לאייברי גראמבס בת ה־17 יש לא מעט צרות - היא חסרת כל, אמה נפטרה, אביה כבר מזמן לא בתמונה, והיא חיה עם אחותה הגדולה והחבר המתעלל שלה. השאיפה היחידה בחייה היא לזכות במלגה ולהמשיך ללימודים באוניברסיטה. כל זה עד שהיא מתבשרת שהמיליארדר המסתורי טוביאס הות'ורן, מעשירי ארה"ב, בחר בה כיורשת היחידה להונו. אבל יש אבל: כדי לקבל את ההון, עליה לחיות באחוזת הות'ורן רחבת הידיים במשך שנה.
אייברי מגיעה לאחוזה ונדרשת להתמודד עם מגוון אתגרים - בראשם ארבעת נכדיו המבריקים והכריזמטיים של המיליארדר המנוח, שאותם, למעשה, היא נישלה מהירושה. שם גם מתברר שהות'ורן, גאון מניפולטיבי וחובב כפייתי של חידות ומשחקי מחשבה - השאיר מאחוריו אחוזה מלאה בחידות, במעברים נסתרים ובחדרים סודיים.
למרות הרקע הצנוע שממנו באה, אייברי מתאקלמת בסביבה החדשה תוך דקה וחצי, מגלה בעצמה חוכמה וגאונות אסטרטגית שלא היתה מביישת את זוכי עונות "הישרדות אולסטארס", ומלמדת את בני משפחת הות'ורן שיעור או שניים.
וכך, אייברי מוצאת את עצמה בעולם של עושר ותככים שלא הכירה, תוך שהיא מתמודדת עם איומים ויריבים חדשים, ובעיקר נקלעת, בעל כורחה, להשתתפות במשחק מסוכן שמטרתו פתרון החידה הגדולה מכל - מהו הקשר בינה לבין משפחת הות'ורן, ומדוע בחר טוביאס הות'ורן להוריש דווקא לה את הונו.
ספרי טרילוגיית "מורשת הות'ורן" ("משחקי הירושה", "שושלת הות'ורן" ו"הגמביט האחרון") מכרו מיליוני עותקים בעולם ושהו שבועות רבים ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס". הסופרת, ג'ניפר לין ברנס, כבר כתבה כמה ספרים מהסוגה, וניכר שהיא מיומנת באותה נוסחת ז'אנר מוכרת.
נרטיב היתומה שהחיים התאכזרו אליה שלא באשמתה, כשלפתע היקום מתקן את העיוות הזה כבמטה קסם ושולף אותה מהמציאות הקודרת לחיים מופלאים - הוא כנראה אחד המשומשים בספרות המתבגרים (מי אמר "הארי פוטר"?). זהו נרטיב שמשרת שני צרכים אופייניים לגילים הללו (ולא רק): הצורך לחוות חיים מסעירים יותר מאלו האמיתיים, והצורך לגלות מי אנחנו, כמה אנחנו מיוחדים ובעלי ערך, ואז גם לקבל את ההכרה שמגיעה לנו מהעולם.
ואכן, למרות הרקע הצנוע שממנו באה, אייברי מתאקלמת בסביבה החדשה תוך דקה וחצי, מגלה בעצמה חוכמה וגאונות אסטרטגית שלא היתה מביישת את זוכי עונות "הישרדות אולסטארס", ומלמדת את בני משפחת הות'ורן שיעור או שניים.
העולם שברנס בונה סביב אייברי מזכיר מאוד את "אחת שיודעת" - סדרת הקאלט על ילדי העשירים ממנהטן, כשגם ביקום של "מורשת הות'ורן" המתבגרים מדברים ומתנהגים כאילו היו בני 40 ומכניסים את המבוגרים סביבם לכיס הקטן בכל הקשור לבגרות רגשית וליכולת לנהל את העולם.
התפאורה פנטסטית כמתבקש, ומדי כמה רגעים אנחנו זוכים להדגמה של עושר דמיוני מהו. גם בגזרה הרומנטית העניינים סוערים - אייברי מנהלת משולש רומנטי עם שניים מהאחים, ונוסף על כך - כל אחת מהדמויות האחרות (והמרובות) זוכה לכל הפחות לרמז לרומן משלה.
ועדיין, מי שיבקש למצוא בעולם של "מורשת הות'ורן" רבדים נוספים - כאלו שהופכים ספרי מתבגרים למשהו שגם מבוגרים יכולים ליהנות ממנו (כמו "הארי פוטר" או "משחקי הרעב", למשל) - יתאכזב. הדמויות, ברובן, חד־ממדיות, והדיאלוגים ביניהן שטוחים גם כשהם נוגעים בקשיים ובטראומות.
בין ארבעת הנכדים לבית הות'ורן יש דמיון רב מדי: כולם יפים, חכמים, מיוסרים, ומדברים במשפטים דרמטיים ורבי משמעות בלבד. אייברי עצמה אמנם מהרהרת פה ושם בקשייה בסיטואציה, אבל בסך הכל עוברת טרנספורמציה די מהירה מאחרונת המתבגרות העניות למלכת העולם, והקונפליקטים הקיצוניים מאוד ששזורים בעלילה נפתרים בקלות רבה מדי. ובכלל, לפרקים נדמה שכל הסיפור הזה הוא רק תפאורה למה שברנס באמת משקיעה בו: משחק "חפש את המטמון" על ספידים.
שלושת הספרים בטרילוגיה הם למעשה רצף מסחרר של חידות, רמזים וצפנים, ברמת מופרכות הולכת וגדלה - כל הדרך עד הגרנד פינאלה. משחקי המחשבה הללו אינם מהסוג שמאפשר לקורא לקחת חלק ולנסות לפתור את החידה, אלא כאלו שיש להם היגיון פנימי מוזר שמובן רק לדמויות, וכל שנותר הוא פשוט לנסות לעקוב.
מהלך העניינים קצבי ופתלתל (עד כדי מייגע), עד שבשלב מסוים פשוט ויתרתי לגמרי על הצורך לזכור מה קרה לפני אי־אלו פרקים, שכבר הפכו ללא רלוונטיים. לזכותה של ברנס ייאמר שלמרות העומס ורמת המופרכות הגבוהה, היא מצליחה לייצר עלילה בלשית רחבת היקף ויחסית קוהרנטית - אבל אין ספק שמדובר בהרפתקה למיטיבי לכת.
"מורשת הות'ורן" לא מתעלה מעל לסכום רכיביה ומותירה בפה טעם מעט שטחי ורעשני. עם זאת, הימים הם ימי בעירה אקלימית ופוליטית, והצורך באסקפיזם מרקיע שחקים. מי שיתחבר לנער או לנערה הפנימיים שבו ויניח את הציפיות להיגיון עלילתי או לעומק רגשי בצד - עוד עשוי למצוא ב"מורשת הות'ורן" בידור קליל ואוורירי, שעושה חשק להתחיל לפתור תשבצי היגיון.
מורשת הות'ורן, ג'ניפר לין ברנס. מאנגלית: ענבל מלכה. ידיעות ספרים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו