איש הרדיו והפזמונאי יובב כץ הלך לעולמו בגיל 88
כץ שימש במשך עשרות שנים כמגיש רדיו מוערך בקול ישראל • הוא ידוע, בין היתר, בזכות פזמונים כמו "מלכות החרמון", "בתי את בוכה או צוחקת" ו"סיגל" שכיכבו בשנות ה-60 וה-70 במצעדי הפזמונים • לאורך השנים זכה בפרסים שונים על תוכניות הרדיו שהגיש - פרס זיו לעיתונאים, פרס הסובלנות, ופרס תפוח הזהב של רשות השידור
שדרן הרדיו, הפזמונאי, והבמאי יובב כץ הלך לעולמו הלילה (בין שישי לשבת). כץ, שנולד וגדל בקיבוץ נען עבר בשנות ה60 לאילת, שם הקים להקות הומור וסאטירה שאת תוכניותיהן כתב וביים לקראת חגיגות אילת, ביים הצגות עם ילדים, נוער ובוגרים וניהל את אגף התרבות המשותף לעירייה ולמועצת הפועלים.
בהמשך עבר עם משפחתו לראשון לציון, החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לתיאטרון ופילוסופיה ופעל כבמאי בתיאטרון הקהילתי.בעקבות שרותו הצבאי במלחמת ששת הימים כמפקד סיירת ג'יפים בסיני החל לכתוב פזמונים, מהם התקבעו כמה להיטים בפנתיאון המוזיקה הישראלית בהם "מלכות החרמון", "בתי את בוכה או צוחקת", "סיגל", "צלילי הלילה", "לאהוב את החיים" ועוד.
בשנת 1968 ביים את להקת פיקוד הדרום בתוכניתה "זמר בדרום", כתב לה מערכונים ושירים, ושנה לאחר מכן התקבל לעבודה בקול ישראל כמפיק, עורך ומנחה, וערך מגוון תוכניות בתחומי התרבות, הבידור והאקטואליה. ערך והנחה, בין יתר התוכניות, את "אלה הם חייך", "מה דעתך", "רדיו-עשרה", "מועדון עשרה", "גל לסטודנט", "קרן אור אל קרן זווית" ו"פונדק הרוחות". כמו כן, ערך את התוכניות "בירה ומצב רוח" בהנחיית יעקב אגמון ו"בין שישי לשבת" בהנחיית יצחק לבני.
לצד עבודתו ברדיו בעתונות הכתובה, ביים והנחה קבוצות תיאטרון אימפרוביזציה, הפיק והנחה סופי שבוע תרבותיים במסגרת עמותת "במות" ולאחר שפרש לגמלאות מרשות השידור התבקש להמשיך ולשדר את תוכניותיו - "שנינו יחד וכל אחד לחוד" ו"מועדון הלילה השלישי" כגמלאי.
לאורך השנים זכה בפרס זיו לעיתונאים מטעם צדק-מדות-מוסר על ידי יושב ראש הכנסת שלמה הלל על תוכנית הרדיו "קשר לילי", בפרס הסובלנות עליו חתום שופט בית המשפט העליון חיים כהן, על תוכנית הרדיו "שנינו יחד וכל אחד לחוד" ובפרס תפוח הזהב של רשות השידור על תוכנית הרדיו "שנינו יחד וכל אחד לחוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו