כלכלה ישראלית בין שתי מעצמות

מדיניות של כלכלה חופשית הצליחה להזרים לארץ בעשורים האחרונים השקעות זרות בהיקף של מיליארדי דולרים. חלקן הגיעו מכיוונן של חברות ותאגידים סינים. בזמן שבצד אחד סין מפתחת מערכות תשתיתיות החיוניות ביותר בישראל, בצד השני ארה"ב לוחצת על ישראל למתן את קשרי הסחר עם סין.

ישראל מצידה הולכת בין הטיפות ומנסה לשמור על יחסים עם ידידתה הגדולה ביותר, לצד פיתוח הקשרים עם המעצמה השנייה בגודלה בעולם.

עיניהן של חברות פיננסיות בינלאומיות נשואות לעבר יעד אחד - סין. אחרי שהמעצמה השנייה בגודלה עומלת בעשור האחרון על בנייה מחדש של כלכלתה העצומה באמצעות שינויים מבניים רבים בתחומי החינוך, ההשקעות, הפיתוח והדיפלומטיה, בחודש האחרון צל גדול נוסף מאיים על הכלכלה העולמית ומגיע מהיבשת האסיאתית בדמות קריסת ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד (Evergrande).

לקשיים הפיננסיים של חברת הענק עשויות להיות השלכות רחבות על השווקים הגלובליים, ובכללם ישראל. לדברי סגן הנשיא למחקר ואסטרטגיה פרופ' ג'ון גונג באוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל ISRAEL-UIBE, ברמת המאקרו קריסת החברה מראה כיצד כלכלת סין שזורה בשאר העולם, ועל כן האטה של כלכלת סין עשויה להתפשט לחברות נדל"ן אחרות.

"זה לא מקרה בודד. חברות נדל"ן רבות בסין ממונפות מאוד, בדרך כלל עם יחס חוב לנכס שנע בין 60% ל-80%", מסביר גונג, פרופ' לכלכלה ומומחה בתחום הפיננסים. "יש חשש גדול שחברות אחרות יושפעו מקריסתה של חברת אוורגרנד, בדומה למה שקרה לחברת הפיננסים האמריקנית ליהמן ברדרס. התמוטטות החברה מסמנת אתתחילתה של התמוטטות פיננסית שעלולה להישפך למגזרים אחרים במשק, ובכך לגרום למיתון משמעותי בסין ובשאר העולם".

חברת אוורגרנד נוסדה ב-1996, והיקפי הפרויקטים שהיא מנהלת מגיעים לכ-1,300 פרויקטי בנייה עם כ-1.6 מיליון דירות שנמכרו אך טרם נמסרו ללקוחות. מעבר לנדל"ן, החברה פעילה ומשקיעה גם בעסקי המכוניות החשמליות, הבריאות, המים, המזון והספורט. בין היתר היא מחזיקה ב-57% ממועדון קבוצת הכדורגל גואנגז'ואו. בשנים האחרונות הגדילה אוורגנד ואף הכניסה את חברת עליבאבא לשותפות.

מדובר בחברה הנחשבת בעלת סיכון גבוה, לאחר שבכל שנות פעילותה התבססה על גיוסי עתק מבנקים ומשקיעים מקומיים ובינלאומיים, עד שצברה חובות בשווי של כ-305 מיליארד דולר. כיום עומדים לענקית הנדל"ן הסינית 30 יום לעמוד בתשלומי הריבית על אגרות החוב בגובה של כ-83 מיליון דולר. במידה ותיכשל, תהפוך לחדלת פירעון.

המערכת הפיננסית העולמית עלולה להיכנס לסחרור מסוכן, שישפיע על מדינות רבות. "קיים חשש גדול שמקרה אוורגרנד הוא רק קצה הקרחון ושחברות נדל"ן סיניות נוספות בעלות מינוף גבוה ייקלעו למצב דומה", מתריע פרופ' גונג. 

השקעות סיניות

הידוק היחסים בין ישראל לסין בעשורים האחרונים משך לארץ השקעות סיניות רחבות היקף בתחומי הטכנולוגיה, התשתיות, הבנייה, הנדל"ן והמזון.

מאז 2014 החל משרד התחבורה לרכוש אוטובוסים מחברות בסין, כגון חברת BYD. החברה הסינית China Harbor Engineering Company זכתה במכרז לבנייה ותפעול של הנמל הדרומי באשדוד; חברת Shanghai International Port Group (SIPG) זכתה במכרז להקמה והפעלת נמל המפרץ בחיפה עם חוזה ל-25 שנים; חברות (CRTG) China Railway Tunnel Group, ו-China Civil Engineering Construction Corporation (CCECC)זכו ביחד עם מנרב ודניה-סיבוס במכרזים להקמת הרכבת הקלה בתל אביב. בתחום המזון ניתן לציין את חברת Bright Food, שרכשה ב-2014 את השליטה בתאגיד החלב תנובה.

טרם נבחנו היחסים הכלכליים בין החברות הסיניות המשקיעות בישראל לאוורגרנד הקורסת, אך די שמי מהן השקיעה בענקית הנדל"ן כדי שתיגרר אחריה להתמוטטות כלכלית ותמשוך לשם גם את התעשיה הישראלית.

שותפות בסחר

השקעות סיניות ברחבי העולם החלו לזרום זמן קצר לאחר המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. לפי נתוני UNCTAD בין השנים 2007 ל-2017 הצמיחה בהשקעות הסיניות בעולם עמדה על כ-32%, לעומת ממוצע צמיחה עולמי שעמד על כ-7% בלבד.

היקפי הסחר בסחורות בין סין לישראל בתקופה שבין 2001 ועד 2020 משקפים גידול משמעותי. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתקופה זו הפכה סין לשותפת הסחר השלישית בגודלה בישראל אחרי ארה"ב והאיחוד האירופי.

ב-2001 עמד היקף הסחר בין ישראל לסין על כמיליארד דולר וב-2018 כבר קפץ ל-11.6 מיליארד דולר. בשנת 2019 ירד היקף הסחר מעט ועמד על 11.21 ובשנת 2020, למרות השפעות מגפת הקורונה על הכלכלה העולמית, נותר הסחר בין המדינות יציב ועמד על 11.9 מיליארד דולר.

גם בעסקאות השקעה מסין נמדדה עלייה הדרגתית לאורך שני העשורים האחרונים, במיוחד משנת 2014 ואילך.

ממחקר שנעשה על-ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) עולה כי רוב עסקאות ההשקעה בין סין לישראל התבצעו בסקטור הטכנולוגי (449 עסקאות בשווי של כ-9.138 מיליארד דולר מתוך 463 עסקאות); בתחום התשתיות התבצעו 8 עסקאות בשווי כולל של 5.916 מיליארד דולר (4 עסקאות בתחבורה, 2 בנמלים ו-2 בענף החשמל), עסקה אחת בחקלאות ונדל"ן (רכישת תנובה); עסקה אחת בתחום המחצבים (רכישת אדמה – מכתשים אגן לשעבר); שתי עסקאות במוסדות אקדמיים (בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב); עסקה אחת בתחום הקוסמטיקה (רכישת אהבה); עסקה אחת בטקסטיל (רכישת בגיר).

לפני כחודש התקיים טקס החניכה הרשמי לנמל המפרץ החדש של חיפה, בהשתתפות נציגי חברת SIPG, אשר עתידה לנהל את הנמל עד שנת 2046. הטקס הסמלי מסתיר מאחוריו מאבק סחר ענק בין שתי מעצמות העולם, ארה"ב וסין.

מבחינת סין נמל חיפה עשוי להגשים עבורה את מימוש פרויקט דרך המשי, הכולל חיבור ימי-רכבתי עוקף תעלת סואץ מאגן הים התיכון עד האוקיינוס ההודי. מבחינת ארה"ב, העברת נמל חיפה לשליטה של חברה סינית מהווה קו אדום אסטרטגי-כלכלי, שכן עבורם הנמל בחיפה מהווה נקודה מסחרית במעבר שבין אסיה לאירופה ולארצות הים התיכון.

יחסים רגישים

כינוס העצרת הכללית של האו"ם, שהתקיים לפני כשבוע, ביטא באופן מוחשי את מערכת היחסים הרגישה המתנהלת בין ארה"ב וסין. בזמן שהממשל האמריקני הבטיח כי אין בכוונתנו לפתוח במלחמה קרה חדשה מול סין, המעצמה הסינית הודיעה כי אין בכוונתה לפלוש למדינות אחרות. הצהרות לחוד ומציאות כלכלית לחוד.

עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן כנשיא ארה"ב התגברה הרטוריקה הלעומתית המשקפת את היריבות בין סין לארה"ב. בהתאם לכך החל הממשל האמריקני ללחוץ על ישראל למתן מעט את יחסיה הכלכליים הפורחים עם סין. הנושא אף זכה להתייחסות בעצרת הכללית, ובעקבותיה הוקמה ועדה המפקחת על השקעות חוץ.

בגזרה אחרת, המשך היחסים התקינים בין אירן לסין לא מקל על ישראל. השקעות זרות, בעיקר מסין, הופכות לעיתים לסוגייה בטחונית הדורשות את פיקוח הוועדה. לפני כשבועיים אישר ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) את צירופה של אירן כחברה מלאה בחסות מדינות אסיה, סין ורוסיה, כך שכיום אירן אינה מבודדת כפי שהייתה בשנים האחרונות וזוכה לקיים קשרי מסחר כלכליים ובטחוניים, בניגוד לעמדת ארה"ב ומדינות המערב.

"ישראל מבינה את המתח הקיים בין ארה"ב לממשל הסיני, אך אף אחד לא ביקש מאיתנו לשנות דבר", התייחס שר החוץ יאיר לפיד בתדרוך שנתן לעיתונות הזרה. "מעולם לא ניסינו להסתיר את העובדה שבעלת בריתנו הגדולה ביותר היא ארה"ב. אנו חולקים את אותם ערכים ומקיימים מדיניות של איזונים. חשוב לשמור על היחסים עם סין, אבל אנחנו גם מקשיבים לאמריקנים".

"ישראל בהחלט קשובה לדאגות של ארה"ב ורואה בנושא בסין סוגייה בטחונית-לאומית, ולא רק סוגייה כלכלית, כפי שנהגו הממשלות הקודמות", מציין תא"ל במיל. אסף אוריון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

"ישראל לא צריכה לבחור צד", מוסיף נשיא ISRAEL-UIBE האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל ולשעבר שגריר ישראל בסין, האלוף (במיל.) מתן וילנאי. "ישראל לא יכולה להתעלם מסין. הקשרים של ישראל עם סין חשובים מאוד, והתובנה שלי היא שאנחנו לא מבינים אותם ולכן חייבים להתחבר אליהם בכל דרך. לא מדובר פה במשחק של טובים נגד רעים, וישראל לא צריכה להיות שחקן ספסל אלא גורם משמעותי, שחקן ציר מרכזי הפועל בזירה העולמית ושומר על קשרים עם ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב, תוך חיזוק היחסים עם המעצמה השנייה בגודלה בעולם, סין".

מחכים להכרעה

בשנה הקרובה תציין מדינת ישראל 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים עם סין. הרקע לחגיגות הצפויות יתקיים בצל תחרות המעצמות ארה"ב וסין, לאחר שהאחרונה שינתה את פניה במהלך השנים ממדינה חלשה למעצמה כלכלית. הקשרים הכלכליים עם ישראל, שהתבססו בתחילה על התעשיות הביטחוניות, התרחבו להשקעות ענק וניהול פרויקטים תשתיתיים.

כרגע, על אף הלחצים הבינלאומיים, הקשרים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והדיפלומטיים בין סין וישראל מתעצמים. "מבחינת הסחר בין ישראל לסין המצב נראה חיובי", מסביר עמית מחקר בתוכנית סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, ד"ר דורון אלה. "משבר הקורונה גרם לממשלות להדק את הפיקוח על השקעות זרות מחשש שכל מיני חברות בינלאומיות שנקלעו לקשיים או חברות בבעלות ממשלתית זרה ינסו להתמזג בשוק.

"קיימת היום סביבה רגולטורית קשוחה יותר הנוגעות להשקעות זרות. הממשל הישראלי קשור בחבל הטבור לממשל האמריקני. הסינים מבינים שהישראלים נמצאים תחת זכוכית מגדלת. צריך לפתח את הקשרים הכלכליים ולקיים נוסחה כך שסין תוכל להית מעורבת בכלכלה הישראלית תוך מיגור סיכונים פוטנציאליים. סין מספיק גדולה וחשובה והוכיחה כי היא יכולה לנהל יחסים עם שתי אויבות במקביל. היא עושה את זה היום ביחסיה הכביכול מנוגדים עם אירן וערב הסעודית, ומאמינה שתוכל לעשות זאת גם עם אירן וישראל".

לומדים עסקים ברמה בינלאומית

בישראל פועלים יותר מ-50 תאגידים סיניים. על רקע הידוק היחסים בן המדינות ולצורך המשך ביסוסם והבנת הנורמות הנהוגות במעצמה האסיאתית, הוקמה לראשונה בישראל האוניברסיטה הסינית הבינלאומית ISRAEL-UIBE שהיא שלוחה של האוניברסיטה הסינית היוקרתית UIBE מבייג'ינג.

המעוניינים לנהל עסקים חובקי עולם ולהשתלב במשרות מפתח מוזמנים להצטרף לקמפוס אוניברסיטת ISRAEL-UIBE בפתח תקווה. מדובר באחת האוניברסיטאות בראש הדירוג בתחומי הניהול, הכלכלה והיחסים הבינלאומיים.

"הביקוש הגובר למנהלים בעלי ניסיון והיכרות עם עולם העסקים של סין מצריך מענה אקדמי ממסדי", מסביר אלוף במיל. מתן וילנאי, לשעבר שגריר ישראל בסין וכיום נשיא האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל. "תוכנית מנהל העסקים של UIBE מעניקה למנהלי העסקים של העתיד כלים מחקריים, מקצועיים ואקדמיים לפעול ולהבין בעולם דינמי, טכנולוגי וגלובלי".

כבר בשנת הלימודים הקרובה תחל לפעול בקמפוס אוניברסיטת UIBE תוכנית ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים בינלאומי. שכר הלימוד השנתי יעמוד על כ-34,000 שקל לשנת לימודים, והוא כולל בתוכו שתי נסיעות לימודיות לסין.

צוות האוניברסיטה כולל את הנשיא מתן וילנאי, לשעבר שגריר ישראל בסין, סגן הרמטכ"ל, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. סגן הנשיא לעניינים אקדמיים הוא פרופ' גדי רביד, ששימש במשך שנים רבות כדיקן של מגוון פקולטות אקדמיות במוסדות אקדמיים שונים. צוות ההוראה יכלול מרצים בכירים מסין ומישראל. הלימודים יתקיימו באנגלית ובעברית. כחלק מהתואר ילמדו הסטודנטים גם את השפה הסינית ברמה מקצועית-עסקית ופעמיים בשנה יבקרו בסין לצורך התמחות בחברות סיניות גלובליות.

אוניברסיטת האם בבייג'ינג The University of International Business and Economics (UIBE) בבייג'ינג מדורגת בסין כ"דאבל פירסט קלאס", הדירוג הגבוה ביותר הניתן לאוניברסיטאות בסין. היא מפעילה 18 פקולטות אקדמיות, 10 מכוני מחקר ו-160 תוכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני ודוקטורט.

השלוחה בישראל פועלת ברישיון זמני של המל"ג. התואר המוענק לבוגרים בתום לימודיהם אינו תואר ישראלי, אלא תואר אקדמי של האוניברסיטה מבייג'ינג.