"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכה לקבלנים: ישלמו היטל על דירות בהתחדשות עירונית?

פסק דין חדש קובע כי היטל השבחה ישולם על כל הדירות, כולל אלו שהיזם מקבל • האם הדבר יפגע קשות בכדאיות הכלכלית של מיזמי פינוי-בינוי?

, עודכן
0השמעה
פינוי-בינוי בגבעת שמואל. האם הכדאיות הולכת לאיבוד?, צילום: מיכאלי, ויקיפדיה

שבוע רע ליזמים, אך טוב לבעלי הדירות: בפסק דין נקבע כי כל ההטבות בחישוב היטלי השבחה בפרויקט פינוי-בינוי בטלות, מאחר שהוא לא שונה מפרויקטים אחרים, בכלל זה הדירות שהיזם יקבל במסגרת העסקה עם בעלי הזכויות. כלומר, ההוצאות בפרויקט גדלות, מה שישפיע באופן ישיר על מידת הרווחיות, על התמורות לבעלי הזכויות ועל המחיר שיגולגל לרוכשים.

בעוד המדינה מעוניינת ביד אחת לעודד התחדשות עירונית, מן הצד השני היא מקשה על כך. פסק הדין התקדימי מעלה ספק גדול לגבי שיעור רווחיותם של פרויקטים עתידיים. בית המשפט המחוזי תל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, פסק כי יש לחשב את היטל ההשבחה על פי ההפרש בין שווי המגרש והדירות בו לפני אישור תוכנית פינוי-בינוי לבין שוויים אחרי אישור התוכנית.

למשוואה יש להכניס את כל הדירות שאפשר לבנות במסגרת התוכנית הזו.

במקרה שנדון, פרויקט פינוי-בינוי ברמת אביב, ועדת הערר אחזה בדעה, בדומה לשמאי המכריע, כי יש לחשב רק את ההשבחה שנוצרה בדירות הדיירים, שכן זכויות הבנייה שמקבל היזם שוות ערך להוצאות למימוש הפרויקט.

השופטת פסקה כי הדיירים הם בעלי הקרקע והנהנים מהזכויות, ובחירתם למכור את הזכויות הנוספות ליזם בתמורה לשירותים שניתנו ויינתנו להם לבניית דירותיהם, איננה אמורה להשפיע על הפטור המוענק בגין הזכויות, שאינן מועברות ליזם.

החלטה שנייה שניתנה השבוע נוגעת לנושא אחר, רגיש לא פחות: הסבת שטחי חקלאות במושבים למרכזי סחר מניבים.

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של יצחק ועמליה קלקודה מהמושב כפר טרומן וקבע בהחלטה תקדימית כי בעל נחלה שעשה שימוש מסחרי נרחב בקרקע חקלאית יחויב להשיב את הקרקע כולה לרשות מקרקעי ישראל ולא יהיה זכאי לפיצוי בגין המבנים שנבנו על הקרקע.

אי אפשר בלי סיבה לחיוך בשבוע הזה: בשורה משמחת ל-12,000 בתי אב, שיקבלו בימים הקרובים הודעה מרשות מקרקעי ישראל כי הנכס עבר לבעלותם המלאה בטאבו ללא כל תמורה. לפני כמה ימים שלחה רמ"י הודעה ברוח זו ל-11,853 חוכרים. מדובר על נכסים בבנייה רוויה (דירות) ונכסים צמודי קרקע, הרשומים כיום בטאבו בחכירה מהוונת.

במידה ולא יתקבלו מכתבי התנגדות מהחוכרים, תועבר לידיהם הבעלות סופית לאחר 60 יום, בממשק מקוון מול הטאבו, ללא צורך בביצוע פעולה כלשהי. לאחר רישום הבעלות בטאבו יוכלו הבעלים לפנות ישירות ללשכות רישום המקרקעין ולוועדות התכנון המקומיות לצורך ביצוע פעולות במקרקעין, ללא הסכמה של רמ"י ומבלי שיידרשו לשלם בגין פעולות אלו (כגון: העברת זכויות ותוספת בנייה).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר