רן דנקר מגיב לביקורות על השיר החדש: "צריך להזיז את הקיצוניים הצידה"

רן דנקרשחרר ביום ראשון האחרון את שירו החדש "בבל", שמדבר על התפוררות החברה הישראלית ומזהיר מפני השלכות הקרע הפנימי, בדומה לסיפור המקראי. אמש (רביעי) הוא בחר להתייחס לביקורת לפיה השיר החדש מנבא בעיקר שחורות בכל הקשור לעתיד המדינה, וכי אין בו תקווה.

"רציתי להגיד משהו על 'בבל'. כל מיני אנשים שואלים 'איפה התקווה בשיר?'. קיבלתי גם איזה מן ווייב מאיזו תחנת רדיו שאמרו 'אנחנו מאוד אוהבים את השיר, רוצים להשמיע אותו, אבל אתה חושב שיש בו תקווה?'. אז קודם כל אמנות לא חייבת להיות תמיד רק עם תקווה. לפעמים היא יכולה לתת איזו מראה מורכבת", אמר דנקר.

"אבל בגלל שגם בסיטואציה המאוד מורכבת הזאת אני כן מאמין שיש תקווה, אני רוצה להסביר רגע משהו. מבחינתי זה כן שיר תקווה. זה שיר שאומר שהשפה שלנו אבדה, אנחנו לא מצליחים לדבר אחד עם השני בתוכנו, אנחנו כלואים באיזה לופ, אבל אני לא רוצה לרדת מפה".

בהמשך התריע מפני התפרקות החברה. "אנשים אמרו לי שאם אני אומר בסוף כל משפט 'בבל' זה בעצם לא טוב, אבל הכוונה שלי היא התעוררות, היא לא להגיד 'בבל, הכל נגמר, אנחנו מתים, נגמר הסיפור'. זו הבחירה הקלה של מי שמסתכל על זה ככה. אני אומר שיש פה תמרור אזהרה, ושיש פה כן תקווה למשהו אחר.

"אני אומר 'בואו נמצא את השפה החדשה של בבל, שלנו'. זו הכוונה שלי. משם אני שר את השיר הזה. זה לא שיר של 'שמעו, זה מה יש, הכל נופל ומתרסק'. כן, הכל נופל, כן, אנחנו מתמוטטים לאט לאט, אבל זה הרגע להתעורר ולהתאפס על עצמנו ולעשות פה טוב".

לקראת סיום קרא להרחיק את הקולות הקיצוניים מהשיח החברתי. "בקיצור, שורה תחתונה, מה שהתכוונתי שזה שיר של תקווה, של למצוא את השפה המשותפת שלנו. וכן, אנחנו נמצאים כרגע בנפילה חופשית, ממש כמו הנפילות שלי בקליפ שכואב לי עדיין הגב מהן. אבל אני אוהב אותן ואתכם, ואני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה ביחד. אחרת מה אכפת לי קיסריה וכל הבולשיט הזה. אם לא הייתי מאמין, לא הייתי עושה את מה שאני עושה דקה.

"אני עושה את זה כי אני מאמין ובגלל זה אני גם מתעסק באמנות. אני חושב שיש לנו עם שיכול לעמוד בזה ואנשים מאוד טובים פה. צריך פשוט להזיז את הקיצוניים הצידה ולהיות מלא טוב במרכז".