"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"למה לא 'של ישראל'?": הלוגו החדש של הספרייה הלאומית מעורר סערה
גולשים רבים ברשת הביעו כעס ומחאה על היעדר המילה "ישראל" בשפה העברית, לעומת הערבית והאנגלית המקבילות, ודרשו כי תינתן יותר בולטות לשפתה הלאומית של המדינה • "בעברית יש רק ספרייה לאומית אחת", טענו מטעם הספרייה בתגובה
הספרייה הלאומית בירושלים. צילום: אריק סולטן

"למה לא 'של ישראל'?": הלוגו החדש של הספרייה הלאומית מעורר סערה

גולשים רבים ברשת הביעו כעס ומחאה על היעדר המילה "ישראל" בשפה העברית, לעומת הערבית והאנגלית המקבילות, ודרשו כי תינתן יותר בולטות לשפתה הלאומית של המדינה • "בעברית יש רק ספרייה לאומית אחת", טענו מטעם הספרייה בתגובה

מאיה כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"תכירו, הלוגו החדש שלנו! הספרייה הלאומית, הסיפור של כולנו. עיצוב הלוגו: רותם כהן-סואיה" - כך נפתח פוסט הפייסבוק החגיגי שלהספרייה הלאומית, רגע לפני שתעבור למשכנה החדש בירושלים, ומיד בהמשך הוצג. אולם מה שהחל כעדכון חגיגי הפך לסערה ברשת.

גולשים רבים הביעו כעס ומחאה על היעדר המילה "ישראל" בשפה העברית (לעומת הערבית והאנגלית המקבילות) ודרשו כי תינתן יותר בולטות לשפה העברית. יתרה מכן, נרשמה ביקורת על ניכורו של הלוגו, הגופן הקטן יחסית לעומת שתי השפות האחרות - ובאופן כללי השמטת כל סממן לאומי המתקשר למדינה לעומת הלוגו הקודם שהתכתב עם דגל ישראל.

בשרשור התגובות הגיבה הספרייה לשואלים "למה לא 'הספרייה הלאומית של ישראל?'" כך: "תודה ששאלתם! קודם כל, כך קבע המחוקק. 'הספרייה הלאומית' היא השם שלנו. ולמה באנגלית ובערבית זה שונה? פשוט כי יש הרבה National Library באנגלית בעולם, והרבה المكتبة الوطنية בערבית בעולם - ואילו בעברית יש רק ספרייה לאומית אחת! הספרייה הלאומית שלנו!".

הספרייה הלאומית, צילום: אסף פינצ'וק

אולם תוספת זו נדמה שלא פייסה את הגולשים הזועמים. "שינוי מעציב ומדאיג", "תגדילו את העברית", "טעות גדולה", "המילה 'ישראל' צריכה להופיע בעברית" הן רק חלק מהטענות של הגולשים, זאת לצד כאלה שחיזקו ועודדו את הלוגו החדש.

מטעם הספרייה הלאומית נמסר בתגובה: "פרסום הסמליל החדש עורר תגובות חיוביות ואוהדות, כמו גם נוסטלגיה לסמליל המיתולוגי של הספרייה, ואנו סמוכים ובטוחים שהציבור יתרגל במהירות לשינוי וייהנה מהחדשנות הרבה שמציעה עתה הספרייה הלאומית לקהל הקוראים והמבקרים הגדול מהארץ ומהעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...