במאי מבריק ופעיל פוליטי אדוק: פרידה מרוב ריינר

הקולנוען המצליח שאחראי לכמה מהסרטים הגדולים ביותר בעשורים האחרונים, נרצח יחד עם אשתו בביתם שבלוס אנג'לס • מהילדות בניו יורק, דרך קריירת המשחק ועד המעורבות הפוליטית - נפרדים מאגדה של ממש

רוב ריינר. צילום: רויטרס

רוב ריינר, הבמאי היהודי-אמריקני האגדי, נמצא הלילה (בין ראשון לשני) מת בביתו בפרבר ברנטווד שליד לוס אנג'לס, לצד אשתו, מישל סינגר. לפי הרשויות בארה"ב, השניים נרצחו בדקירות סכין והחקירה נמצאת בשעות אלה בעיצומה.

ריינר בן ה-78 שנולד בניו יורק, היה בין הבמאים ההוליוודיים המצליחים, המוערכים והאהובים ביותר, במיוחד בשנות ה-80. הוא חתום על שורה ארוכה של להיטים מז'אנרים שונים ועל לא מעט סרטי קאלט, ביניהם המוקומנטרי המוזיקלי "ספיינל טאפ" (1984) שהיה סרטו המסחרי הראשון; סרט ההתבגרות האייקוני "אני והחבר'ה" שמבוסס על ספרו של סטיבן קינג; קומדיית הפנטזיה "הנסיכה הקסומה" (1987) שנוהגים לצטט שורות מתוכה עד היום  ("Hello. My name is Inigo Montoya. You killed my father. Prepare to die."

כשהארי פגש את סאלי. יצירת מופת, צילום: Archives du 7eme Art

ריינר חתום גם על הקומדיה הרומנטית "כשהארי פגש את סאלי" (1989) עם סצנת האורגזמה-לכאורה המפורסמת במסעדה; המותחן הפסיכולוגי "מיזרי" (1990) - גם היא מאת סטיבן קינג; הדרמה המשפטית-צבאית "בחורים טובים" (1992) עם טום קרוז וג'ק ניקולסון; הקומדיה הרומנטית החביבה "הנשיא מאוהב" (1995); הדרמה הקומית "מתים על החיים" (2007) ועוד. סרט האחרון, "ספיינל טאפ 2", שוחרר בספטמבר האחרון - כשלושה חודשים בלבד לפני מותו הטרגי. בצירוף מקרים מצמרר, סרטו האחרון היה סיקוול לסרטו הראשון.

רוב ריינר היה בנו של הקולנוען והסופר הקומי המפורסם קרל ריינר, שהלך לעולמו לפני כחמש שנים. את תחילת דרכו המקצועית עשה רוב הצעיר דווקא כשחקן מול המצלמות ולא מאחוריהן, כשתפקידו המשמעותי הראשון בטלוויזיה היה בסיטקום "הכל נשאר במשפחה" ("ארצ'י בנקר"), שם גילם במשך תשע עונות ו-182 פרקים את מייקל "מיטהד" סטיוויק - חתנו ההיפי של ארצ'י. ריינר נבחר לגלם את הדמות למרות תחרות מצד שני שחקנים צעירים בשם הריסון פורד וריצ'רד דרייפוס, וזכה על תפקידו בשני פרסי אמי כשחקן המשנה הטוב ביותר, ב-1974 וב-1978.

קטף שני פרסי אמי, צילום: AP

הופעתו האחרונה בטלוויזיה היתה בדרמה הקומית "הדוב" של דיסני, שבה הוא התארח בשלושה פרקים מהעונה הרביעית אשר שודרה מוקדם יותר השנה. במשך העשורים הוא גם השתתף בסרטים "לזרוק את אמא מהרכבת" (1987), "נדנודי שינה בסיאטל" (1993), "קליעים מעל ברודוויי" (1994), "הזאב מוול סטריט" (2013) ואחרים.

בין השנים 1971 ל-1981 הוא היה נשוי לשחקנית פני מרשל, כוכבת הסדרה "לוורן ושירלי" - הספינאוף של "ימים מאושרים" (את שתי הסדרות יצר גארי מרשל, אחיה של פני, וריינר כתב ל"ימים מאושרים").  

ב-1987 הקים ריינר את חברת ההפקה "Castle Rock" שהיתה קרויה על שם העיירה הדמיונית במדינת מיין שבה מתרחשים כמה מסיפוריו של סטיבן קינג – שאותו ריינר העריץ. כיום החברה מהווה חלק מאולפני האחרים וורנר.

פעיל פוליטי שביקר לא פעם את הצד הרפובליקני, צילום: AFP

ריינר היה פעיל פוליטי אדוק שנטה לצד הדמוקרטי של המפה. הוא קידם נושאים חברתיים דוגמת זכויות להט"בים, נלחם למען איכות הסביבה והתנגד לחברות הטבק הגדולות ולמדיניות הנשק החופשי בארה"ב. הוא אף הרבה להשמיע את קולו נגד הממשל הרפובליקני, והיה מבקר נחרץ של ג'ורג' בוש הבן ושל דונלד טראמפ. בשלבים המאוחרים יותר של עשייתו, הקפיד ריינר לבחור פרויקטים פחות מסחריים שתאמו את השקפותיו, דוגמת הסרטים "LBJ" (2016) ו"השתלטות מהירה" (2017), שנכשלו בקופות. ב-2006 הוא אף שקל להתמודד על תפקיד מושל קליפורניה נגד ארנולד שוורצנגר, אך בסופו של דבר בחר לא לעשות זאת.

בני הזוג ריינר הותירו אחריהם את הילדים ג'ייק, רומי וניק, כאשר שמועות בלתי מאומתות גורסאות כי האחרון הוא לכאורה האחראי למותם. נמשיך לעדכן בכל התפתחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר