החברות הגדולות, היוזמות והחדשנות: נאות חובב הופכת לעוגן תעשייתי מוביל בישראל 

בשיתוף מועצת נאות חובב

לפני שמפעל מתחיל לייצר, היזם שלו צריך לחבר הרבה מאוד חלקים: קרקע מתאימה, חשמל, גז, תכנון, רישוי, עובדים. כל אחד מהם יכול להשפיע על לוחות הזמנים ועל כדאיות ההשקעה. כשכלמוביל בחנה היכן להקים מפעל למיחזור סוללות ליתיום-יון, היא בדקה כמה חלופות בדרום. הבחירה נפלה על נאות חובב. 

"הפארק הסתמן כחלופה העדיפה בשל זמינות קרקעות מתאימות מבחינת גודל, ייעוד ומחיר, לצד הימצאות תשתיות נדרשות כגון גז וחשמל", אומר שרון גמבשו, מנכ"ל כלמוביל נדל"ן. אבל מבחינתו, המבחן המשמעותי הגיע אחרי ההחלטה: "מרגע שבחרנו, קיבלנו ליווי וסיוע יוצאי דופן מכל גורמי המועצה, החל בראש המועצה, דרך המנכ"ל, המהנדס, איכות הסביבה וגורמים נוספים". לפי החברה, פתיחת המפעל מתוכננת לרבעון האחרון של 2026, בתוך כשנתיים מהעלייה על הקרקע. 

הסיפור של כלמוביל ממחיש את השינוי שמוביל ראש מועצת נאות חובב, רו"ח תומר ביטון: להפוך את המועצה לשותפה פעילה בצמיחת התעשייה, משלב בחירת המיקום ועד לאתגרים שמגיעים אחרי הפעלת קו הייצור. לצורך כך הוא רותם מפעלים, מוסדות אקדמיים וגופי תעסוקה למהלך משותף, שמטרתו להרחיב את הפעילות בפארק ולמשוך אליו תעשיות נוספות. 

זהו מהלך שנבנה על בסיס משמעותי. לפי נתוני המועצה, בנאות חובב פועלים כ-50 מפעלים, המעסיקים כ-11 אלף עובדים ומייצאים בכ-4 מיליארד דולר בשנה. לצד מפעלי הכימיה הוותיקים התפתחו בה תחומי אנרגיה, ייצור וטכנולוגיות סביבה. ביטון מבקש להפוך את הניסיון שנצבר כאן במשך חמישים שנה למנוע של ההשקעות הבאות. 

מי יענה ליזם ביום שאחרי? 

הקמת מפעל היא החלטה לשנים ארוכות. הקרקע חשובה, אבל כך גם היכולת להרחיב פעילות, להתמודד עם אתגרים תפעוליים ולמצוא אנשי מקצוע שמכירים את צורכי הייצור. 

כפיר מרקוביץ, מנהל מפעל צינורות המזרח התיכון מקבוצת גאון, מנסח זאת בפשטות: "היתרון המרכזי הוא לפעול במרחב שמבין את הצרכים של התעשייה. מפעל כמו צינורות המזרח התיכון זקוק לשטח, לתשתיות, לתכנון ארוך טווח ולמעטפת מקצועית בתחומי הסביבה והחירום. בנאות חובב יש רשות שהנושאים האלה נמצאים בליבת העשייה שלה". 

 קבוצת גאון השלימה את מעבר המפעל מצריפין לנאות חובב בשנת 2020, והייצור המלא באתר החל בתחילת 2021. המעבר אפשר לה להקים מפעל מתקדם ולבנות תשתית להמשך הצמיחה. הצינורות המיוצרים בו משמשים במערכות המים ובתשתיות חיוניות ברחבי הארץ. 

הקשר עם המועצה, מסביר מרקוביץ, ממשיך בשגרת העבודה: פורום מנהלי אתרים ופורום איכות סביבה מאפשרים להציף צרכים, ללמוד מניסיון של מפעלים אחרים ולקדם פתרונות משותפים. הוא מציין את העשייה של ביטון, מנכ"ל המועצה ישראל אושר והצוותים המקצועיים לחיזוק הקשרים האלה. 

גם אלי לרר, מנהל אתר אדמה מכתשים, מדגיש את המשמעות של רשות שממוקדת בתעשייה. המפעל הראשון שהוקם בנאות חובב מציין השנה יובל לפעילותו באתר הכולל היום מספר מתקנים, והניסיון המצטבר נבחן מדי יום בתפעול, בסביבה ובהיערכות לחירום.

"היותנו חלק מאזור תעשייה ייעודי מאפשרת התנהלות יעילה בכל הקשור לעולמות התפעול, האקולוגיה ושיתוף פעולה הדוק בשוטף ובחירום", אומר לרר. לדבריו, העבודה עם המועצה כוללת מעורבות אישית של ראש המועצה, המנכ"ל וראשי האגפים.

השכן שלכם עשוי להיות היתרון שלכם 

אחד הנכסים של נאות חובב נמצא במפגש שבין המפעלים. ריכוז חברות עם ידע, מתקנים ואתגרים משותפים מאפשר להחליף ניסיון ולפתח שותפויות. מודל האקו-פארק שמקדמת המועצה כולל גם חיבורים בין תהליכי ייצור, שבהם תוצר לוואי של מפעל אחד יכול לשמש משאב לאחר. 

בתרכובות ברום של ICL, הפועלת במקום מאז 1978, המיקום מתחבר ישירות לשרשרת הייצור: הברום המופק בים המלח מועבר לנאות חובב והופך למוצרים המשווקים בעולם. מנהלת האתר, שירה סאל, מצביעה גם על הערך של הסביבה המקצועית. 

"הקרבה הזו מאפשרת הפריה הדדית, שיתופי פעולה מקצועיים, למידה משותפת ויכולת להתמודד יחד עם אתגרים מורכבים", היא אומרת. העבודה עם המועצה נוגעת, לדבריה, לבטיחות, לחירום, לסביבה, לתשתיות ולפיתוח העובדים. 

ביטון פועל להרחיב את מעגל השותפים גם מעבר לגבולות הפארק. בשיתוף הרשות לפיתוח הנגב והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון SCE, נבחרו לקידום שני מחקרי קיימות יישומיים בהיקף כולל של 320 אלף שקל, עם טבע-טק ותרכובות ברום. 

האחד יעסוק בניטור משולב של צריכת אנרגיה ואיכות אוויר במתקן תעשייתי; השני בפיתוח חיישן לזיהוי מתכות כבדות בזרימה. המהלך, שמובילים ביטון ומנכ"לית הרשות לפיתוח הנגב עו"ד אשרת עינב, מחבר שאלות שעולות ברצפת הייצור לחוקרים שיכולים לפתח להן מענה. 

לצדו נחתם מזכר הבנות עם המכללה האקדמית ספיר להקמת מעבדה יישומית משותפת. המחקרים המתוכננים יעסקו בחיזוי פליטות, בשיפור הפעילות בבריכות האידוי ובזיהוי מקורות של אירועי ריח וזיהום אוויר. בהמשך תיבחן גם אפשרות לשלב רובוטים ומערכות אוטונומיות בסביבות עבודה מסוכנות. עבור המפעלים, זו הזדמנות לחבר את הנתונים והניסיון שברשותם לידע מחקרי ולכלים חדשים.  

ומי יפעיל את קו הייצור הבא? 

גם מפעל המצויד בטכנולוגיה מתקדמת זקוק לאנשים שיפעילו אותו. לכן, חלק מרכזי במהלך של ביטון מוקדש לחיבור בין צורכי המפעלים לבין ההכשרה והתעסוקה בנגב. 

המועצה כינסה שולחנות עגולים עם המעסיקים ועם מרכז לאודר לתעסוקה, אותו מובילה קרן כהן, יחד עם מנהל מחוז הדרום בשירות התעסוקה ראובן אדרעי, ומנכ"לית הרשות לפיתוח הנגב עוד" אושרת עינב.

יחד עם המכללה הטכנולוגית באר שבע, התאחדות התעשיינים ועמותת צורים פועלים לתרגם את צורכי הגיוס למסלולי הכשרה והשמה מעשיים.

בביקור בנאות חובב נפגשה מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש, עם ביטון לדיון בהזדמנויות באזור. "נמשיך להעמיק את השותפות בין שירות התעסוקה, המעסיקים והרשויות ולחבר בין עובדים למעסיקים", אמרה. 

הצורך הזה עולה גם מתוך המפעלים עצמם. "בעולם התעשייה המודרני, האתגר הגדול ביותר כבר אינו רק טכנולוגיה או ציוד. האתגר הוא ההון האנושי", אומרת סאל-וובשת. לצד ההכשרות והקשר לאקדמיה, היא מדגישה את חשיבות קהילת הנשים בתעשייה ואת הרחבת השתלבותן בתפקידי ניהול, הנדסה ותפעול. 

כאן מתחדדת השאיפה שמאחורי המהלך של ביטון: לבנות סביבה שבה ההשקעה במפעל מקבלת תמיכה לאורך זמן - בתשתיות, בידע ובאנשים. הבחירה של כלמוביל והניסיון של אדמה, ICL וקבוצת גאון נותנים לשאיפה הזאת בסיס מעשי. עבור יזם שבוחן היכן להקים את קו הייצור הבא, אלה כבר סיבות לעצור בנאות חובב ולבדוק מקרוב. 

בשיתוף מועצת נאות חובב