מה יקרה למחירי הדירות?

"אנחנו צופים עלייה עתידית במחירים של מכרזי מנהל ודירות", אמר צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. הדברים נאמרו בפסגת הנדל״ן 2021 של מרכז הנדל״ן, שנערך במלון אינטרקונטיננטל.

בהתייחס למצב שוק הדיור הוסיף דוד: "הנדל"ן יהווה חלק מהקטר המשקי ליציאה ממשבר הקורונה. השיח שהרשויות המקומיות מקדמות על הבנייה כמועקה פיננסית, לא מדויק. יש עלייה בתקציבים הממשלתיים, ואין שום סיבה שראש עיר לא ירצה נדל"ן למגורים. הארנונה לא אמורה להיות השיקול היחיד. הרשויות באזור המרכז בונות פחות לנפש ביחס לפריפריה. יש יותר בנייה בפריפריה כי לממשלה יש יותר השפעה שם. הטענה שאין קרקעות במרכז לא נכונה - יש קרקעות ויש גם התחדשות עירונית. כשמדברים על בנייה למסחר, במרכז היא קופצת לעומת הפריפריה".

דוד התייחס למטרו ואמר: "רוב קווי המטרו נמצאים לקראת סיום תכנון. כדי להקים אותם צריך כסף. עלות המטרו צפויה להיות כ-150 מיליארד שקל, ואי אפשר להעמיס את כל הסכום על המדינה. למדנו מהעולם שהמטרופולין ובעלי הקרקע משתתפים בעלות ההקמה. היזמים ירוויחו הרבה מאוד כסף מהגדלת הצפיפות ומשווי הנכס, לכן אין סיבה שלא ישתתפו גם הם".

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, התייחס למשבר בשוק הדיור: "המשבר שמוביל לעליות מחירים חריגות עלול להפוך למשבר חברתי עמוק. בשיטה הנוכחית, שחרור קרקעות לשיווק ישפיע בעוד 5 שנים ויותר, ובינתיים זו פצצה חברתית מתקתקת. רק צעד דרסטי לחיסול הבירוקרטיה המיותרת ישפיע בטווח הזמן הקצר".

הוא הדגיש שלא מדובר בשינויים קוסמטיים, אלא במהפכה שתכתיב פרק זמן מקסימלי של 30 יום מהגשת תוכניות עד לתחילת בנייה, עם מנגנון של הכרעה מחייבת בכל המחלוקות. "באנגליה זה עובד, ואין סיבה שזה לא יעבוד גם כאן. זה כנראה לא פופולארי, כי כל אחד מגורמי הרגולציה בטוח שהביורוקרטיה שיצר ממש חשובה, אך בסוף יש ציבור הולך ומתרחב שנפגע".