"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נשיא על הכוונת

רק מעבר למשטר נשיאותי יבטיח ממשל יציב עם שרים מקצועיים, שיוכלו להתמודד עם משבר הדיור

,עודכן
צילום: Envato Elements // משבר הדיור נובע מהפיצול בין רשויות ומשרדים, המשקפים אינטרסים מנוגדים

זה מכבר אני טוען שמדינת ישראל זקוקה לשר בינוי ושיכון מקצועי, אחד שחף מכל אינטרסים מפלגתיים וסקטוריאליים צרים. נזכרתי בכך ביתר שאת בליל הבחירות האחרונות, כשהתברר לכולנו שוב, שלא במפתיע, כי שיטת הדמוקרטיה הפרלמנטרית-מפלגתית שלנו פשטה לחלוטין את הרגל, ושיש להחליפה בשיטה נשיאותית, ויפה שעה אחת קודם.

שיטה זו עובדת היטב בארצות הברית זה 250 שנה בקירוב, ומאפשרת לנשיא למנות קבינט מקצועי של שרים (או מזכירים, בעגה האמריקנית) - איש איש בתחומו וללא תלות בגחמות מפלגתיות כאלו ואחרות.

הנשיא נבחר ל-4 שנים תמימות ובכל ההיסטוריה האמריקנית לא קרה אפילו פעם אחת, שהיו בחירות באמצע כהונה. שיטה זו מאפשרת הפרדת רשויות מוחלטת בין הרשות הנשיאותית המבצעת לבין הקונגרס, הרשות המחוקקת.

הרע מכל העולמות

אצלנו, כידוע, נמצא הרע מכל העולמות: הממשלה על כל מרכיביה הקואליציוניים השונים והמשונים אינה מסוגלת לתפקד, וגם הרשות המחוקקת - הכנסת, מתפקדת בקושי רב.

לטעמי העובדה שכולם חוששים ממעבר שכזה, סבורים שהינו בלתי אפשרי במציאות הפוליטית הישראלית או לחלופין חוששים ששינוי השיטה יגרום לריכוז יתר סמכויות בידי הנשיא הנבחר, אין לה על מה להתבסס.

הניסיון שנעשה במדינת ישראל בשנות ה-90 לעבור לבחירה ישירה לראשות הממשלה לא הצליח, משום שלא הייתה הפרדה ממשית בין הבחירה לראשות הממשלה לבחירה לכנסת, אלא רק בשני פתקים. מייד לאחר הבחירות נוצרה אותה בעיה של הסכמים קואליציוניים בין מפלגות.

לעניות דעתי, דווקא הפרדה מוחלטת בין רשות מבצעת, שבראשה יעמוד נשיא, לבין הרשות המחוקקת - הכנסת, לא רק שלא תגרום לריכוז כוח בידי הנשיא, אלא להיפך, תתרום מאוד להפרדת הרשויות, תחסוך למדינה סכומי עתק המבוזבזים על הסכמים קואליציוניים ותבטיח תפקוד הרבה יותר טוב הן של הרשות המבצעת והן הרשות המחוקקת.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

מקצועי ובלתי תלוי

אם נחזור לנושא שלנו, משבר הדיור, הרי שרק מעבר לשיטה נשיאותית יאפשר מינוי שר שיכון מקצועי ובלתי תלוי.

הנשיא הנבחר יעניק לו את מירב הסמכויות ליישם את אותה רפורמה מקיפה בשוק הדיור שכולנו מדברים עליה כל העת, כולל קיצור בירוקרטיה ומתן היתרים, שיווק מאסיבי של קרקעות במחירים מפוקחים לכלל הקבלנים, הגדלת זכויות בנייה ב-30% לפחות בכל פרויקט שייבנה באיזור הביקוש, מינוף התחדשות עירונית ועוד.

משבר שוק הדיור לא הגיע מידי שמיים, אלא בראש וראשונה בגלל הפיצול הכרוני של רשויות ומיניסטריונים ממשלתיים המטפלים בו. לא רק שהם אינם מסונכרנים ביניהם, הם משקפים אינטרסים סקטוריאליים צרים, שלעיתים קרובות מנוגדים זה לזה.

אודה על האמת, איני מאמין שבמציאות הפוליטית הנוכחית, כשאנחנו חווים לצערנו מערכת בחירות רביעית תוך פחות משנתיים, שמובילה אותנו משומקום לשומקום, ניתן יהיה לשקם את שוק הדיור ולהתניע את המחסור הקריטי בהיצע ואת בעיית הבעיות, תדלוק רמות המחירים בשוק.

התנאי ההכרחי לכך יהיה בשינוי מהיסוד של השיטה. לאלה שמשום מה חוששים מכך אומר רק זאת: האם מה שקרה עד היום היה כל כך טוב? אתם רואים מודל אחר שישנה מהיסוד את מה שאף אחד לא הצליח לשנות זה עשרות בשנים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר