"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
אבל בעולם התרבות

הלך לעולמו הסופר והמחזאי יוסף בר יוסף

בר יוסף, שאחראי על מחזות שעלו על מיטב הבמות בישראל, היה בן 88 במותו • הוא נודע בעיסוקו בדואליות שבין העולם החרדי אותו עזב והעולם החילוני • הוא הותיר אחריו את אשתו המשוררת חמוטל בר יוסף

,עודכן
0השמעה
יוסף בר יוסף, צילום: קוקו

הסופר והמחזאי יוסף בר יוסף, שהלך היום לעולמו והוא בן 88, היה חתן פרס ישראל בתחום התיאטרון, וספרו האחרון ״אבא, בן, סבתא דינה״ שראה אור בשנה שעברה היה מועמד לפרס ספיר.

בר-יוסף נולד במשפחה חרדית בשכונת מאה שערים ירושלים, דור שישי מצד אביו ודור שמיני מצד אמו, הוא למד בחדר ובבית ספר דתי, אולם כשאביו – הסופר המוערך יהושע בר יוסף נטש את הדת והעביר את משפחתו לגבעתיים – השתלב בחברה החילונית, היה חניך בתנועת ״השומר הצעיר״ ולאחר מכן למד פילוסופיה, קבלה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

מחזותיו של בר יוסף, ובהם ״יאשה גורן״, ״אנשים קשים״, ״הפרדס״, חגיגת חורף״, ״זהב״ ואחרים הועלו בין השאר על במות הבימה, הקאמרי, החאן הירושלמי ותיאטרון חיפה (בבימויים של שמות גדולים כמו עודד קוטלר, גדליה בסר, לנה קריינדלין ואהרון אלמוג) וזכו להצלחה גדולה גם בחו״ל, בעיקר ברוסיה. בכולם, כמו ברומנים שלו, ניכר היה העומק הרגשי של הדמויות וגם המתח בין הפרט לקהילה, בלוויית מאפיינים ייחודיים של החברה הישראלית-יהודית, ועיסוק רב בדואליות שבין העולם החרדי שעזב לעולם החילוני, מצדה השני של הגדר. חלק גדול מהמתח הזה ייחס לעובדה שגדל בבית שבו האב ״התפקר״ ואילו האם נותרה חרדית, בית שבו בגידותיו של האב היו גלויות אולם האם התעלמה מהן ואירחה ברוחב לב את חבריו הבוהמיינים החדשים.

בר יוסף הגיע לכתיבה בסיומה של דרך מפותלת, שהחלה כששירת בצי הסוחר ונמשכה בעיתונות. הוא שימש כתב צבאי, בין השאר כחייל מילואים שליווה את כוחות צה״ל במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. הוא פרסם סיפורים בכתבי עת ספרותיים ואת הרומן הראשון שלו ״חייו ומותו של יונתן ארגמן״ פרסם תחת השם הבדוי ״יוסף בר״. הוא הזכיר בראיונות שונים את התחרות הסמויה שהתנהלה כל חייו בינו לבין אביו, אך הסביר כי עם הזדקנותו הוא חש פיוס. ״אבא״, הסיפור הפותח את ספרו האחרון, מוקדש לאביו ולתיאור היחסים המורכבים ביניהם.

יוסף בר יוסף היה נשוי במשך שלושה חודשים למשוררת דליה רביקוביץ ולאחר מכן נישא לחוקרת הספרות והמשוררת חמוטל בר יוסף. בנם, שהיה מוזיקאי מחונן, התאבד בגיל 16 וחצי. בר יוסף סיפר כי הטרגדיה שיתקה אותו, אבל כעבור שנתיים קיבל החלטה מודעת לחזור לחיים ושב לכתיבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר