אוצר גנוז: הצצה מרתקת למדינת ישראל של שנות ה-60

תערוכה חדשה של הצלם והקולנוען הצרפתי כריס מרקר, מעניקה הצצה נדירה לישראל בשנת 1960 • התמונות צולמו ממנרה ועד אילת ונעלמו, עד שאותרו במפתיע ואוגדו לתערוכה מרתקת

כריס מרקר. צילום: הסינמטק הצרפתי, פריז

הצצה נדירה לישראל של שנות ה-60 בתערוכה חדשה של הצלם והקולנוען הצרפתי כריס מרקר : "הצילומים האבודים מישראל". הצילומים שבמרכז התערוכה מציגים את ישראל בשנת 1960 מבעד לעדשת מצלמתו של צלם זר, כריס מרקר – מן המקוריים והמשפיעים שביוצרי הגל החדש של הקולנוע הצרפתי לאחר מלחמת העולם השנייה.

התיעודים נלקחו מאילת שבדרום ועד קיבוץ מנרה בצפון כהכנה לסרט תיעודי־אמנותי על המדינה הצעירה, ומאז נעלמו עקבותיהם. לפני שנים ספורות התגלו מעל 1,000 תשלילים של אותם צילומים בארכיון הסינמטק הצרפתי בפריז. כ־120 מהם הודפסו לרגל התערוכה, והם מוצגים בישראל לראשונה.

רחוב דיזנגוף, סמוך לחנות "נעלי פיל" וליד כיכר צינה, תל־אביב, 1960, צילום: הסינמטק הצרפתי, פריז

הסצנות היומיומיות המתועדות בהם והמבט ההומניסטי אוהב האדם של מרקר הם חומרי הגלם שמהם הוא יצר את "צד שלישי למטבע" (1960), הסרט התיעודי הראשון על ישראל שמימנו גורמים פרטיים ולא המוסדות הציוניים, וזוכה פרס דוב הזהב בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של ברלין לשנת 1961. מדובר ביצירה תיעודית בעלת איכויות פיוטיות המשולבות באמיתות נוקבות, כמעט נבואיות, על מצבנו היום.

התערוכה מגלגלת את הסרט אחורנית ומפרקת אותו לצילומי הסטילס שהיו הבסיס לתסריט, מתפקדת כמנהרת זמן אל תקופה אחרת, שנדמה שנשכחה. המבקרים מוזמנים לצפות גם בסרט עצמו, המורכב בין היתר מדמות "הקול המדבר" המזוהה כל כך עם עבודותיו של מרקר. זאת ועוד, התערוכה מציגה את הדי יצירתו של מרקר בתרבות הישראלית באמצעות "בירושלים" של דוד פרלוב (1963) – אולי היוצר הדוקומנטרי הישראלי המשפיע ביותר – ובאמצעות תלמידו דן גבע. שיצר את "צד רביעי למטבע" (2006) כמדרש תמונה עכשווי של "צד שלישי" בעידודו ובתמיכתו של מרקר.

סרגיי דרסקי מכוון את טייס מטוס הריסוס איתן אילון, עמק החולה, 1960, צילום: הסינמטק הצרפתי, פריז

לצד ציטוטים קולנועיים אלו, התערוכה מציגה גם חומרי ארכיון נדירים המאירים את נסיבות ביקוריו של מרקר בישראל בשנת 1960 וכן את ההתייחסויות שקיבל הסרט בעת שהוקרן בישראל ובמקומות אחרים בעולם.

מרקר התפרסם כיוצר בזכות המעברים הגמישים בין המדיום הצילומי למדיום הקולנועי, החיבור בין הדימוי המצולם למילה המדוברת והשילוב בין התמקדות בפרטים הקטנים לראייה היסטורית, חברתית ותרבותית רחבה. ב"צד שלישי למטבע" הוא מנכיח את מה שהיה בעיניו האתגר הגדול של ישראל בחלוף כעשור להקמתה: עיצוב מדינה חדשה, חילונית ומודרנית על בסיס של צדק היסטורי, בהתחשב בנסיבות שהובילו להקמתה ובהשלכות קיומה על תושביה.

זהו "תיאור של מאבק", השם המקורי שנתן מרקר לסרט בהשראת סיפור בשם זה מאת פרנץ קפקא, המתאר מאבק בין כוחות חיצוניים שמתברר בסופו של דבר כמאבק פנימי עיקש ומעגלי.


פתיחה: 13.04.25
נעילה: 25.12.25

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר