הסופר הניגרי ג'רי פאלאדה זכה בשנה האחרונה בפיס של הסופרים, כשספר הביכורים שלו הפך לסנסציה עוד לפני שיצא לאור. הסוכנויות התאהבו בו, הוצאות הספרים התחרו על הזכות להוציא אותו, ובסוף, על פי דיווחים, הוא חתם על חוזה הוצאה לאור של כ־2.4 מיליון דולר. פאלאדה הפך לסלבריטאי כמעט בן־לילה.
ימים ספורים לאחר מכן שמו עלה שוב לכותרות, אבל הפעם מסיבה שונה מאוד. סוכניו של פאלאדה הגיעו למסקנה שאינם "יכולים לאמת" אם הספר הוא אכן תוצר יד אדם, ולא פלט של AI. וכך החוזה בוטל, והמוציאים לאור ניתקו קשר עם הסופר הצעיר.
איך הם הגיעו למסקנה שהספר נכתב על ידי בינה מלאכותית? את זאת איש לא יודע. פאלאדה עדיין טוען שהוא כתב את הספר בעצמו. הדבר היחיד שברור הוא שהסופר הניגרי אינו לבד במערכה. הוא מצטרף למיה בלארד שספרה, "Shy Girl", ירד מהמדפים לאחר האשמות דומות. גם בלארד הכחישה את הקביעה, אבל טענה שעורך הספר השתמש בעצמו בבינה מלאכותית בזמן העריכה.
תור הזהב
המקרים של בלארד ופאלאדה שנויים מאוד במחלוקת ולא ברור אם AI היה מעורב שם או לא, אבל מה שבטוח, גם אם כן - הם לא לבד.
במחקר שהתפרסם לאחרונה, בחנו החוקרים כ־15 אלף ספרי ז'אנר (בין השאר, רומנטיקה, ספרות ספקולטיבית, פנטזיה, מתח ומדע בדיוני) בהוצאה עצמית, שהתפרסמו באמזון בשלוש השנים האחרונות. התגלה שבכחמישית מהם נעשה שימוש משמעותי ב־AI, כלומר יותר מרבע מהטקסט נכתב באמצעות בינה מלאכותית.
לא הייתי ממהר לקבור את הסופרים האנושיים. אבל הם יצטרכו להבין את העולם שאליו אנו נכנסים, ולקבל את העובדה ששוק הספרים מתחיל לטבוע ביצירות מלאכותיות, שבקרוב יהיו באותה הרמה כמו אלו האנושיות
עוד התגלה שבתוך השוק הזה, ספרים שנחשדו בשימוש מאסיבי ב־AI הפכו בתוך שלוש שנים מתופעה שולית לכוח מסחרי אדיר: בתחילת שנת 2023 שניים מכל אלף ספרים שנמכרו במסגרת המדגם היו כאלה שנעשה בהם שימוש משמעותי ב־AI, בתחילת 2026 המספר כבר זינק ל־175 מתוך אלף. אחד מכל שישה ספרים.
ונכון, גם אלגוריתמים לזיהוי כתיבה של בינה מלאכותית יכולים לטעות. אבל קשה למצוא הסבר לתופעה שבה מספר הספרים שהאלגוריתמים מזהים ככאלו עלה בצורה דרמטית כל כך.
לנוכח מצב העניינים החדש, וקצב הגידול הדרמטי במספר הספרים ה"מלאכותיים", אין פלא שאמזון אוסרת על סופרים לפרסם יותר מ־30 ספרים חדשים בשבוע. ואם המספר נשמע מסחרר או מוגזם, כדאי לדעת שכבר יש משתמשים בחנות הספרים הגדולה בעולם, ש"כתבו" ופרסמו כבר יותר מ־400 ספרים. רובם ככולם, כמובן, משתייכים לקטגוריה הרחבה של "סלופ בינה מלאכותית". כלומר, זבל טהור ברובו.
אבל האם ספרים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית חייבים להיות גרועים? את התשובה צריך לחלק למצב היום, ולמה שיקרה מחר.
ללא מגע יד אדם
באופן מפתיע, כבר היום אפשר לראות שהבינה המלאכותית דווקא מצליחה להגיע להישגים יפים בספרות - אבל רק בתנאי שמדובר ביצירות קצרות. באמצע 2025, במסגרת ניסוי אינטרנטי של סופר הפנטזיה הבריטי מארק לורנס, התבקשו כאלף קוראי הבלוג שלו לדרג שמונה סיפורים: מחציתם נכתבו על ידי סופרים ידועים כמו רובין הוב וג'ני וורטס, ומחציתם על ידי צ'אט GPT. הקוראים לא הצליחו להבדיל בין כתיבה אנושית לכתיבת מכונה, וגרוע מכך, סיפורי ה־AI זכו לציונים גבוהים יותר על ידי קהל הקוראים.
במחקר חדש התגלה שבכחמישית מספרי הז'אנר, ובהם מתח ורומנטיקה, שיצאו בהוצאה עצמית בשנים האחרונות, נעשה שימוש משמעותי ב־AI, ואלו הפכו מתופעה שולית לכוח מסחרי אדיר
אורכם של אותם סיפורים עמד על כ־350 מילה, ומסיבה טובה. נכון להיום, הבינה המלאכותית מתקשה לכתוב טקסטים ספרותיים ארוכים ברמה גבוהה. ככל שהטקסט מתארך, כך גדל הסיכוי שהיא תבלבל בין הדמויות ותוסיף קלישאות, ניסוחים מסורבלים ועוד שפע של פגמים מייגעים.
וזה לא מתחיל ונגמר בבלוג של לורנס. החודש התפרסם מחקר רחב היקף בהשתתפות 2,587 קוראים, שהתבקשו, בין השאר, לקרוא סיפורים שנכתבו בידי בני אדם ובידי AI ולדרג את איכותם, כולם בהיקף של כאלף מילה. רק כ־40 אחוז מהמשתתפים זיהו נכון אם כותב הסיפור הוא אדם או AI, כלומר, זה היה לא יותר מניחוש, וגם כאן סיפורי ה־AI זכו לציונים גבוהים יותר משמעותית בפרמטרים של איכות. רק כאשר נחשף בפני הקוראים שאדם אמיתי כתב את הסיפור - הם העניקו לו ציונים גבוהים יותר.
בשורה התחתונה, גם הקוראים המיומנים ביותר לא הצליחו להבחין בין סיפור מעשה ידי אדם לבין סיפור מתוצרת מכונה, ויתרה מזו, העדיפו את המכונה באופן מובהק. ללמדנו שסיפורי AI הם לאו דווקא שם נרדף לסיפורים באיכות ירודה יותר, לפעמים בדיוק להפך.
ואם ממילא קוראים, גם המיומנים שבהם, לא מסוגלים להבחין בין השניים - אולי זה לא כזה נורא שכל קורא יקבל ספר מותאם אישית בהתאם להעדפות הקריאה שלו, שמסוגל לפרוט על מיתרי ליבו ולתת שם למחשבותיו, ועוד כמעט בחינם? הנגזרת של אלו היא תעשייה שלמה שתימחק, הוצאות ספרים, מתרגמים ועורכים שיפוטרו, סופרים שיפעלו בחלל ריק. אבל אולי, מן הצד השני, האפשרות הזו תשרת את ציבור הקוראים?
טוב או רע?
אין פלא ש־AI מוצלח יותר בסיפורים קצרים. אבל האם זה תמיד יישאר המצב? הראיות אומרות אחרת. משנה לשנה הבינה המלאכותית הופכת טובה יותר בכתיבת סיפורים ארוכים יותר, ויש להניח שלא ירחק היום שבו תוכל להעמיד רומן באורך מלא, כזה שמשתווה ברמתו לרומנים של סופרים אנושיים, ואפילו מתעלה עליה. למעשה, מחקרים מסמנים כבר היום את שנות ה־30 כקו פרשת המים, והשנים שבהן אותם מודלים לא רק יוכלו להעמיד רומן באורך מלא - אולי הם אפילו יזכו את מהנדסי הפרומפט בפרסים יוקרתיים כמו בוקר או פוליצר. יש גם הטוענים שהתחזית הזו שמרנית, ושהבינה המלאכותית תביס את בני האדם בכל מלאכה של כתיבה יצירתית הרבה לפני כן. אבל איך ייראה עתיד שכזה?
אם לסמוך על התחזיות, בעתיד הקרוב, שנים ספורות מהיום, הבינה המלאכותית כבר תוכל לכתוב, לצייר ולהלחין טוב יותר מכל אדם. ואם זה לא מספיק - היא גם תוכל להמציא ז'אנרים חדשים ורעיונות מופלאים ויוצאי דופן.
התוצאה הישירה הראשונה של ההתקדמות הזו היא שהעולם יתמלא ביופי ובעניין. נראה שיטפון של יצירות שקוסמות לכל אחד ואחת מאיתנו, בכל מדיום אפשרי.
אתה אוהב לקרוא ספרות בלשים אפלולית? בלחיצת כפתור תופק עבורך סדרת הספרים המתאימה. את מעדיפה רומנטיקה עם נגיעות גותיות ואנשי זאב ערפדיים? גם את אלו תוכלי לקבל. רוצים ספרים או אפילו סרטים על העיר שלכם, השכונה שלכם, השכנים שלכם? תקבלו, תקבלו ותקבלו. יצירות בהתאמה אישית לכולם, בלחיצת כפתור, ובכמעט חינם.
צפו לבינג'ים בנטפליקס שלא ייגמרו, כי תמיד יהיה עוד סיפור לספר, והיו מוכנים לסדרות ספרים שלוקחות אתכם לעולמות אחרים ללא הפסקה. אסקפיזם בלי סוף. זה יהיה עולם של בידור אינסופי להמונים, ובמקביל, הוא גם יוכל להעביר מסרים עמוקים ומרגשים, ממש כמו בספרים של היום. זה טוב או רע? כנראה קצת משניהם.
מי כתב את זה?
בעולם כזה, מה המשמעות עבור היוצרים? והאם הקוראים בכלל ירצו לקרוא ספרים שאמנם נכתבו בידי סופרים, אבל שעלותם יכולה להגיע לפי כמה עשרות, בעולם שבו הקוראים בכלל לא מזהים מה נכתב על ידי מי?
את התשובה לשאלה אפשר, אולי, למצוא דווקא בכתביו האנושיים מאוד של איאן מ. בנקס, סופר מדע בדיוני סקוטי. כבר לפני עשרות שנים חזה בנקס עתיד שבו המכונות מסוגלות להפיק יצירות חדשות טוב יותר מכל בן תמותה בשר ודם. ב"הבט אל הרוח", אחד מספריו, תיאר בנקס דו־שיח בין מלחין מפורסם באותו עולם עתידי לבין בינה מלאכותית משוכללת.
"האם תוכלי לחקות את הסגנון שלי?" שואל המלחין את המכונה. "האם תוכלי לכתוב יצירה, נגיד סימפוניה, שהשומע הביקורתי יזהה שהולחנה על ידי, וכאשר אני אשמע אותה אחוש גאה שכתבתיה?"
הבינה המלאכותית מבשרת לו שזו אינה בעיה כלל עבורה, ושהיא תוכל להפיק יצירות כאלו מהר יותר ממנו. מה שמוביל לאותה שאלה שסופרים, מלחינים, ציירים ואמנים אחרים מתחילים לשאול את עצמם כיום, "אם כך, מה הטעם שאני (או כל אחד אחר) אכתוב סימפוניה, או כל דבר אחר? מה חשיבות הדבר עבור המאזינים?"
בנקס שם את תשובתו בפיו של אותו מוח־על, והיא פשוטה וקצרה: "הם יידעו שהיה זה אחד מבני מינם, ולא בינה מלאכותית, שיצר זאת[...] אם לא אכפת להם, הרי הם שונים מכל קבוצה אחרת של בני אדם שפגשתי". המשמעות של התשובה הזו היא שספר, או כל תוצר אמנותי, הוא יותר מנייר כרוך בקרטון עם מילים המודפסות עליו, והמעשה האמנותי יקבל מעמד מיוחד יותר מזה של ספרים רבים אחרים שהופקו באופן מיידי, זול ונטול מאמץ על ידי הבינה המלאכותית.
אפשר לראות את ההטיה הזו לטובת יצירות אנושיות גם במחקר. אנו נוקטים אותה באופן לא מודע, ובלי שנבין אפילו שהיא קיימת. כאשר קוראים מתבשרים שסיפור מסוים הוא תוצר של בינה מלאכותית, הם פחות מעריכים אותו. זו אינה יצירה אנושית, היא אינה "משלנו".
בעולם כזה יותר ויותר סופרים יהפכו ל־סיפור, כמו שכבר קורה היום ברשתות החברתיות, ובתקשורת בכלל. סופרים עם סיפור משלהם שיודעים לספר אותו בצורה מעניינת, עדיף באופן בלתי אמצעי מול הקהל שלהם, זוכים לקהל עוקבים גבוה שבדרך כלל מיתרגם גם למכירות ספרים. במקביל, כבר היום סופרים שנחבאים אל הכלים, או כאלה שלא יודעים ליצור את התקשורת הזו עם הקהל - נעלמים אט־אט מהנוף.
לכן לא הייתי נחפז לקבור כל כך מהר את הסופרים והיוצרים האנושיים. אבל הם יצטרכו להבין את העולם שאנו נכנסים אליו. הם ייאלצו לקבל את העובדה ששוק הספרים מתחיל לטבוע ביצירות מלאכותיות, שבקרוב יהיו באותה הרמה כמו אלו האנושיות. והם יהיו חייבים למצוא את הדרך להתבלט בעתיד הזה, להדגיש את האנושיות שלהם ולשתף את הקוראים בתהליך העבודה כדי לחזק ולהעביר את המסר החשוב מכל: אנו, בני האדם, כתבנו מאמר זה, ספר זה, מחשבות אלו, ביזע ובדמעות ובעמל רב.
