיליון לעומת מיליון בודד?

9. ואכן, ההצלחה האדירה של "נינג'ה אמריקאי" דירבנה את גולן וגלובוס להתקדם עם לא פחות מארבעה סרטי המשך, אם כי הנרטיב המורכב שלהם הצליח לבלבל אפילו אותנו, כילדים צמאי אקשן: "נינג'ה אמריקאי 2", גם כן בבימויו של פירסטנברג ובכיכובם של דודיקוף וג'יימס, יצא ב-1986. עד כאן הכל טוב ומובן, אבל העסק התחיל להסתבך כשדודיקוף פינה את מקומו לשחקן דיוויד ברדלי, שכיכב ב"נינג'ה אמריקאי 3" מ-1989 כשון דיוידסון.

ג'יימס, לעומת זאת, עדיין גילם את ג'קסון בסרט השלישי, אך פירסטנברג עזב אז את כיסא הבמאי. "נינג'ה אמריקאי 4" מ-1990, בטוויסט מטורף, החזיר את מייקל דודיקוף לעניינים לצד דיוויד ברדלי, אבל הפעם ג'יימס היה זה שנגרע מהסאגה ולצערנו לא חזר אליה.

לא מספיק לכם? אז ברדלי אומנם כיכב "נינג'ה אמריקאי 5" מ-1993 שיצא ישירות לוידאו, אבל גילם שם דמות אחרת מזו ששיחק בסרט השלישי והרביעי. למה? מפני שהסרט החדש בכלל לא היה אמור להיות חלק מהסדרה, אבל שינו לו את השם רגע לפני ההפצה מסיבות שיווקיות.

10. רוצים עוד? בבקשה: ב-1986 מייקל דודיקוף וסטיב ג'יימס שיתפו פעולה בסרט האקשן "הכוח הנוקם" ("Avenging Force") בבימויו של פירסטנברג, שכלל לא היה קשור לסדרת "נינג'ה אמריקאי" ואפילו לא היה בו, ובכן, נינג'ה אחד לרפואה.

אבל בבתי הקולנוע בישראל של אותן שנים, טרום עידן האינטרנט כמובן, החליטו לקרוא לסרט הזה "נינג'ה אמריקאי 2", כדי לרכב על הצלחת הסרט הראשון. ואז, כשהגיע לקולנוע הסרט השני "האמיתי" – קראו לו "נינג'ה אמריקאי 3".

גורמים ששמותיהם שמורים במערכת נזכרים שקרטון קטן עם הספרה "3" הודבק על הספרה "2" שבכרזות הסרט – סוג של מזימה ערמומית אם תשאלו אותנו. אם לנו מתפוצץ המוח רק מלחשוב על זה עכשיו, דמיינו את הגרסאות המיניאטוריות שלנו מדלגות לבתי הקולנוע ולספריות הווידאו באייטיז, בוהות בפוסטרים ובקלטות ולא מבינות מה לעזאזל קורה פה.

11. גם קוונטין טרנטינו, חובב סרטי אומנויות לחימה מושבע, מרים לסרט. השבוע התקיימה בבית הקולנוע ההיסטורי שבבעלות הבמאי האמריקאי (וגם כבר חצי ישראלי, לא?), "ניו בוורלי סינמה" שבלוס אנג'לס, הקרנה מיוחדת של הפיצ'רים הראשונים בסדרה, בנוכחות כמה מהשחקנים המרכזיים: ג'ודי ארונסון (פטרישיה, מושא אהבתו של ג'ו), פיל ברוק (חייל אמריקני, מבני בריתו של ג'ו) ומיודענו טדאשי ימאשיטה מסעיף מספר 6. מייקל דודיקוף למרבה הצער, לא הגיע.

12. אז מה, יש סיכוי ל"נינג'ה אמריקאי 6" במיטב מסורת הרימייקים והריבוטים העכשווית? מצטערים, אבל לא שידוע לנו. דודיקוף בן ה-70 ממעט להופיע בשנים האחרונות מול המצלמות, וגם כשזה קורה מדובר בתפקידים קטנים בסרטי ישר לסטרימינג. תמיד נישאר עם הזכרונות... והשוריקנים.

סייע בהכנת הכתבה: דני גרינשטיין