"חוויה שמשנה את הדרך שבה רואים את העבר": סיפורי השואה קמים לתחייה

מעצבים זיכרון ומעניקים חיים לסיפורי השואה - דרך אנימציה: במסגרת שיתוף פעולה של “יד ושם” עם סטודנטים מהמחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ב-HIT, סטודנטים יצרו לאחרונה סרטוני אנימציות אישיים, המבוססים על פריטים וסיפורים שנאספו מניצולי השואה עצמם - במטרה להנגיש את הזיכרון שלהם בדרך יצירתית, המחברת בין הדורות.

הפרויקט מתקיים זו השנה ה-15, ונולד מתוך מיזם לאומי של יד ושם שנקרא “לאסוף את השברים” – במסגרתו מתבקש הציבור למסור מסמכים, מכתבים, תצלומים, יומנים, חפצים ויצירות אומנות מתקופת השואה. הפריטים הללו, אשר טעונים בזיכרונות אישיים, שבריריים אך עוצמתיים – זוכים לפרשנות חדשה ומטלטלת דרך עיניהם של הסטודנטים.

המעצבת שהנציחה את הסיפור של סבתה

״להחיות ולהנפיש את סיפור ההישרדות הבלתי יאמן של סבתי, שהוא סיפור הגאווה המשפחתי שלנו, זה תהליך עבודה מרגש, סוחף ומלא באינפורמציה משפחתית", משתפת בר מאיר, שיצרה סרטון על סבתה אנה. "את חלק מהדברים אפילו לא הכרתי, ונתתי לזה ביטוי בסרטון. בשלב מסוים פתאום הבנתי: אני לא רק מעצבת, אלא אני גם מספרת את הסיפור שלה לעולם". 

לדברי מאיר, מדובר ביצירה ייחודית ומשמעותית, שאין דומה לה: "זאת חוויה שמטלטלת אותך ומשנה את הדרך שבה את רואה את העבר, ואת התפקיד שלך כיוצרת”. 

הפרויקט, שהחל כיוזמה חינוכית, הפך עם השנים לגשר בין דורי – בין ניצולים שחלקם כבר אינם מדברים, לבין צעירים שמקשיבים בלב פתוח. בימים אלו, הסרטונים אף משולבים בסיורים החינוכיים של "יד ושם", בארץ ובעולם.

יצירת גשר בין דורי באמצעות האנימציה

“העבודה המשותפת יצרה שפה חדשה של זיכרון – שפה שמכבדת את העבר, אך מדברת בלשון ההווה", משתפים על הפרוייקט המרגש מאגף הארכיונים ביד ושם. "הסרטונים מרגשים, מעוררי השראה ופותחים לבבות של צעירים, שלא הכירו את הזוועות ממקור ראשון. זו שליחות אמיתית”, הם מסכמים.

“זו זכות גדולה לקחת חלק בפרויקט כה מרגש ובעל משמעות", מוסיפה ד”ר לימור סהר-ענבר, דקנית הסטודנטים ב-HIT. "הסטודנטים מהפקולטה לעיצוב הפגינו רגישות, יצירתיות ומחויבות יוצאת דופן בהבאת סיפוריהם האישיים של ניצולי השואה אל קדמת הבמה. זו לא רק חוויה לימודית – זו שליחות אנושית וזיכרון חי שחשוב כל כך להעביר הלאה לדור העתיד״.   

הפרויקט נעשה תוך ליווי אישי של מרצים בפקולטה לעיצוב במכון, כאשר הסטודנטים לתקשורת חזותית מעניקים לחפצים דימוי, קול וסיפור – שבסופו של דבר הופכים את הזיכרון הלאומי לחוויה נוגעת ללב, אנושית ומחוברת לעולם הרגשי של הדור הצעיר.