ארי דה לוקה, הסופר האיטלקי הנודע, ביטל ברגע האחרון את השתתפותו בפסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים. דה לוקה, שאמור היה להגיע השבוע לארץ, הודיע למארגני הפסטיבל כי בשל החשש מהסלמת המצב הבטחוני הוא מעדיף לקיים את השיחה שבה אמור היה להשתתף באמצעות שידור חי בזום עם הקהל.
מנהלת הפסטיבל ג׳וליה פרמנטו-צ׳יזלר אמרה בתגובה כי מדובר בשנה מאתגרת מאוד עבור ישראל, וכי אף שהנהלת הפסטיבל מבינה את החלטתו של דה לוקה, היא מצרה על כך מאוד. לדברי מארגני האירוע, שיחות בפורמט דומה (בזום) שהתקיימו בעבר במסגרת הפסטיבל, עם סופרים נודעים ובהם מרגרט אטווד וג׳ון אירווינג, היו מוצלחות ומעוררות השראה לא פחות מאלה שהתקיימו פנים אל פנים. עם זאת, הנהלת הפסטיבל הודיעה כי תחזיר לרוכשי הכרטיסים 50 אחוז מעלות הכרטיס, או - אם יוותרו כלל על השתתפות באירוע - החזר מלא.
בראיון שהעניק דה לוקה ל"היום",הוא ציין כי בחלקים גדולים של המערב, ובכלל זה בארצו איטליה, המילה "ציוני" הפכה לאחרונה לקללה, עלבון צורב, אבל הוא עצמו "מתעקש, כי הציונות היא ההכרה הפשוטה והבסיסית ביותר בזכותם של היהודים לבית לאומי, להגנה קיומית והכרחית. אני אומר זאת בקול רם ולא אכפת לי מהמחיר".
דה לוקה בן ה-76, היה חבר בעבר בתנועת שמאל רדיקלית שהתנגדה לכיבוש השטחים, אבל חזר ואמר כי הפסיק לתמוך במאבק הפלסטיני אחרי רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. בין כתביו שתורגמו לעברית "אתה, שלי", "הר אדוני" ו"נפוליטני". דה לוקה למד עברית ויידיש ותרגם בעצמו לאיטלקית ספרים אחדים מן התנ"ך.
הקרבה הגדולה הזו שהוא חש להיסטוריה ולשפה היהודית הביאה אותו, כך סיפר בראיון ל"היום", לבצע בדיקת די אן איי שבה התברר לו סופית שאין כל קשר גנטי בינו לבין העם היהודי. עם זאת, הוא מציין כי חורבנה של נאפולי וההשמדה של יהדות אירופה עוררו בו מחויבות אישית לנושאים הקשורים גם ביהדות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו