שישי שלו: חזי דין חולם לארח את ראשי המוסד לארוחת שישי

ספר על ימי שישי שלך.

"יום שישי תמיד מעיר אצלי רגשות של קדושה. מספיק לי לראות משפחה אחת בדרך לבית הכנסת בלבוש לבן כדי למלא אותי באווירה חגיגית כל סוף השבוע. אישית, בגיל 40 הפכתי לאבא בפעם הראשונה, כך שבשנתיים וחצי האחרונות, במקום לישון אחרי הופעות בימי חמישי, אני מתעורר בחמש וחצי יחד עם בתי מילה, שאותה אני מארגן ושולח לגן. לאחר מכן אשתי הלן ואני משתדלים להספיק את כל מה שאפשר ביום הקצר הזה, כולל ביקור בבית הקפה מתחת לבית. בשעות הערב, אחת לשבועיים, אנחנו נפגשים לארוחת שישי אצל הוריי, שלום ובלהה".

השבת נכנסת מאוחר בתקופה הזו, לא קשוח עם ילדים קטנים?

"מאז שהפכנו להורים למילה (שנתיים וחצי) ואז לטומי (חמישה חודשים), המפגשים הללו מתחילים מוקדם, בסביבות חמש וחצי אחה"צ. אבא שלי עורך את הקידוש וזה טקס שאני מאוד מתחבר אליו, ומתכוון, כשהילדים יגדלו, לעשות קידוש גם במשפחתי הגרעינית. על הארוחה מפקדת אמא שלי כבשלנית המובילה, אבל להפתעתנו מאז שאבא יצא לפנסיה הוא מכין את הדגים ומשבוע לשבוע הוא משתפר. גם אשתי הלן עברה מהפך מדהים והיום היא מבשלת מעולה. יש לה יד טובה והיא מצליחה בכל".

כאמן יוצא לך לעבוד בסופי שבוע?

"את המופעים הפתוחים שלי אני מקיים בסוף השבוע, כי אלה הימים שבהם הציבור מחפש בילוי. בתחילת יוני, למשל, אופיע בתיאטרון היהלום ברמת גן בשישי בערב. עם זאת, אני מאמין שהכל צריך להיות במינון. אם עבדתי הרבה באמצע השבוע, אני דואג להשאיר את סוף השבוע פנוי למשפחה". את מי היית רוצה להזמין לארוחת שבת? "יהיה מעניין לארח את אחד מראשי המוסד מהשנים האחרונות. אזמין אותם בתנאי שיספרו לי את כל הסיפורים והסודות, בלי צנזורה. בתמורה אני מוכן לספר גם כמה מהסודות שלי".

יש לך זיכרון מיוחד מסופי השבוע?

"בעשר שנותיי האחרונות כרווק היה לי מנהג קבוע. בכל יום שישי בצהריים הייתי הולך לבקר את סבתא הדסה שגרה ברחובות, והיא היתה מכינה לי במיוחד חזה עוף מטוגן עם בצל, אורז וסלטים. אף אחד לא מצליח לשחזר את הטעם הייחודי של התבלינים שלה. היום היא כבר בת יותר מ־90 ויש לה דמנציה מתקדמת, אבל אם אני מתחיל לדבר איתה על האוכל הזה היא ישר חוזרת לעצמה ושואלת 'מתי אתה בא לשישי? אעשה לך חזה עוף'".