"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי רוצה להיות מנהל?

מנהל עבודה הוא תפקיד מאתגר עם שכר גבוה, אז למה לא מצליחים לאייש את המשרות?

צילום: Envato elements // המדינה לא משקיעה בהכשרה, אז נוצר מחסור

מעטים יודעים בקרב הציבור הרחב על חשיבותו של מנהל העבודה בתעשיית הבניין. מנהל העבודה הוא האחראי על תפעול האתר ועל כלל העובדים, ובלעדיו לא הייתה נבנית אפילו דירה אחת בישראל.

מנהל עבודה יכול להגיע לתפקיד רק לאחר כמה שנות ניסיון בעבודה הקשה בבניין. הוא עובר הכשרות ולימודים לא קלים, ובסופו של דבר שכרו בהתאם, 20 אלף שקל בחודש ויותר.

יחד עם זאת, חסרים כיום כ-3,000 מנהלי עבודה בענף הבניין. איך זה יכול להיות? כיצד הגענו למצב שבו תפקיד כל כך חשוב, עם שכר גבוה כמעט פי 3 מהשכר הממוצע במשק, נמצא במחסור כזה?

המדינה לא משקיעה מספיק משאבים בהכשרת עובדים בבניין. כתוצאה נוצר מחסור במקצועות שמהווים צוואר בקבוק בשרשרת הבניין. אי אפשר להיות מנהל עבודה ללא שנים של ניסיון בענף. אי אפשר להיות מנהל עבודה ללא קורסים ולימודים תיאורטים ומעשיים.

אם המדינה הייתה משקיעה בענף כפי שהיא עושה במקצועות אחרים במשק, דוגמת מהנדסי תוכנה, רופאים, עורכי דין וכדומה, לא היינו מגיעים למחסור כל כך חמור. כשמדינת ישראל רוצה לעודד מקצוע מסויים, היא יודעת לעשות זאת בצורה מהירה ויעילה.

כאשר שר החינוך בזמנו ח"כ נפתלי בנט הבין שיש מחסור חמור במהנדסים בענף ההייטק, הוא הכריז על תוכנית לעידוד בני נוער ללמוד מתמטיקה ומדעים. זה השלב הקריטי שבו אפשר להשפיע על מספר הבוגרים במקצועות ההייטק. אותה פעולה דרושה כיום בענף הבניין.

שר האוצר, שר הכלכלה, שר העבודה ובעיקר ראש הממשלה חייבים לעשות מאמץ ולגבש תוכנית רב שנתית לעידוד ישראלים בענף הבניין. פעולה רחבה ואמיתית של הגדלת היקף ההכשרות תביא תוך שנתיים-שלוש לגידול משמעותי במספר מנהלי העבודה.

אי אפשר להביא עובדים זרים לתפקיד הזה. אי אפשר לקצר הליכים ולהפוך עובד זוטר למנהל עבודה. חייבים להתעשת ולאשר תוכניות ורפורמות רחבות, שישפיעו על המשק הישראלי לעשורים הקרובים.

אלפי מנהלי עבודה כיום הם בוגרי העלייה וההכשרות של שנות ה-90, אז הייתה תנופת בנייה אדירה. הממשלה בזמנו הבינה את צו השעה. אם לא נפעל בצורה דומה עכשיו, בעוד כמה שנים לא יהיו לנו דירות. ממש כך. משבר הדיור כיום ייראה כמו הערת שוליים ביחס למה שאנחנו צפויים לראות בעתיד. ראו הוזהרתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר