אישיות גדולה מהחיים: פרידה ממי שביסס את "הוליווד החדשה"

למרות ששמו אינו מוכר בכל בית, הבמאי היהודי-אמריקאי ויליאם פרידקין,שהלך לעולמו השבוע בגיל 87, הותיר חותם עמוק על הקולנוע האמריקאי והעולמי. הוא פרץ את דרכו לתהילה בתחילת שנות השבעים עם "הקשר הצרפתי" (1972) ו"מגרש השדים" (1973) - שני שוברי קופות אימתניים, מהפכניים ומאוד משפיעים שסייעו לשנות את הנוף ולפנות את הדרך עבור במאי "הוליווד החדשה".

עבור "הקשר הצרפתי", שגולל מרדף משטרתי מסעיר אחרי רשת בינלאומית של סוחרי הרואין, פרידקין ליהק את רוי שיידר וג'ין הקמן, שני שחקנים לא מוכרים ולא מנוסים. הם הפכו בן לילה לשניים מהכוכבים הגדולים ביותר של הסבנטיז. הקמן גם זכה באוסקר.

פרידקין, מצדו, קטף את פרס האוסקר בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר, ואוסקרים נוספים הוענקו ל"קשר הצרפתי" בקטגוריית הסרט, התסריט והעריכה. מרדף המכוניות האלמותי שעומד במרכז הסרט – שצולם באופן מחתרתי וללא האישורים הדרושים – עדיין ניצב בגאון כאחד ממרדפי המכוניות הגדולים והאיקוניים בכל הזמנים (אם לא ה-).

"מגרש השדים", לעומת זאת, פחות או יותר המציא את ז'אנר האימה המודרני, והתורים בקופות השתרכו מסביב לבלוק במשך חודשים ארוכים. הוא עדיין נחשב לאחד הסרטים המפחידים ביותר שנעשו אי פעם. באופן לא מפתיע, עדיין מופקים לו סרטי המשך וספינאופים (הבא, "מגרש השדים: המאמין", ייצא למסכים באוקטובר).

למרות שאף אחד מהסרטים שפרידקין ביים בעשורים שלאחר מכן לא הצליח לשחזר את ההצלחה של השניים הראשונים, הקריירה שלו מלאה ביצירות סוחפות, פראיות ומלאות חיים. "מכשף", הרימייק של פרידקין למותחן הצרפתי "שכר האימה", למשל, נכשל כישלון חרוץ כאשר יצא לאקרנים ב-1977 (באותו היום שבו יצא "מלחמת הכוכבים"). כיום מקובל לראות בו יצירת מופת, ובין מעריציו הרבים ניתן למנות את הסופר סטיבן קינג, שבחר בו כסרט האהוב עליו בכל הזמנים.

כנ"ל גם לגבי "שוטטות" (1980), מותחן הפשע המשטרתי בכיכובו שלאל פאצ'ינושמתרחש בקהילה הגאה של ניו יורק. כשיצא הותקף בידי שורה של ארגונים גאים ונקטל באכזריות בידי המבקרים. אך בשנים האחרונות הסרט עבר הערכה מחדש ומעמדו שודרג לחלוטין.

סרטים בולטים נוספים שעליהם חתום פרידקין כוללים את מותחן הפעולה "לחיות ולמות באל. איי" (1985), עם וויליאם פיטרסן ו-וילם דפו, שסיפק לפרידקין עוד הזדמנות לביים מרדף מכוניות איקוני, ושהשפיע רבות על ז'אנר האקשן באייטיז, ואת "קילר ג'ו" (2011), מותחן פשע דרומי, אפל ונפלא שסיפק למת'יו מקונוהיי את אחד מתפקידיו הטובים ביותר.

פרידקין גם היה אישיות גדולה מהחיים. הוא אף פעם לא הסתיר את דעותיו ואת עמדותיו, הוא הרבה להסתכסך עם האולפנים והיו לו יריבויות רבות עם שחקנים ובמאים. במשך שנים ירד על אל פאצ'ינו בעקבות הופעתו ב"שוטטות" (והצטער על כך שלא ליהק את ריצ'רד גיר במקומו), והוא סגר חשבונות נוספים בהנאה רבה באוטוביוגרפיה הכנה והמרתקת שפרסם ב-2013.

בטרם הלך לעולמו, פרידקין הספיק לסיים את העבודה על עוד סרט אחד אחרון: "The Caine Mutiny Court-Martial", בכיכובם של קיפר סאת'רלנד וג'ייק לייסי. הסרט - סרטו העלילתי העשרים של פרידקין, והראשון שלו מאז "קילר ג'ו", ב-2011 - יעשה את הבכורה שלו בעוד מספר שבועות בפסטיבל הקולנוע של ונציה. סוף יאה לקריירה מופלאה.