טלטלה בשוק המט"ח בעקבות הבחירות: הדולר זינק, הבורסה צנחה והמשקיעים חוששים מחוסר ודאות

שוק המט"ח הישראלי עבר בשבוע שעבר טלטלה בעקבות הבחירות לכנסת, כאשר בתוך ימים ספורים התהפכה המגמה בשערי המטבעות. לאחר שבמהלך יום הבחירות התחזק השקל בחדות על רקע ציפיות לשינוי בהרכב הממשלה, פרסום המדגמים ולאחר מכן התקדמות ספירת הקולות הובילו לשינוי כיוון. הדולר, שירד במהלך יום הבחירות לשפל יומי של כ-3.02 שקלים במסחר הרציף, טיפס ביום רביעי לשער יציג של 3.128 שקלים – עלייה של כ-3.6% ביחס לאותה רמה. עד יום שישי נרשמה התמתנות מסוימת והשער היציג נקבע על 3.118 שקלים, אך נותר גבוה משמעותית מהרמה שנרשמה ביום הבחירות.

לפי נתוני בנק ישראל, ביום שני, ערב הבחירות, עמד השער היציג של הדולר על 3.078 שקלים והאירו על 3.446 שקלים. ביום רביעי כבר נקבע שער יציג של 3.128 שקלים לדולר ו-3.48 שקלים לאירו. ביום שישי נקבע השער היציג של הדולר על 3.118 שקלים, בעוד האירו המשיך להתחזק ושערו היציג עלה ל-3.493 שקלים.

אלעד רפאל, מנהל מכירות מט"ח CFX בבית ההשקעות IBI, מסביר כי התנועה החדה משקפת את השינוי בציפיות המשקיעים ביחס לתוצאות הבחירות. במהלך יום שלישי, אף שהבורסה בתל אביב הייתה סגורה, המסחר במט"ח נמשך בזירה הבינלאומית. באותן שעות, על רקע הערכות להתחזקות גוש השינוי ולאפשרות של חילופי שלטון, נרשמה התחזקות משמעותית של השקל.

אלא שפרסום המדגמים, שהצביעו על היעדר הכרעה ברורה, שינה את התמונה. הדולר החל לטפס, ובשעות הבוקר של יום רביעי, עם התקדמות ספירת קולות האמת, כבר נסחר ברמות גבוהות מאלה שנרשמו לפני הבחירות.

התגובה התרחבה גם לבורסה ולאג"ח

הטלטלה בשוק המט"ח לוותה בירידות חדות בבורסה בתל אביב. ביום רביעי איבד מדד ת"א 35 כ-1.81%, מדד ת"א 125 ירד ב-2.46% ומדד ת"א 90 צנח ב-4.47%. בין הענפים שנפגעו במיוחד בלט ענף הבנייה, שמדדו נפל ב-8.8%, לצד ירידות במניות הבנקים והביטוח.

לאחר התאוששות קלה בחלק מהמדדים ביום חמישי, ביום שישי חזרו הירידות: מדד ת"א 35 איבד 2.06%, ת"א 125 ירד ב-1.86% ות"א 90 ב-1.21%. מדד הבנייה, שכבר ספג ירידה חדה ביום רביעי, איבד ביום שישי עוד 2.78%.

גם שוק איגרות החוב הממשלתיות הגיב לתוצאות הבחירות. מחירי האג"ח ירדו והתשואות עלו, כאשר תשואת אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים טיפסה לכ-4.12%. התגובה המשולבת בשוקי המט"ח, המניות והאג"ח עשויה להעיד על עלייה בפרמיית הסיכון שהמשקיעים מייחסים לנכסים ישראליים, לפחות בטווח הקצר, מסביר רפאל.

ב-IBI CFX מעריכים כי המשקיעים הזרים ממלאים תפקיד מרכזי בתנועות שנרשמו. להערכתם, התחזקות השקל לקראת הבחירות והיפוך המגמה לאחר פרסום המדגמים משקפים את האופן שבו משקיעים בינלאומיים מתמחרים את האפשרויות הפוליטיות השונות.

עם זאת, שערי החליפין מושפעים גם מהתפתחויות בשווקים הבינלאומיים, מפערי ריביות ומתנועות הון, ולכן לא ניתן לייחס את מלוא השינוי לתוצאות הבחירות בלבד.

מה יקרה לשקל אם לא תקום ממשלה?

לאחר התגובה הראשונית לתוצאות הבחירות, השאלה המרכזית מבחינת שוק המט"ח היא כיצד תסתיים מלאכת הרכבת הממשלה, ומה תהיה מידת היציבות הפוליטית והכלכלית בתקופה הקרובה.

לפי הניתוח של רפאל, המשך כהונתה של הקואליציה הנוכחית או הליכה למערכת בחירות נוספת עשויים לתמוך בהיחלשות השקל. מנגד, הקמת ממשלת אחדות או ממשלה בהרכב שונה מזה של הממשלה הנוכחית עשויה לתמוך בהתחזקות המטבע המקומי.

הערכה זו איננה הבעת עמדה פוליטית, אלא מבוססת על התנהגות המשקיעים סביב הבחירות, כאשר התחזקות השקל נרשמה בשעות שבהן גברו הציפיות לשינוי בהרכב הממשלה, ואילו היחלשותו החלה לאחר שהתברר כי התמונה הפוליטית מורכבת יותר.

עם זאת, התגובה המיידית של השווקים אינה בהכרח מעידה על מגמה ארוכת טווח. כיוון השקל בתקופה הקרובה יהיה תלוי בהתפתחויות הפוליטיות, אך גם במדיניות הכלכלית של הממשלה שתקום, במצב המשק ובהתפתחויות בשווקים הגלובליים.