עיר בתוך עיר ב-950 מיליון שקל: התוכנית שתשנה את הכניסה לאשדוד

מגדלי מגורים, משרדים, מלונאות ומסחר במתחם אחד שיפעל לאורך כל שעות היום: פרויקט "הרובע" במטרופול אשדוד מקודם בהשקעה מתוכננת של כ-950 מיליון שקל. האדריכלית רחל פללר, שמובילה את התכנון, מסבירה איך מתכננים עיר קטנה בתוך עיר

פרויקט הרובע במטרופול אשדוד , הרובע
פרויקט הרובע במטרופול אשדוד | צילום: הרובע

מה צריך כדי להפוך מתחם חדש למקום שאנשים לא רק גרים ועובדים בו, אלא גם רוצים לבלות ולהישאר בו? זו השאלה שמעסיקה בימים אלה את האדריכלית רחל פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון במשרד יסקי מור סיון, שמובילה את תכנון פרויקט "הרובע" במטרופול אשדוד. על שטח של כ-15 דונם, ובהשקעה מתוכננת של כ-950 מיליון שקל, מבקשים היזמים להקים מתחם שישלב מגדלי מגורים, שטחי תעסוקה, מסחר ומלונאות. אבל מבחינת פללר, האתגר האמיתי אינו טמון בגובה המגדלים או בהיקף הבנייה, אלא דווקא במה שיקרה ביניהם.

"כשמתכננים מתחם של עירוב שימושים שמשלב מגורים, תעסוקה, מסחר ומלונאות, השאלה היא לא רק איך כל שימוש עובד בפני עצמו, אלא איך כולם יחד מייצרים מקום", היא מסבירה. "לכל שימוש יש צרכים אחרים, קצב אחר ושעות פעילות אחרות. האתגר הוא לייצר מצד אחד עצמאות ופרטיות לכל אחד מהם, ומצד שני מפגש וסינרגיה ביניהם".

פללר, שהצטרפה למשרד יסקי מור סיון ב-1988, מיד לאחר סיום לימודיה בטכניון, ומכהנת כשותפה בכירה ומנהלת התכנון מאז 2016, חתומה לאורך השנים על תכנון של מאות פרויקטים בתחומי המגורים, המשרדים, המלונאות ועירוב השימושים. כעת היא מביאה את הניסיון הזה לאחד המתחמים המרכזיים המתוכננים במטרופול אשדוד, שמקודם בימים אלה על ידי קבוצת יזמים הכוללת את קבוצת בונים נדל"ן, החברה למימוש קרקעות, שקד נדל"ן, קפיטל גרופ ואשטרג מלונות.

משלב מגורים, תעסוקה, מסחר ומלונאות. פרויקט הרובע במטרופול אשדוד |

רובע שחי מסביב לשעון

הרעיון שעומד מאחורי "הרובע" נשען על תפיסה תכנונית של עירוב שימושים: במקום להפריד בין אזורי מגורים, תעסוקה, מסחר ומלונאות, משלבים אותם במתחם אחד, כך שכל פעילות תורמת לחיים העירוניים בשעות אחרות של היום. המשרדים אמורים להביא עובדים ומבקרים בשעות הבוקר והצוהריים, המסחר ילווה את הרחובות, ואילו המגורים והמלונאות ימשיכו לייצר תנועה גם בשעות הערב. "בפרויקט הזה המרחב הציבורי הוא למעשה החיבור בין כל השימושים", אומרת פללר. "המטרה היא לא לתכנן ארבעה שימושים זה ליד זה, אלא לייצר רובע עירוני שחי לאורך כל שעות היום".

אלא שהדרך לשם מתחילה הרבה לפני העלייה לקרקע. הפרויקט נמצא כיום בשלב קידום התב"ע, תוכנית בניין העיר, שבו מתקבלות ההחלטות המרכזיות לגבי אופי הבינוי, גובה המבנים, דרכי הגישה והמרחבים הציבוריים. אלה החלטות שילוו את המתחם שנים רבות אחרי שהבנייה תושלם.

"התב"ע היא למעשה הרגע שבו אנו קובעים את ה-DNA של הפרויקט", מסבירה פללר. "אנחנו עדיין לא מתכננים את הבניין עד הפרט האחרון, אבל מקבלים את ההחלטות שיקבעו מה יהיה אפשרי בהמשך".

לדבריה, תכנון מוצלח צריך לאזן בין קביעת עקרונות ברורים לבין גמישות שתאפשר לפרויקט להתפתח. "ההחלטה שאנו מקבלים היום על הנייר יכולה לקבוע את איכות המרחב הזה בעוד עשר ועשרים שנה".

האדריכלית רחל פללר: "בעוד 10 שנים אני מקווה שלא נדבר עליו כעל 'פרויקט' אלא פשוט כעל חלק מהעיר" | צילום: יסקי מור סיוון

בין אשדוד לתל אביב

אחת השאלות המרכזיות בתכנון מתחמים חדשים היא כיצד מייצרים צפיפות עירונית גבוהה מבלי לוותר על מרחבים פתוחים ועל חוויית הרחוב. במקרה של "הרובע", התפיסה שמציגה פללר מבוססת על ריכוז הבנייה לגובה, לצד יצירת מרחב פנימי שמעניק עדיפות להולכי הרגל. תנועת כלי הרכב מתוכננת להגיע בעיקר ממעטפת המתחם, בעוד שבין המבנים ישולבו צמחייה ושטחים ציבוריים.

אבל פללר מדגישה כי לא מדובר בניסיון לשכפל מודל עירוני שמצליח במרכז הארץ. להפך. מבחינתה, דווקא המאפיינים המקומיים של אשדוד צריכים להיות הבסיס לתכנון. "אני חושבת שזו תהיה טעות לקחת מודל שעובד בתל אביב או בגוש דן ולהעתיק אותו לאשדוד. אדריכלות ועירוניות צריכות לצמוח מתוך המקום", היא אומרת.

לדבריה, השילוב בין הנגישות התחבורתית של האזור, הכוללת את הרכבת וכביש 4, לבין המרחבים הפתוחים והנוף המקומי, מאפשר לחשוב על דגם עירוני שונה מזה המוכר במרכז. התכנון שואב השראה גם משדרות השקמים, מפארק הדיונות ומהצמחייה המקומית, במטרה ליצור מתחם בעל זהות אשדודית ולא עוד אוסף מגדלים שאפשר היה להקים בכל עיר אחרת. "לכן אנו יכולים לייצר כאן צפיפות גבוהה, אבל לא צפיפות שמרגישה דחוסה", מסבירה פללר. "הבינוי לגובה מאפשר לרכז את המסה ובמקביל להשאיר מקום למרחבים פתוחים, להולכי רגל ולנוף".

מבחינתה, החדשנות בפרויקט אינה מתבטאת דווקא במבנה יוצא דופן או באלמנט אדריכלי מרשים, אלא ביכולת לגרום לכל חלקי המתחם לעבוד יחד. השאלה היא אם אפשר לשלב צפיפות משמעותית עם מרחב ציבורי נעים, כזה שמשרת לא רק את דיירי המגדלים או את העובדים במשרדים, אלא גם את מי שמגיע למקום מבחוץ.

המבחן האמיתי: בעוד עשר שנים

למרות ההיקף הכספי והתכנוני של "הרובע", הפרויקט עדיין נמצא בשלבי תכנון, והחזון שמציגים יזמיו יצטרך לעבור את הדרך מהתוכניות למימוש בשטח. עבור פללר, השאלה החשובה ביותר היא לא רק כיצד ייראו המבנים בסיום העבודות, אלא האם המתחם יצליח להפוך לחלק טבעי מהחיים באשדוד.

"בעוד עשר שנים אני מקווה שלא נדבר עליו כעל 'פרויקט' אלא פשוט כעל חלק מהעיר: מקום שאנשים גרים בו, עובדים בו, מגיעים אליו ברכבת, נפגשים ואוכלים בו, הולכים בו ברגל ונשארים בו גם אחרי שעות העבודה". 

וזה גם המבחן שהיא מציבה לעצמה כמתכננת: "כשמקום שתכננו על הנייר מתחיל לייצר חיים משל עצמו - זה הרגע שבו התכנון הצליח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר