"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבלגן יחגוג, הקבלנים יחייכו

הממשלה מפזרת את סמכויות הדיור, והסיכוי להתנהלות הרמונית אפסי. מצד שני, ליצמן ודרעי צפויים לבטל גזרות

,עודכן
צילום: רווחה הפקות, ויקיפדיה // שר השיכון ליצמן. יניח לשוק להתנהל כסדרו
  • הופק ע"י מחלקת מוספים מיוחדים

לכאורה, בישרה השבעת הממשלה ה-35 בשבוע שעבר על סופו של הכאוס השלטוני, שליווה אותנו בשנה וחצי האחרונות. אך אם לשפוט לפי אירועי הימים הראשונים, בתחום התכנון והבנייה צפויה דווקא מגמה הפוכה, של בלגן שלטוני אחרי חמש שנות סדר יחסי.

בין אם אהבתם את עידן כחלון כ"שר הבנייה" ובין אם לא, דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו: האיש הצליח לכנס תחת קורת גג אחת כמעט את כל הגורמים השלטוניים הרלוונטיים לדיור – משרד השיכון, אגף התקציבים, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון ועוד – והביא אותם לפעול בהרמוניה יחסית. כתוצאה מכך הוא הצליח להוציא לפועל לא מעט צעדי מדיניות באחד מענפי הכלכלה המורכבים ביותר. כעת צפויות הסמכויות לחזור ולהתפזר בין שלושה משרדים שונים: אוצר, בינוי ושיכון ופנים, והסיכוי להתנהלות הרמונית בין כלל הגופים ללא יד מכוונת שואף לאפס.

אלא שבאופן מפתיע, המשמעות מבחינת המגזר העסקי העוסק בבנייה לא תהיה שלילית בהכרח. אומנם יעילות שלטונית וקוהרנטיות של ההחלטות המתקבלות היא אחד התנאים החשובים ביותר לעסקים משגשגים, אולם במקרה של יזמי וקבלני הבנייה למגורים, אין כל צורך ב"יעילות" שכזו כאשר היא מכוונת להתערבות בתנאי השוק ורמת המחירים. אלה יעדיפו שלטון מבולגן שלא מפריע לעשות עסקים – בדיוק הפוך מגישתו של שר האוצר היוצא משה כחלון, שבמסגרת מאבקו לבלימת מחירי הדירות ניסה לדכא את הביקוש ככל יכולתו, בעיקר באמצעות הכבדת המיסוי.

עידן ליצמן את דרעי, אם יורשה לי להמר, הולך להיות שונה לחלוטין. לשניים הולכת להיות מטרה אחת מרכזית: הקלה על מצוקת הדיור במגזר החרדי, יעד שאותו יישמו באמצעות מיצוי הבנייה האפשרית במוקדי הדיור החרדיים הקיימים, לצד הוצאתה לדרך של עיר חרדית חדשה.

מעבר לכך, נראה שהשניים מתכוונים להניח לשוק להתנהל כסדרו, כשבגזרת המיסוי גבוהים הסיכויים שיפעלו לביטול ההכבדות השונות שיזם כחלון על משקיעי הנדל"ן בגזרת מס הרכישה ומס השבח. המפלגות החרדיות מתנגדות מסורתית לגזרות על משקיעי נדל"ן, כפי שהמחיש בקדנציה האחרונה שותפו של ליצמן למפלגה משה גפני, שבתפקידו כיו"ר ועדת הכספים נעמד כחומה בצורה נגד חקיקת "מס דירה שלישית" שיזם כחלון, עוד בטרם בוטל החוק על ידי בג"ץ.

מי שככל הנראה לא יילקחו בחשבון במערך השיקולים של הממשלה החדשה הם רוכשי הדירה הראשונה מהציבור הכללי, אלה שלפני כעשור שטפו את הרחובות במחאה על מחירי הדיור המאמירים. ואולם, משה כחלון, שבא לעבוד בשבילם, זכה למעט מאוד קרדיט ציבורי על עבודתו, ובסבב א' של הבחירות כמעט שלא עבר את אחוז החסימה – תוצאות מהן לא הצליח להתאושש, כך שאין להתפלא על העובדה שלא נמצא לו יורש.

  • הכותב היה עורך הנדל״ן של כלכליסט
  • הופק ע"י מחלקת מוספים מיוחדים

Nimrod@buso.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר