בניין שהוא גם קהילה

מדינת ישראל מוגבלת בקרקע לבנייה, לצד שורת מחויבויות תשתיתיות וחובת שימור של שטחים פתוחים, כמו גם מגבלות תכנון. תהליכי התחדשות עירונית יילכו ויתגברו בעשור הקרוב, הן ברמת הבניין והבודד והן ברמת המתחם.

כבר היום אנו רואים אפילו במעגל השני של תל אביב ובטבעת יישובי השרון הפנמה של תכנון עירוני שמשלב ציפוף יתר. גם הבנייה החדשה תלך ותאמיר לגובה, עם יותר דירות באותו מתחם ובאותו תא שטח.

לצד מגמות אלו נכנסת מגיפת הקורונה, שרבות דובר בה. הקורונה איננה רק מגיפה בריאותית, אלא מביאה אתגר כלכלי ופוגעת ברבבות בתי אב.

חלק גדול מהשוק מתארגן לעבודה מהבית, ויותר ויותר אנשים נמצאים בדלת אמות. שוק ההייטק כבר התארגן לנושא במהירות. שווקים נוספים נמצאים בתהליכי מעבר. אנשים רבים שוהים במתחמים סגורים, לבד או עם התא המשפחתי. אולם כל אדם להיות שואף להשתייך לקהילה, בהיותו פרט חברתי.

ההתמודדות החדשה דורשת מימד חזוני ועדכני של בינוי-קהילה: עירוב שימושים, שילוב שטחי מסחר ותעסוקה, תכנון מרחבי המגורים והתאמתם גם לחללי עבודה.

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

זכיתי להיות מנכ״ל משרד השיכון בתקופת הסכמי הגג הגדולים לבנייה שערכה מדינת ישראל. העיקרון היה מקדם כספי עבור מבני ציבור ופיתוח עירוני כמפתח של סך היחידות המתוכננות. עתה הסכמי הגג צריכים להתחלף להסכמי מסגרת להתחדשות עירונית במעגל סגור של תקבולי הרשות המקומית. ההסכם ידרוש הקצאת משאבים מתוך סכום הפיתוח גם לקידום קהילתי-עירוני.

משחידשנו את שיקום השכונות החברתי, לצד שיקום שכונות פיזי, ראינו שהמשאב לפיתוח חברתי-קהילתי שווה לפעמים יותר מהמשאב לפיתוח הפיזי. מודלים כאלו יוכלו לקיים ולחזק את המתחם או הבניין כך שיתפקד כקהילה שוקקת חיים. בניין-קהילה ייתן מענה מותאם ליחד, סולידריות וחיברות, מעני תוכן ייעודיים ועוד.

המשרד לחיזוק קהילתי, בראשות השרה אורלי לוי אבקסיס, שוקד כבר על מודלים כאלו. אם יהיה רצף שלטוני ארוך טווח ובעל חזון נוכל בהחלט לממש זאת ולקיים בניין-קהילה, תרתי משמע.

• חגי רזניק הוא מנכ״ל המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ומנכ״ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר