"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חרדים כן. אבל כולם גם כן

התוכנית לבניית אלפי יח"ד למגזר החרדי מבורכת. באותה דבקות יש לפעול למען האוכלוסייה הכללית

,עודכן
צילום: אפיב, ויקיפדיה // החרדים הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית

אפתיע אולי טיפה את הקוראים. אינני מתנגד כלל ועיקר לתוכנית החדשה המשולבת של שר השיכון ליצמן ושר הפנים דרעי לקדם כ-70 אלף דירות חדשות למגזר החרדי. התוכנית מתמקדת ברובה הגדול בפריפריה וכוללת בין היתר הקמת עיר חרדית חדשה בשפלה בשם שפיר, שתכיל כ-40 אלף יח"ד, וכן 2,500 דירות ברכסים שליד חיפה, כ-4,000 באלעד, כ-11 אלף בקריית גת, כ-1,700 בנתיבות, כ-25 אלף בעיר החדשה כסיף שבנגב, כ-2,000 בערד ועוד.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>



החרדים, לדידי, הינם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית. הם מונים קרוב למיליון נפשות, כ10% מהאוכלוסייה. יש לנו אינטרס עליון - כלכלי, חברתי ולאומי, שישתלבו בשוק העבודה ושיזכו לרמת חיים הוגנת, כולל דיור כהלכתו במיקומים המועדפים עליהם.



אולם, וזה אולם גדול, אני תוהה האם אותו מאמץ בדיוק נעשה לקידום מקביל של יחידות דיור שיספקו את צרכי האוכלוסייה הכללית, חילונית כדתית לאומית. צר לי מאוד, אבל ניסיוני בשנים האחרונות מלמד על סקפטיות רבה בנושא זה.



יחידות הדיור שמאושרות ומוצאות לשיווק אינן מספקות - לא בכמות, לא בקצב השיווק ובמיוחד לא ב"טירגוט" נכון למיקומים המבוקשים. דומה שבחלק גדול מהמקרים השיווק הינו ספורדי ומותאם יותר למצוי מאשר לרצוי.



יתרה מכך: לא רק שמשרדי השיכון והפנים, כמו גם ועדות התכנון למיניהן, חטאו חטא גדול במיוחד ב-2020, הלא היא שנת הקורונה, כששיווקו מעט מאוד, ועל כך כבר דובר רבות, תחושתי שהדבר נובע לא רק ממחדל טכני, אלא גם, ובעיקר, מאובדן דרך.

הגופים הנכבדים אכן מצויים במצב של פלונטר: כיצד יעמדו בלחצי הביקושים הכבושים ההולכים ומתגברים, שבאו לידי ביטוי לאחרונה בהתנפלות חסרת תקדים על מלאי הדירות שנותר?



ובכן, קיימות מספר אלטרנטיבות שעדיין לא מוצו, ביניהן הצעתי עוד מימי ראשית הקורונה להגדיל את זכויות הבנייה באופן אוטומטי (שבס כחלון) ב-30%, ומתוך זה לחייב את הקבלנים להפריש 30% לטובת דיור מוזל ושכירות לטווח ארוך.



אך גם בכך לא די. בשנים האחרונות נוצרה אנומליה גדלה והולכת בין האינטרסים של השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, שבאה לידי ביטוי למשל בכל הקשור לקידום התחדשות עירונית ובמיוחד תמ"א 38, שהפכה מתוכנית לאומית מרכזית למיגון מפני רעידות אדמה לתוכנית כבקשתך שבה כל ראש עיר ופקיד עירייה יכולים לאמץ מדיניות משלהם.



שתי דוגמאות אלו הינן מקצת מבין המוקשים העומדים כיום בפני מקבלי ההחלטות בבואם לערוך תרחישים לשנים הבאות, כמה דירות ייבנו והיכן. כנשיא לשכת הקבלנים אני ממש מפרגן לאוכלוסייה החרדית, אולם הייתי שמח אם באותה הדבקות יאמצו מקבלי ההחלטות תוכנית אסטרטגית מוקפדת לשנים הקרובות גם לאוכלוסייה הכללית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר