"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ז'אקו ארליך (״סלאח שבתי״, ״שלושה ימים וילד״) הלך לעולמו בגיל 93

עורך הסרטים האגדי שותף לקלאסיקות מקומיות רבות, והיה שותף ליצירת טרילוגיה של סרטים תיעודיים שעסקו בשואה • לישראל הגיע מאירופה ב-1949, ומייד השתלב בתעשיית הקולנוע הצעירה

,עודכן
0השמעה
ז'אקו ארליך. צילום: יד ושם

עורך הסרטים הוותיק והאגדי ז'אקו ארליך, שהיה מדור המייסדים של הקולנוע הישראלי, הלך לעולמו בגיל 93.

בין השאר, ארליך היה שותף לקלאסיקות מקומיות רבות, כמו "סאלח שבתי" (1964), של אפרים קישון, "שלושה ימים וילד" (1967), של אורי זוהר, ו"לאט יותר" (1967) ו"לאן נעלם דניאל וקס?" (1972), של אברהם הפנר.

ארליך נולד ב-1931 בשטרסבורג ושרד את השואה בפנימייה לילדים יהודים פליטים בשוויץ. לאחר המלחמה התגלגל לעסקי הקולנוע בפריז, ועבד במחלקת האפקטים המיוחדים של סטודיו מקומי (בין הסרטים ברזומה של ארליך ניתן למצוא את "היום הארוך ביותר", שקיבל אוסקר על אפקטים מיוחדים). לישראל הגיע ב-1949, ומיד השתלב בתעשיית הקולנוע הצעירה.

לצד הסרטים הרבים שערך, יחד עם המשורר חיים גורי והבמאי דוד ברגמן, ארליך גם היה שותף ליצירת טרילוגיה מוערכת של סרטים תיעודיים שעסקו בשואה ובעלייתם של ניצולי השואה לישראל.

"המכה ה-81" (1974) מתאר את חיי היהודים מעליית הנאצים לשלטון ועד השמדת גטו ורשה, "הים האחרון" (1979) מציג את שחרור המחנות ואת מסעם של שורדי השואה לארץ ישראל, ו"פני המרד" (1985) עוסק בהתנגדות היהודית באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה.

בראיון מרתק שהעניק לבמאי רן טל לפני כמה שנים (עבור אתר האינטרנט של ארכיון הסרטים הישראלי), סיפר ארליך שהטרילוגיה תופסת עבורו מקום "חשוב מאוד-מאוד. חשוב רגשית לאין שיעור מכל שאר מה שעשיתי. יותר חשוב לי מכל הדברים האחרים. זו הייתה חוויה עצומה בשבילי ובשביל רבים אחרים".

העבודה על סרטי הטרילוגיה נמשכה יותר מחמש עשרה שנה, והתוצאה נתפסה בזמנו כמהפכנית ופורצת דרך בכל מה שקשור לאופן שבו השואה מוצגת ומטופלת בקולנוע הישראלי. הסרט הראשון בטרילוגיה, "המכה ה-81", גם היה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי בשנת 1975.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר