דרך קלוברפילד 10 - מתחיל טוב, נגמר רע

אז מה מחכה לכם בצפייה ב"דרך קלוברפילד 10"? מתח? צ'ק. קאסט שחקנים נהדר? צ'ק. נגיעה של ג'יי ג'יי אברמס בסרט מורגשת? צ'ק. מדע בדיוני? צ'ק. מוזיקה שאומרת לנו מתי אנחנו צריכים לפחד? צ'ק.

מה חסר? לדעתי - הסרט עצמו.

מלחמה בלתי פוסקת ביניכם לבין עצמכם. "דרך קלוברפילד 10" // צילום מתוך הסרט

ב-2008 יצא הסרט "קלוברפילד", אבל מי שצפה בו אז, יקבל היום משהו שונה לחלוטין. הסרט שהפיק ג'יי גי'י אברמס השנה הוא לא סרט המשך וגם לא רימייק. האמת היא שהקשר היחיד הבולט בין שני הסרטים הוא השם. מעבר לזה, אל תצפו להשפעה ניכרת מהסרט ההוא שראיתם. במילים אחרות, לצפות בסרט "קלוברפילד" אינו תנאי לצפות ב"דרך קלוברפילד 10".

העלילה כולה מתנהלת בבונקר בו מנסות לשרוד שלוש הדמויות הראשיות והכמעט בלעדיות בסרט: מישל (אליזבת' ווינסטד) שבורחת בתחילת הסרט מדירתה עקב סיפור אהבה כושל, האוורד (ג'ון גודמן המצוין) הגיבור והמפגר התורן שנמצא בכל סרט אימה ואמט (ג'ון גלגר הבן) שחובר למישל בבונקר בניסיון להבין מדוע הם באמת נמצאים שם.

לא סרט המשך ולא רימייק // צילום מתוך הסרט

סיפור המסגרת סובב סביב מישל, שמתעוררת לאחר תאונת דרכים קשה ומוצאת את עצמה כלואה בבונקר של האוורד. הוא מספר לה שהייתה מתקפה כימית/ביולוגית ושכולם בחוץ מתו וכי עליהם להישאר בבונקר במשך שנה לפחות. לאחר כמה ימים מצטרף אליהם אמט הצעיר ופה קורה הדבר היחיד שטוב בסרט, הדמות הרביעית הראשית בסרט נכנסת באיחור אופנתי - הדמיון שלנו.

עוד באתר: חברי להקת גאנז אנד רוזס הופיעו על במה אחת

מי שצפה בסדרה המצליחה "אבודים" יודע כמה טוב אברמס בלהיכנס לנו לראש ולגרום לנו להיות חלק מהעלילה מבלי שאנחנו שמים לב. הצופה לחלוטין נשבה בעיניה התמימות של מישל הפצועה ויחד איתה מנסה לגלות מה באמת קורה. האם האוורד הוא משוגע שמתחיל לדבר על חייזרים ומתקפה כימית וכולא אותה ללא סיבה כי הוא אדם מטורף? או שבאמת בכל זאת מדובר בסרט מדע בדיוני, ויגיע היום ובו מישל תברח מהבונקר ותיתקל בחוצנים שבאו להשמיד את כל צורות החיים על כדור הארץ?

בניגוד ל"קלוברפילד" שבו העלילה מתרחשת ברחובות ניו יורק, פה לא תראו סצנות מרשימות עם הרבה תזוזה ואקשן, וגם לא תקבלו צילום מתוחכם. באופן כללי, אין אפקטים חזותיים מרשימים בסרט (רמז, אולי בסוף תמצאו אחד). מה שכן תמצאו, היא מלחמה בלתי פוסקת ביניכם לבין עצמכם, בהחלטה בין הטוב לרע. עד שהסרט ייגמר לא באמת תדעו מי המטורף ומי לא.

האמריקנים מאוהבים בתרחישים של חייזרים או מלחמה גרעינית, ולא אתפלא אם כל אזרח אמריקני ממוצע אוגר במרתף שלו קופסאות שימורים בכמויות מסחריות. אבל אם ב"קלוברפילד" ידענו שיש איזושהי מפלצת מאיימת וראינו אותה, דווקא כאן לא תהיו בטוחים לגמרי אם יש גורם עוין בחוץ.

סוף הסרט מצטייר כבדיחה גרועה, כמעט לא להאמין שזה הסוף שבחר הבמאי דן טרכטנברג. אבל עם צוות תסריטאים בעלי ניסיון דל בסרטים, זה לא כל כך מפתיע. רק חבל שמר ג'יי ג'יי אברמס חתום על הסרט הזה.