כישלון חרוץ או חיזוק נחוץ? מחלוקת בין ראשי הערים סביב סוגיית התמ"א

נגד: גבעתיים 

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: גבעתיים, העיר השנייה בצפיפותה בארץ, נטולת איזורי מסחר ותעסוקה ואין בה יותר שטחים פנויים לבנייה. למרות זאת, בזכות יתרונותיה הרבים ומיקומה כעיר בלב גוש דן, היא נהנית מביקושים גבוהים ומהגירה מתמדת של משפחות וצעירים.

בכדי לאפשר את המשך התפתחותה והתחדשותה של העיר היא חייבת לזנוח את הבנייה הבניינית, בה כל בניין מחדש את עצמו, קרי תמ"א 38, ולעבור לבנייה בהתחדשות עירונית אמיתית, קרי מתחמים שמחברים בין מספר בניינים ובכך מייצרים שטחים חדשים לטובת הציבור.

ממשלה שרוצה לקדם התחדשות עירונית אמיתית בערי המרכז הצפופות ונטולות הקרקעות חייבת לזרז את תהליכי הוצאת היתרי הבנייה, לייצר מסלולים ירוקים למתחמים, לתת תמריצים גם לעיריות כדי שיוכלו לבנות מבני ציבור וחינוך לדיירים בדירות החדשות ובקיצור: להעביר את רוב הסמכויות בתחום התכנון והבנייה לרשויות המקומיות.

הרשות המקומית מעורה בצרכי העיר ובכל ההיבטים הנוגעים לתשתיות נדרשות ובקיאה בכל החסמים המעכבים את תהליכי ההתחדשות עירונית. הסחבת בוועדה המחוזית וצוואר הבקבוק הנובע מעודף בירוקרטיה מול השלטון המרכזי הם עקב האכילס של סוגיית פיתוח הדיור בגוש דן. לו השלטון המרכזי היה מניח לשררה ומעניק אוטונומיה רחבה יותר לשלטון המקומי, היינו מצליחים לקדם התחלות בנייה בפרוייקטי התחדשות מצויינים, שהיו מחדשים ומקדמים את הערים הישנות ומסייעים בפתרון משבר הדיור החריף בישראל.

המדינה צריכה לתעדף ולקדם אפיקי בנייה חלופיים לתמ"א. הכוונה מאחוריה הייתה טובה, אך הביצוע הרבה פחות. יש לקדם פינוי-בינוי אזורי במסלולים ירוקים ומהירים, כדי למנוע את ההעדפה לתמ"א המהירה לכאורה. החזרת התמ"א לערי גוש דן לא תיתן מענה מיטבי לתחזיות גידול האוכלוסייה באזור ותפגע אנושות בעתיד העיר.

קליטת עוד ועוד תושבים במרחב צפוף ממילא עם מחסור בתשתיות הולמות, אינה יכול להיות המזור הבלעדי להתחדשות עירונית בערים צפופות ונטולות קרקעות כמו גבעתיים.
בהתייחסות לסוגיית מיגון הבתים, גם כאן תמ"א אינה הפתרון הראוי. נדרשת רפורמה כללית בתחום, שתביא לקידום מסלולים מהירים לחיזוק חדרים קיימים או חדרי מדרגות באופן מיידי, וכמובן תאפשר בניית ממ"דים בלבד, מבלי להישען אך ורק על הליכי התחדשות עירונית ולא כל שכן על פרוייקטי תמ"א 38.

תמ״א 38 נכשלה כישלון חרוץ. היא איננה קיימת בכלל בערים שבהן סכנת רעידת האדמה גדולה מכולן, בית שאן למשל, וגם לא בערים שמותקפות יותר מכל בטילים, דוגמת אשקלון.

יש לקבל החלטת ממשלה שנושא ההתחדשות העירונית הינו בראש סדר העדיפויות, לאור משבר מחירי הדירות והסכנה מטילים, ולנהוג כבשעת חירום: העברת סמכויות לרשויות המקומיות, צמצום בירוקרטיה ומסלולים ירוקים עם תמריצים ליזמים, לבעלי הדירות ולעיריות. רק ברגע ששלושת הגורמים הללו ירצו ויוכלו לקדם בנייה, היא תצא לפועל, והרבה יותר מהר ממה שחושבים.

בעד: רעננה

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה: רעננה נבנתה לפני כמעט 100 שנה, ומרכז העיר בנוי ברובו מבניינים ישנים. בעיר קיימת צמיחה ועשייה נרחבת בקידומם של מיזמי התחדשות עירונית, הן מכוח תמ"א 38 והן מתוכניות בניין עיר.
מיזמים אלה נושאים יתרונות רבים, החל ברמת נראות העיר וחזותה, שידרוג התשתיות, שיפור איכות חיי התושבים, פתרון למצוקת החניה וכמובן שדרוג המבנים בהוספת מרחבים מוגנים וחיזוקם מפני רעידת אדמה.

מבצע "שומר החומות" והמתיחות הביטחונית שפקדה את המדינה כולה בעת האחרונה, העלו לסדר היום הציבורי את החשיבות הגבוהה ביישום פרויקטים של תמ"א, בחיזוקם של המבנים ויתרה מכך בהוספת מרחבים מוגנים לדירות קיימות.

אנו פועלים בכל המישורים להעלאת המודעות לנושא ולעידוד תושבי העיר להקמת ממ"דים בדירותיהם הקיימות, ומעניקים סיוע למימוש זכויותיהם ולקיצור התהליכים בנושא ככל הניתן.

אנו מעודדים ביצוע פרויקטים של בנייה והריסה, המקנים ליזמים זכויות בנייה נוספות, ובעיקר מאפשרים יצירת חניונים תת-קרקעיים על מנת לצמצם את מצוקת החניה ברחובות.

ייחודם של פרויקטים אלה הוא בהריסה ובנייה מחדש על פי תקן ישראלי מתקדם לעמידה ברעידות אדמה, שדרוג או החלפת כל תשתיות הבניין. לצד פרויקטים אלה מיושמים בעיר גם פרויקטים של חיזוק מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה ואיומים ביטחוניים, בתכנון ופיקוח של מהנדסי שלד מוסמכים, פתרונות חניה תת-קרקעיים, הוספת שטחים ציבוריים ומוסדות ציבור בהתאם לצורך.

אני רואה חשיבות גבוהה בהמשך קידום הפרויקטים במסגרת תוכנית תמ"א ומברך על החלטת משרד האוצר להארכת התוכנית בשנתיים נוספות. 

רעננה היא מהערים המובילות במדינה ביחס שבין מספר התושבים למספר היתרי הבנייה שהונפקו לתמ"א 38. העובדה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קיבלה מעמד של ועדה סטטוטורית עצמאית מוסמכת תורמת תרומה ניכרת ליישום המוצלח של פרויקטים להתחדשות עירונית, בשל קיצור וייעול תהליכי אישורי הבנייה ותהליכי הרישוי. כמי שעומד בראש הוועדה, אני פועל לקידום תהליכים והסרת חסמים.

בהובלת אגף ההנדסה אנו פועלים בשקיפות מלאה מול תושבי העיר, כמו גם מול היזמים והקבלנים, בכל הנוגע לביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר, ואף מעניקים להם ייעוץ וליווי מקצועי עוד קודם הגשת הבקשות, על מנת להקל בידיהם ככל הניתן את התהליך.

אני מברך על האפשרות המוענקת לתושבי רעננה ליהנות מהיתרונות בפרויקטים אלה, המהווים מנוף לצמיחתה של העיר. חשוב לנו לשמור על צביונה של רעננה, על שטחים פתוחים נרחבים מחד ומאידך להגדיל את היצע הדירות תוך עמידה בסטנדרטי הבנייה המתקדמים ביותר, על פי תקן הבנייה הירוקה, תוך הקניית פתרון חברתי ובטיחותי לתושבים. 

למה לא: צפת 

שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת: כולם מדברים על אתגרי הביטחון, דנים כיצד ייראה העורף הישראלי במלחמת לבנון השלישית. סוגיית הביטחון תמיד תופסת כותרות ועוברת כל מסך וכל כלי תקשורת. לצידה, יש לצפון אתגר גדול בהרבה, שעלול להותיר כאן הרס וחורבן שכל מלחמות ישראל לא הותירו - רעידת אדמה.

כולם יודעים מה הם תרחישי רעידות האדמה. אלו ערים בצפון הארץ גובלות ממש בשבר הסורי אפריקני. אלו בניינים יקרסו לתוך עצמם, וכמה הרס וחורבן יתרחש בסיטואציה של פגיעה רוחבית, כזו שחוסמת מעברי גישה, מנתקת כבלי חשמל ותקשורת, עוקרת קווי מים ומותירה תושבים להתמודד כמעט לבדם במשך ימים רבים.

נכון, זהו תרחיש אימים, אבל לא תרחיש בדיוני. זה קורה ברחבי העולם. זה קרה בישראל. צפת, טבריה ויישובים נוספים נחרבו כליל.

אי אפשר למנוע רעידת אדמה, אבל אפשר להיערך. לדאבוני, מדינת ישראל לא עשתה מספיק, לא עושה מספיק וכאשר היא עושה, היא פועלת באזורים הלא נכונים.

כך קרה שפרויקט חיזוק המבנים לטובת רעידות אדמה (תמ״א 38) ראה אור במרכז הארץ בלבד. דווקא באזורים הרחוקים מהשבר הסורי-אפריקני חיזקו מבנים נגד רעידות אדמה. למה? כי הפכו את המיזם לפרויקט עסקי, כזה שמכניס כסף רב לקבלנים. הם מעדיפים להשקיע במישור החוף. למה להם להגיע לפריפריה בכלל?

רעידת אדמה זה לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי. שכונות שלמות יקרסו ברעידת אדמה. המדינה לא נוקפת אצבע, וכל מיזמי תמ"א 38 וחיזוק מבנים מתבצעים באופן מגוחך באזורים שאינם מועדים לפורענות.

במשך כשני עשורים אני עוקב אחר ועדות הכנסת בנושא, אחר דו"חות מבקר המדינה. הנייר סופג הכל. הכתובת חרוטה על הקיר. ערי הצפון - צפת, טבריה, בית שאן, חצור, קריית שמונה - לא מעניינות אף אחד. אותם שיכונים ותיקים המאוכלסים בתושבי הצפון, חלקם בנו את הגליל במו ידיהם, נמצאים בסיכון יום אחר יום. אם מישהו חושב שעוד ניירת של ועדה בכנסת תמנע את המשבר הבא הוא טועה ובגדול. זה הזמן להרים את הכפפה ולעבור מדיבורים לחיזוק מבנים.