מה הדיבור: זה מה שהיה חושב מחיה השפה על מצב העברית היום

בתחילת החודש הבא יתקיים יום העברית, בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן-יהודה שהפך לסמל של מפעל החייאת העברית. לפי הלוח העברי, יום פטירתו יחול מחר.

השנה האחרונה אופיינה בלא מעט להיטים ששילבו סלנג, מילים באנגלית, קיצורים ושיבושי מילים, כמו "בוקר ציח וצח". "הסלנג הוא חלק חשוב מהשפה שלנו. בנו של אליעזר בן-יהודה, איתמר בן אב"י, אפילו התגאה בכך שהוא המציא מילים בסלנג", אומר הבלשן והסופר ד"ר רוביק רוזנטל, שישתתף ברב-שיח אשר יוקדש לשאלה מה היה בן‏-יהודה חושב על מצבה של העברית היום.

השיר החדש של נונו, עדן בן זקן ואנה זק כולל ביטויים כמו "אל תשאלותי למה", או "סנדוויץ' עם חביתה בסריה". מה דעתך?

"אין לי בעיה עם זה. הרבה פעמים אנחנו נוהגים לקצר דברים כמו 'מזתומרת?'. אגב, באמצעות כל מיני פתקים גילו שכבר בתקופת מרד בר כוכבא נהגו לקצר, ואפילו יש שירים של אברהם שלונסקי שמילים בהם אוחדו. זה לא מאיים על השפה. גם מילים לועזיות הן חלק מהשפה, ויש מילים שאין להן חלופה עברית בכלל, או שהיא לא ראויה לשימוש, כמו המילה 'אינטואיציה'".

מה באמת בן-יהודה היה אומר על השפה שלנו היום?

"קשה לדעת. צריך לזכור שהפעילות שלו החלה בתקופה שזכתה לכינוי 'תחיית הלשון'. זה נע בין 1880 ל-1920, כלומר תקופה של 40 שנים שבהן העברית הייתה בחיתוליה ולא הבשילה. הייתה אז תפיסה שעסקה בדקדוק העברי, אבל פחות בשפת הדיבור, כלומר איך אנחנו הוגים את המילים, וזה משנה את השפה - לטוב ולרע. זה המנוע החי של השפה.

"יש אגדה על אליעזר בן-יהודה, שיום אחד הגיעה לאוזניו שמועה שנכתבו בגנותו קללות ודברי נאצה. הוא שאל אם זה נעשה בעברית, וכשנענה בחיוב אמר: 'אם כך - ניצחתי'. אם היה נחשף לכל השינויים, אני מניח שהייתה יכולה להיות לו בעיה עם חלק מהם, אבל העברית בישראל היא מאוד דינמית".

מה היה הכי מטריד?

"יש בשירים היום מילים שנשפכות כמו זבל, בלי יותר מדי משמעות, בלי רגש, החומרים רדודים. בעיניי זו טעות. המילים צריכות להיות חשובות כמו המנגינה - אחרת השיר נפגע.כמו כן, יש המון מילים, ביטויים ומטבעות לשון שנעלמים מהאופק של דורות חדשים. כמו 'מצוות אנשים מלומדה', ביטוי שמתייחס למעשים שנעשים מתוך הרגל באופן אוטומטי, ולא מתוך מחשבה. גם מילים כמו 'מצנפת' וכו', כל אלה הפכו למילים של פסיכומטרי".

אתה חושב שהאמוג'י יכול להחליף את המילים?

"לא. פרצופונים הם הבלוף הלשוני הכי גדול. זה מאוד נחמד בדברים מסוימים, כשבמקום לכתוב 'תודה', 'שלום' וכדומה אתה שולח אמוג'י. זה נחמד מאוד, אבל זה מוגבל לדברים האלה. לפרצופונים אין תחביר, אתה לא יכול להעביר משפט או סיפור, זה סתם כאב ראש".