"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התחנה האחרונה? כך הופכות התחנות המרכזיות בישראל ממפגע עירוני למנוע התחדשות

בפתח תקווה התחנה המרכזית נסגרה אחרי כמעט 70 שנה והשטח שהתפנה מיועד לפנאי, תרבות ובילוי; בתל אביב מתכננים את היום שאחרי התחנה החדשה; בחדרה ובחיפה מקודמות תוכניות חדשות על קרקעות ששימשו לתחבורה • במקביל משתנה גם המודל התחבורתי - מתחנה מרכזית אחת לרשת מסופים ומערכות הסעת המונים

0השמעה
פרויקט גלרי פתח-תקווה של חג'ג'-צים , הדמיה - סטודיו מעיין גולן הדמיות
פרויקט גלרי פתח-תקווה של חג'ג'-צים | צילום: הדמיה - סטודיו מעיין גולן הדמיות

במשך עשרות שנים הייתה התחנה המרכזית חלק בלתי נפרד ממרכזי הערים בישראל. אלא שעם השנים הפכו חלק מהתחנות הוותיקות למוקדי עומס, רעש וזיהום, ולמבנים מיושנים שתופסים שטחים גדולים ויקרים. כעת, עם התרחבות מערכות הסעת ההמונים ורשתות המסופים, ערים מתחילות לבחון מחדש את הצורך בתחנה מרכזית אחת גדולה - ואת השימוש בקרקע שמתפנה.

פתח תקווה היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך. התחנה המרכזית ברחוב אורלוב, שנפתחה ב-1957, נסגרה בסוף מאי 2026 לאחר כמעט 70 שנות פעילות. במשך יותר משני עשורים קודמו תוכניות להחליפה במרכז תחבורתי חדש, ובשלב מסוים דובר על פרויקט בהיקף של כ-70 אלף מ"ר ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. אלא שעד שהתחנה הישנה נסגרה, תפיסת התחבורה העירונית השתנתה.

70 שנות פעילות. תחנה מרכזית פתח תקווה ממבט אווירי |

במקום לרכז מחדש את האוטובוסים במבנה אחד, פתח תקווה עוברת למערכת מבוזרת. מתחם התחבורה גיבורי ישראל כבר החל לפעול, ולצדו מסופי קריית אריה, סגולה ומשה ארנס. בהמשך צפויים לקום מסופים חשמליים נוספים באזור מחלפון עמישב ובסוף רחוב כץ.

פרויקט גלרי פתח-תקווה של חג'ג'-צים | צילום: הדמיה - סטודיו מעיין גולן הדמיות

בעירייה מגדירים זאת כמעבר "מתחנה מרכזית אחת, למערכת תחבורה חכמה, מבוזרת ומחוברת". במקביל, בשטח שהתפנה ברחוב אורלוב מקדמת העירייה את "מתחם התחנה פתח תקווה", שבו נבחנים שימושי פנאי, תרבות ובילוי, ובהמשך גם שימושים ציבוריים ותחבורתיים נוספים.

לדברי ראש העיר רמי גרינברג, "מתחם התחנה פ"ת יהפוך למוקד בילוי ופנאי חדש עבור תושבי העיר והאזור, תוך ניצול מיטבי של שטח מרכזי שהתפנה לאחר עשרות שנים. מדובר בעוד צעד משמעותי בחיזוק מרכז העיר ובקידום ההתחדשות העירונית שתשנה את פני האזור בשנים הקרובות".

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה | צילום: דוברות עיריית פתח תקווה

דווקא בזמן שהתחנה המרכזית נעלמת, הנגישות התחבורתית של האזור נשמרת. הקו האדום של הרכבת הקלה כבר פועל לאורך רחוב אורלוב ומחבר את מרכז העיר לבני ברק, רמת גן ותל אביב, בעוד פעילות האוטובוסים מתפזרת בין המסופים.

השינוי מתרחש במקביל להתחדשות פיזית של האזור. במסמך המדיניות ל"משולש אורלוב", מתחם של כ-300 דונם, הוצעו בתכנון הראשוני כ-1,360 יחידות דיור חדשות לצד מסחר, תעסוקה, מוסדות ציבור ושטחים ירוקים.

אחד הפרויקטים המקודמים באזור הוא Gallery City Resort של קבוצת חג'ג'-צים. הפרויקט כולל 185 יחידות דיור בשני מגדלים בני 35 קומות מעל 3 קומות מסחר ותעסוקה, ברחוב אורלוב בסמיכות לתחנת הקצה של הקו האדום.

אלעד חג׳ג׳, מנכ״ל חג׳ג צים | צילום: קבוצת חג'ג'

אלעד חג'ג', מנכ"ל קבוצת חג'ג'-צים, אומר כי "מרכז פתח תקווה נמצא בנקודת שינוי משמעותית. במשך שנים האזור נהנה ממיקום מרכזי, אבל התחנה הישנה והמרחב שסביבה לא התפתחו בקצב של חלקים אחרים בעיר. היום התמונה משתנה: הרכבת הקלה כבר פועלת, התחנה המרכזית הישנה פונתה והעירייה מקדמת התחדשות של המרחב. החיבור בין התחדשות עירונית לנגישות תחבורתית הוא אחד הגורמים שלהערכתנו ימשכו למרכז העיר בשנים הקרובות אוכלוסייה חדשה, משפחות ומשקיעים".

ישראל יעקב, בעלים משרד ישראל יעקב שמאות מקרקעין | צילום: יח"צ

ישראל יעקב, מייסד משרד ישראל יעקב שמאות מקרקעין, מחזק את הדברים: "פינוי תחנה מרכזית ותיקה מלב אזור מגורים יכול להסיר בבת אחת שורה של השפעות שליליות - רעש, זיהום, עומסי אוטובוסים ותנועה אינטנסיבית - ולכן בהחלט עשויה להיות לכך השפעה חיובית על שווי הדירות והקרקעות בסביבה. עם זאת, אין מספר אחיד שאפשר להצמיד להשבחה כזו. במקרה של פתח תקווה יש יתרון בכך שמצד אחד מסירים מפגע תחבורתי משמעותי מלב העיר, ומצד שני לא מוותרים על הנגישות. מבחינה נדל"נית זה שילוב שיכול להיות חזק במיוחד - פחות מטרדים לצד נגישות גבוהה יותר ואפשרות לפיתוח עירוני חדש. אם נצרף לכך מסחר, פנאי, מרחב ציבורי והתחדשות של המבנים מסביב, ההשבחה עשויה לנבוע לא רק מפינוי התחנה אלא משינוי התדמית והתפקוד של כל מרכז העיר".

מתל אביב ועד חיפה: הקרקע שמתחת לתחנה חוזרת לעיר

פתח תקווה אינה לבד. בתל אביב אפשר לראות את התהליך בשני דורות של תחנות: במתחם התחנה המרכזית הישנה כבר מקודמת תוכנית הכוללת כ-1,333 יחידות דיור לצד תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ושטחים ירוקים. כמה מאות מטרים משם, התחנה המרכזית החדשה עדיין פעילה, אך העירייה מקדמת מדיניות חדשה למרחב, כשהוצאת פעילות האוטובוסים ממנו היא הנחת יסוד.

בחדרה מקודמת על כ-17.5 דונם בשטח התחנה המרכזית תוכנית המשלבת מגורים, מסחר, מבני ציבור ושטח ציבורי פתוח. בחיפה, התחנה המרכזית הישנה בבת גלים נסגרה כבר ב-2003, והמתחם, המשתרע על כ-63 דונם, נותר ברובו נטוש במשך יותר משני עשורים. כיום מקודמת בו תוכנית המשלבת מגורים, מסחר, תעסוקה ומלונאות.

עו״ד שירן לוי, שותפה ומייסדת משרד עורכי דין פוקס לוי ושות' | צילום: סם יצחקוב

עו"ד שירן לוי, שותפה ומייסדת משרד פוקס לוי המתמחה בתכנון ובנייה, מסבירה כי הפיכת מתחמי תחבורה ותיקים למתחמי מגורים ועירוב שימושים מורכבת הרבה יותר משינוי ייעוד על הנייר. "במתחמים כאלה נדרש בדרך כלל שינוי ייעוד מקרקע לתחבורה, דרכים או מבני ציבור, לתוכנית חדשה שמגדירה זכויות בנייה, עירוב שימושים והפרשות לצורכי ציבור. במקביל, פעמים רבות יש ריבוי בעלי זכויות שמחייב הליכי איחוד וחלוקה והסדרה קניינית מורכבת. לכך מצטרף חסם משמעותי במיוחד בתחנות ותיקות: זיהום קרקע מדלקים ושמנים. עלויות הטיהור עלולות להיות גבוהות ולעיתים מתבררות רק בשלבים מתקדמים. כשמוסיפים לכך היטלי השבחה ודרישות פיתוח, אפשר להבין מדוע גם קרקע במיקום מרכזי ובעלת פוטנציאל גבוה עלולה להישאר ללא מימוש במשך שנים".

לדבריה, "ככל שיש מראש פתרונות תחבורה חלופיים פעילים, תיאום בין העירייה ליזמים ובהירות לגבי הסיכונים הסביבתיים והקנייניים, כך גדל הסיכוי שהקרקע אכן תצא למימוש ולא תישאר תקועה במשך שנים".

ובירושלים - הכיוון ההפוך

לא בכל מקום מוותרים על התחנה המרכזית. בירושלים נפתח ב-2024 מסוף הארזים בצפון העיר, שנבנה בהשקעה של כחצי מיליארד שקל ומתפרס על כ-50 אלף מ"ר. אלא שמאז פתיחתו עלו שאלות לגבי הקישוריות שלו למערכת התחבורה העירונית - תזכורת לכך שגם תחנה חדשה תלויה בסופו של דבר ברשת התחבורה שמתחברת אליה.

המקרים השונים מצביעים על שינוי רחב יותר בתפקיד התחנה המרכזית בתוך העיר. במקום מבנה אחד שאליו מתנקזת התחבורה כולה, בחלק מהערים הפעילות מתפזרת בין מסופים ומערכות הסעת המונים - ובמקביל הקרקעות שמתפנות במרכזי הערים הופכות לעתודות להתחדשות.

בפתח תקווה התהליך הזה כבר מתרחש: התחנה נסגרה, הרכבת הקלה פועלת בסמוך והשטח ששימש במשך עשרות שנים לתחבורה מקבל תפקיד עירוני חדש, לצד פרויקטים חדשים למגורים ולעירוב שימושים שכבר משנים את פני האזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר