"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה הדיבור: זה מה שהיה חושב מחיה השפה על מצב העברית היום

ציח וצח, מזתומרת, אל תשאלותי: הסלנג ממשיך להמציא את עצמו מחדש • הבלשן ד"ר רוביק רוזנטל: "העברית בישראל מאוד דינמית אבל יש המון מילים, ביטויים ומטבעות לשון שנעלמים מהאופק של דורות חדשים" • מיוחד לציון 100 שנים למותו של אליעזר בן-יהודה

,עודכן
0השמעה
תפיסה של דקדוק. אליעזר בן-יהודה

בתחילת החודש הבא יתקיים יום העברית, בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן-יהודה שהפך לסמל של מפעל החייאת העברית. לפי הלוח העברי, יום פטירתו יחול מחר.

השנה האחרונה אופיינה בלא מעט להיטים ששילבו סלנג, מילים באנגלית, קיצורים ושיבושי מילים, כמו "בוקר ציח וצח". "הסלנג הוא חלק חשוב מהשפה שלנו. בנו של אליעזר בן-יהודה, איתמר בן אב"י, אפילו התגאה בכך שהוא המציא מילים בסלנג", אומר הבלשן והסופר ד"ר רוביק רוזנטל, שישתתף ברב-שיח אשר יוקדש לשאלה מה היה בן‏-יהודה חושב על מצבה של העברית היום.

השיר החדש של נונו, עדן בן זקן ואנה זק כולל ביטויים כמו "אל תשאלותי למה", או "סנדוויץ' עם חביתה בסריה". מה דעתך?

"אין לי בעיה עם זה. הרבה פעמים אנחנו נוהגים לקצר דברים כמו 'מזתומרת?'. אגב, באמצעות כל מיני פתקים גילו שכבר בתקופת מרד בר כוכבא נהגו לקצר, ואפילו יש שירים של אברהם שלונסקי שמילים בהם אוחדו. זה לא מאיים על השפה. גם מילים לועזיות הן חלק מהשפה, ויש מילים שאין להן חלופה עברית בכלל, או שהיא לא ראויה לשימוש, כמו המילה 'אינטואיציה'".

בלוף לשוני. ד"ר רוזנטל,צילום: אפרת אשל

מה באמת בן-יהודה היה אומר על השפה שלנו היום?

"קשה לדעת. צריך לזכור שהפעילות שלו החלה בתקופה שזכתה לכינוי 'תחיית הלשון'. זה נע בין 1880 ל-1920, כלומר תקופה של 40 שנים שבהן העברית הייתה בחיתוליה ולא הבשילה. הייתה אז תפיסה שעסקה בדקדוק העברי, אבל פחות בשפת הדיבור, כלומר איך אנחנו הוגים את המילים, וזה משנה את השפה - לטוב ולרע. זה המנוע החי של השפה.

"יש אגדה על אליעזר בן-יהודה, שיום אחד הגיעה לאוזניו שמועה שנכתבו בגנותו קללות ודברי נאצה. הוא שאל אם זה נעשה בעברית, וכשנענה בחיוב אמר: 'אם כך - ניצחתי'. אם היה נחשף לכל השינויים, אני מניח שהייתה יכולה להיות לו בעיה עם חלק מהם, אבל העברית בישראל היא מאוד דינמית".

מה היה הכי מטריד?

"יש בשירים היום מילים שנשפכות כמו זבל, בלי יותר מדי משמעות, בלי רגש, החומרים רדודים. בעיניי זו טעות. המילים צריכות להיות חשובות כמו המנגינה - אחרת השיר נפגע.כמו כן, יש המון מילים, ביטויים ומטבעות לשון שנעלמים מהאופק של דורות חדשים. כמו 'מצוות אנשים מלומדה', ביטוי שמתייחס למעשים שנעשים מתוך הרגל באופן אוטומטי, ולא מתוך מחשבה. גם מילים כמו 'מצנפת' וכו', כל אלה הפכו למילים של פסיכומטרי".

אתה חושב שהאמוג'י יכול להחליף את המילים?

"לא. פרצופונים הם הבלוף הלשוני הכי גדול. זה מאוד נחמד בדברים מסוימים, כשבמקום לכתוב 'תודה', 'שלום' וכדומה אתה שולח אמוג'י. זה נחמד מאוד, אבל זה מוגבל לדברים האלה. לפרצופונים אין תחביר, אתה לא יכול להעביר משפט או סיפור, זה סתם כאב ראש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר