בין החלטת השופטת להתמוטטות הבניין

תוכן בשיתוף מסחרי

במהלך חודש ספטמבר האחרון קרו שני אירועים דרמטיים הקשורים להתחדשות עירונית, שלכאורה אין כל קשר ביניהם. בראשית החודש החליטה ירדנה סרוסי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהחלטה תקדימית, כי עיריות יוכלו לחייב יזמים בהיטלי השבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. החלטה זו עוררה סערה רבתי בקרב קבלנים ויזמים. הועלתה טענה שהחלטת השופטת תהפוך פרויקטים אלה ללא כדאיים כלכלית. 

ימים מעטים אחר כך התרחש אירוע דרמטי נוסף, לכאורה ללא קשר כלל, בו קרס בניין שיכון ותיק במרכז חולון. רק בנס פונו דיירי הבניין שעות מעטות לפני קריסתו. אירוע מכונן זה גרם, בצדק רב, לסערה רבתי בקהילת הנדל"ן ובקרב מקבלי ההחלטות, הן בממשלה והן בשלטון המקומי, כולל הצעות שונות לזרז פינוי-בינוי ותמ"א 38 באמצעות הורדה משמעותית של רף הסרבנים וכן באמצעות בדיקה גורפת של רבבות מבנים ותיקים על ידי מהנדסים שימונו על ידי הרשויות המקומיות. 

מושג לא רלוונטי

בין שני אירועים שונים בעליל אלה קיים קשר גורדי אחד חזק: שניהם מצביעים על כך שהמושג התחדשות עירונית, בו כולנו משתמשים זה עשרות שנים הינו ארכאי ולא רלוונטי. לטעמי, הוא שייך לדור אחר ולתפיסה שפסה, עברה מן העולם, של "שיקום שכונות", השייכת לשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

הן החלטת השופטת סרוסי והן גלי ההדף שנוצרו בעקבות קריסת הבניין בחולון מצביעים על כך שכדאי ורצוי במהירות האפשרית להעניק שם חדש ומשמעות שונה לחלוטין למה שאנחנו נוהגים לכנות התחדשות עירונית.

מדובר, לדעתי, בפרויקט ממלכתי לאומי ענק של בניית הארץ עבור הדורות הבאים, הפיכתה לבטוחה יותר כנגד רעידות אדמה והתקפות טילים, אבל גם הפיכת ניצול זכויות הבנייה בלב הערים הוותיקות למנוע רב עוצמה בו יוכלו מקבלי ההחלטות, בממשלה ובשלטון המקומי, להגדיל באופן דרמטי ביותר את היצע התחלות הבנייה.

לא פחות חשוב, זוהי הזדמנות ליפות ולשדרג את נראות ערינו המלאות ככברה באסופה בלתי נגמרת של טורי שיכונים ותיקים ומתפוררים, המהווים סיכון בטיחותי של ממש למאות אלפי ישראלים שגרים בהם.

על כן הרציונל שמאחורי החלטת השופטת סרוסי, שכאמור הותקף קשות על ידי יזמים, יש בו הגיון רב, משום שהוא רואה את מה שאנחנו מכנים בטעות התחדשות עירונית, כבנייה חדישה לכל דבר, המחייבת היטלי השבחה.

הפוך על הפוך

החלטה זו, לטעמי, תהווה בהפוך על הפוך בשנים הקרובות תמריץ אדיר לעיריות ולרשויות המקומיות לדחוף קדימה מאות פרויקטים שהיו תקועים במשך שנים, שלא לדבר על עשרות בשנים.

היא תגרום תודעתית לשיוויון בתפיסה של פרויקטים חדשים אל מול פרויקטים של מה שאנחנו מכנים התחדשות עירונית. כולם גם יחד יהפכו למרקם אחד אורגני, וההפרדה הדיכוטומית שהייתה ביניהם עד לאחרונה תלך לעולם שכולו טוב.

מבדיקה שערכנו בקבוצת "צים בהרי", פוטנציאל הבנייה החדשה בשיכונים הוותיקים עולה על מיליון דירות חדשות במרכז הארץ, ועוד מאות אלפי דירות בפריפריה. בהזדמנות זו כדאי שמקבלי ההחלטות כן ישקלו להעניק תמריצים משמעותיים לבנייה חדשה בפריפריה, מה שגם יגדיל מאוד את פוטנציאל התחלות הבנייה שם וגם ישדרג סוף סוף את הנראות האנכרוניסטית של עשרות ערי פריפריה שנבנו בחטף בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה. הגיע הזמן סוף סוף לשנות את מיתוגן, תדמיתן ואת כוח המשיכה שלהן להמוני בית ישראל! 

כותב המאמר הוא מנכ"ל קבוצת צים בהרי נדל"ן

תוכן בשיתוף מסחרי