בונים כאן אקדמיה

בקריית עקרון בשעת הערב באמצע השבוע מגיעים צעירים ממקומות שונים בארץ לכיתה וסדנת הדגמה שהקים הקבלן בנצי נהימי כחלק מחזון לאומי להכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה. הצעירים נשאלים שאלות לגבי חלומות אישיים, תנאי שכר רצויים, אלטרנטיבות, מעלים תהיות ועונים על סקרים. משם עוברים לסדנה צמודה ולראשונה נתקלים בכלי עבודה, בציוד מכני והנדסי כבד.

"בשביל שכר ברוטו של מעל 12 אלף שקל ברוטו ומקצוע לכל החיים של מנהל עבודה שווה קצת להיקרע", מסכם אחד הצעירים שהגיעו לסדנה, ואחר מפטיר: "זה לא בשבילי". 

הפעילות, הבחינה והסקר הם חלק מתהליך ארוך שמתניעים מספר ארגונים בענף, שהחליטו לשים את האגו בצד וביחד להוביל פרויקט לאומי של הקמת אקדמיה למקצועות הבנייה. מהצד האחד, טיפול בעשרות אלפי מובטלים בתקופת פוסט קורונה, ומצד שני מתן מענה לענף הבנייה, שנחשב בעבר ל"קטר של המשק" וכיום חסר בידיים עובדות.

החזון התחיל לפני מספר חודשים בישיבה משותפת של נציגי שלושה ארגונים המהווים הכוח המניע של ענף הבניין בישראל המגלגל עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה: ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ; ערן סיב, ראש התאחדות קבלני השיפוצים ואיציק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות.

בימים כתיקונם יודעים לספר הבקיאים ברזי הענף כי השלושה מייצגים לעיתים אינטרסים שונים, אך במקרה זה, ההבנה כי הענף משווע לידיים עובדות והיכולת לייצר פרויקט חברתי לאומי משותף, הוא שהביא אותם לשלב זרועות. מכאן נרתם בכל הכוח גם שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין ומנכ"ל משרדו, אביעד פרידמן.

בשלב הבא הוקם צוות הבוחן ומציג תוכנית עבודה סדורה וגיבוש חלופות לביצוע. בראשו מונה חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר. כפי שצופה הצוות, עד חודש מאי 2022 יוגשו מסקנות, כשהקמת הכיתות הראשונות באקדמיה תתרחש עוד בשנת העבודה הנוכחית.

כמו-כן פועל הצוות לתאם את עבודתו מול זרוע העבודה במשרד הכלכלה, בשיתוף שירות התעסוקה. האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הוא הרגולטור מצד המדינה, הוא קובע את תוכנית הלימודים, התנאים האקדמאים והסביבתיים ואחראי על מערך הבחינה להסמכה.

צוואר הבקבוק בענף

לדברי בכירים, המחסור במנהלי עבודה ובעובדים מקצועיים בענף הבנייה, מהווה צוואר בקבוק שאי אפשר להתעלם ממנו. כוח העבודה הישראלי בולט בעבודות גבס, צבע, אינסטלציה, חשמל ושרברבות. עם זאת, בדרגים של מנהלי עבודה, הנדסאים ומהנדסים נרשמים חוסרים משמעותיים. כמו-כן קיימים חוסרים לא מעטים במגוון העבודות הרטובות והטכניות כמסגרות, אלומיניום, טפסנות וריצוף.

חשוב להבין, כי לכל אתר בנייה נדרש מנהל עבודה ובמקום שלא נמצא כזה, לא ניתן לפתוח את האתר.

בישראל פועלות שורה של מכללות המפוקחות על-ידי האגף, אך לא קיימת מסגרת לאומית רב-משרדית מטעם המדינה והארגונים היציגים, המטפלת בצורך הקריטי לכוח אדם מקצועי ומספק. על הצורך הזה בדיוק מבקש הצוות לתת מענה.

הכשרה מבית הספר היסודי

בשוק העבודה מקובל לשלב את האיגוד המקצועי והמעסיקים בתהליך ההכשרה, מה שמכונה: (OJT- (On Job Training – הכשרה תוך כדי עבודה. הדבר מאפשר מפגש של הסטודנטים עם סביבת העבודה, לצד חניכה ולימוד מבעלי מקצוע ועובדים המנוסים בתחום. מכאן שהצוות המקצועי הבוחן את היוזמה שם דגש על הכשרת עובדים, כדי שאלו יוכשרו בסביבה שתאפשר התנסות מתאימה.

בניגוד לישראל, במדינות העולם, בעיקר אלו החברות בארגון ה-OECD, הכשרה מקצועית מתחילה כבר בבית הספר ובהמשך נשזרת עם האיגודים המקצועיים והמעסיקים עצמם. כך למשל, בקרב בוגרי בתי הספר השוויצרים, כ-70% מסיימים עם הכשרה מקצועית ומשתלבים בענפים יצרניים שונים, בניהם בענף הבניין. גם גרמניה לא רחוקה מזה, עם 50% בוגרים המסיימים הכשרה מקצועית על סוגיה.

בחינה של כלל מדינות אירופה מעלה כי ממוצע המסיימים במגמות מקצועיות-טכניות עומד על 13%, בעוד שבישראל הוא עומד על כ-2% בלבד. "לא אחת אני מקבל עובדים", מתאר קבלן גדול, "שאמנם הם סיימו את הלימודים, אבל עוד לא פגשו כלים הנדסיים ולא התנסו בסביבה פיזית".

להערכת הצוות המוביל, כיתות ראשונות של האקדמיה הלאומית למקצועות הבנייה אנו עשויים לראות כבר בשנת 2022. בהמשך, מתכננים חוזי התוכנית, לשלב גם את משרד החינוך ביוזמה, במטרה לקשור בין העצמת החינוך המקצועי לאקדמיה הבוגרת.

בימים אלה מגבש הצוות את הסיליבוס, שלביות ההקמה, שיתופי הפעולה והתקצוב המתאים.

מחליפים דיסקט

למחסור בכוח אדם והכשרת עובדים מקצועיים בישראל ניתן עד היום "פתרון" באמצעות האטה בקצב הבנייה או בהבאת פועלים זרים. האם יגיע היום בו יתחלף חלומה של האימא העברייה שתשאף מעתה לבן שיפוצניק במקום רופא או עורך דין?

לדברי ערן סיב יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, "אפשר להעלות חיוך שאומרים שעדיף להיות שיפוצניק מאשר בעל מקצוע חופשי אחר, אך עדיין צריך להבין שענף הבניין מציע הזדמנויות בלתי חוזרות לאוכלוסיות מובטלים. מנהל עבודה שכיר יכול להגיע לשכר וקידום נאה תוך זמן קצר וגם קבלן שיפוצים מורשה יכול להגיע למחזורים נאים. לא כל אדם רוכש כמה דירות בחייו, אבל כמעט כל אדם נכנס לפרויקטים של שיפוץ או תיקונים בביתו. על הצורך הזה והמחסור בידיים עובדות בענף הבניין, אנו שואפים לתת מענה".

"החלום הזה לא יוכל להתגשם בלי המנהיגות של ראול סרוגו, נשיא בוני הארץ שיחד עם איציק מויאל מההסתדרות רתמו את שר הבינוי והשיכון אלקין ומנכ"ל משרדו אביעד פרידמן", ממשיך סיב. "אנחנו גם פונים בימים אלו לכלל הגורמים במשרד הכלכלה ובזרוע העבודה. אין לנו ספק שאם כולנו נשים את האגו-סיסטם בצד נצליח לבנות אקו-סיסטם".