"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין תופת לתקווה: תערוכת עדות מקומית 2024 תיפתח בשבוע הבא

תערוכת הצילום המדוברת תפתח את שעריה בשבוע הבא, ואירועי 7 באוקטובר יעמדו במרכזה • "המציאות הבלתי נתפשת בשנה האחרונה הפכה את מושאי התיעוד העיתונאי לקשים ומדממים יותר"

,עודכן
0השמעה
עדות מקומית. צילום: אלי אטיאס

עדות מקומית, התערוכה השנתית לצילום עיתונות ותיעוד, תיפתח ב-25 בדצמבר במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. מטבע הדברים, אירועי טבח 7 באוקטובר יעמדו במרכז התערוכה, שמתמקדת באירועי המלחמה והשלכותיה על החיים בישראל.

התערוכה תציג צילומים שעוסקים, בין היתר, ברגעי האימה של השבת השחורה, המאבק לשחרור החטופים, מחאות החרדים, הייצוג הישראלי במשחקים האולימפיים וצילומי טבע.

למה הן עוד לא בבית?,צילום: זיו קורן, פולאריס אימג'ס וידיעות אחרונות

עמי כץ, מנכ"ל מוזיאון ארץ ישראל: "זו השנה ה-16 שתערוכת עדות מקומית מוצגת במוזיאון. עוצמת האירועים מאז 7 באוקטובר 2023, התמשכותם והשלכתם על גורלנו האישי והלאומי, גרמו לנו להחליט גם השנה למקד את התערוכה בעדות המקומית בלבד. המציאות הבלתי נתפשת בשנה האחרונה הפכה את מושאי התיעוד העיתונאי לקשים יותר, מדממים יותר, ולעיתים בלתי ניתנים לעיכול. אם בשנים עברו הייתה 'עדות מקומית' מעין ה'אגורה' - ככר השוק הקדומה בה הוחלפו דעות, עמדות פוליטיות ואף התנהלו קונפליקטים, מה תפקידה היום, בעיצומה של המערכה הכבדה מכול? אין לי אלא להשתמש בקלישאה הקולעת בדייקנות למציאות בה אנו חיים: חשיבותה בעצם קיומה".

תבות הדואר בקיבוץ ניר עוז,צילום: אוהד צויגנברג, AP

דנה וולפיילר-ללקין, מייסדת ואוצרת אחראית: "מעבר לאובדן ולכאב, משקפת התערוכה גם רגעים מעוררי תקווה: שחרור החטופים והחטופות שחזרו בעסקה ומפגשיהם עם בני המשפחה שציפו להם, וכן תהליכי שיקום שעוברים פצועים ששרדו את התופת. בצל המלחמה מוצגות תמונות של ספורטאים וספורטאיות מישראל, שזכו במספר חסר תקדים של מדליות באולימפיאדה ובמשחקים הפראלימפיים שנערכו בפריז. ספורטאים מעוררי השראה, שסיפור חייהם, הצלחתם בשבירת שיאים אולימפיים ושירתם את התקווה בעומדם על הפודיום, סיפקו רגעים של נחמה וגאווה בתקופה אפלה".

עדות מקומית,צילום: אילת צורי

ענת סרגוסטי, אוצרת ההתערוכה: "למרות המגבלות, התערוכה מנסה לעמוד באתגרים שמציב תיעוד עיתונאי החותר לתמונת אמת, ולבטא את המחיר האנושי הכבד מנשוא שגובה המלחמה מכולם. בשל כך יש חשיבות מיוחדת לקיומה של התערוכה במהלכה של מלחמה מתמשכת. היא מאפשרת לצופים, על אף הקשיים, להביט בחותם התיעודי הראשון, לעבד את האירועים ולהציג את תמונת השנה שחלפה. אוסף התצלומים מקבל כאן מרחב מוזיאלי שמאפשר למבקרים בתערוכה את הזמן והמסגרת לעיבוד אמנותי, רגשי, קולקטיבי ואישי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר