"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזוכה בפרס ספיר: ראובן נמדר

נמדר זכה הערב בפרס הספרות על ספרו "הבית אשר נחרב" • הזוכה: "רגעים של עונג"

,עודכן
ראובן נמדר (ארכיון) // צילום: מיכה סלמון // ראובן נמדר (ארכיון)

בתל אביב הוכרז הערב הזוכה בפרס ספיר לספרות. בפרס זכה ראובן נמדר על ספרו "הבית אשר נחרב", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. נמדר התמודד מול ארבעה סופרים נוספים: לאה איני על הרומן "בת המקום", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, חגית גרוסמן על ספרה "לילה ולואיס" בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, גלית דיסטל אטבריאן על הרומן "טווס בחדר מדרגות" בהוצאת כנרת זמורה-ביתן ואגור שיף על הרומן "המאחרים" בהוצאת עם עובד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לאחר ההכרזה על הזכייה אמר נמדר: "אני חש רגעים של עונג גדול בלהיות סופר, בעיקר כשתהליך קולח וזורם. מילים תמיד גרמו לי להתפעל, היכולת לומר משהו אחד בכמה מילים, זה מפעים בעיניי".

מנימוקי השופטים על מועמדותו לפרס: אל תוך עולמו המוגן, הבטוח והזחוח של אנדרו כהן, פרופסור ניו יורקי לתחום הטרנדי ביותר האפשרי, תרבות השוואתית, פורצת לפתע ללא כל התראה מציאות אחרת. כהן חוזה שורה של חזיונות שבהם כהן אחר, הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים, עוסק בפעילות שאין זרה ממנה בעולם הניו-יורקי הנכון פוליטית ותרבותית - הוא מקריב קורבנות ביום הכיפורים, שוחט בעלי חיים ומזה את דמם על המזבח בבית המקדש שבירושלים.

אנדרו כהן, פרופסור ומומחה עולמי לתרבות השוואתית, הוא גיבור הספר "הבית אשר נחרב. הוא גבר נאה, אלגנטי ומרשים הוא התגלמותה של ההוויה הניו יורקית העכשווית, המצליחה והמרוצה-מעצמה: הוא מתגורר בדירת פאר המשקיפה על נהר ההדסון, מפרסם מאמרים מבריקים במיטב כתבי העת ומנהל בקלילות מערכות יחסים סבוכות עם הנשים בחייו. אלא שלפתע פורצים לתודעתו חזיונות מיסטיים: חלומות והזיות חסרי פשר על המשכן ועבודת הכוהנים בבית המקדש בירושלים.

זהו סיפור של כישלון, כישלונו החרוץ של המומחה לתרבות השוואתית בהבנת התרבות שהיא, כפי שמעיד שמו, מורשת אבותיו. כהן מייצג את ההדחקה רבת השנים של היהדות המודרנית את שורשיה הקדומים. התעלמותו מן הרבדים הבסיסיים, הראשוניים, הקמאיים של הקיום היהודי בפרט והקיום האנושי בכלל, מביאה עליו קריסה מוחלטת, שסופה התפכחות. הדרך שבה מתואר הכישלון הזה היא הצלחה ספרותית מרשימה.

הקצין החשוד בהטרדה: סגן המפכ"ל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר