פוטנציאל לאלפי דירות חדשות: התוכנית לניצול הקרקעות החומות
בקבוצת ברדוגו מציעים לבחון מחדש שטחים המיועדים למבני ציבור, שבחלקם אינם מפותחים או מנוצלים באופן חלקי, ולשלב בהם מגורים במקומות המתאימים • לדברי סמנכ"ל הקבוצה, עו"ד רונאל אלקיים, המהלך עשוי לפתוח פתח לאלפי דירות חדשות - תוך שמירה על צורכי הציבור

בזמן שהמדינה מחפשת קרקעות נוספות להגדלת היצע הדירות, בקבוצת ברדוגו מצביעים על עתודת קרקע אפשרית שנמצאת דווקא בתוך הערים: שטחים המיועדים למבנים ולמוסדות ציבור, שבחלק מהמקרים אינם מנוצלים, מנוצלים באופן חלקי או הוקצו בעבר בהיקף שאינו תואם עוד, לטענת הקבוצה, את צורכי האוכלוסייה.
השטחים האלה, המכונים בעגה התכנונית "קרקעות חומות", מיועדים למגוון רחב של שימושים ציבוריים - מגני ילדים ובתי ספר ועד מתנ"סים, ספריות, מרפאות, מוסדות רווחה, בתי כנסת ומבני מנהל. עו"ד רונאל אלקיים, סמנכ"ל קבוצת ברדוגו, סבור כי בחינה מחודשת של חלק מהקרקעות האלה עשויה לאפשר תוספת של אלפי דירות בתוך המרקם העירוני הקיים, מבלי לוותר על השירותים הציבוריים הנדרשים לתושבים.
ההצעה שמציג אלקיים אינה להפוך באופן גורף שטחים ציבוריים למגורים. לדבריו, תוספת של דירות ותושבים מחייבת גם בתי ספר, גנים, מרפאות ומרחבים קהילתיים. השאלה היא האם בכל מגרש ההקצאה שנקבעה בעבר עדיין תואמת את הצרכים הקיימים והעתידיים, והאם ניתן לספק את אותו שירות ציבורי תוך ניצול יעיל יותר של הקרקע.
לדברי אלקיים, בחלק מהמקרים קיימות עתודות ציבוריות שאינן ממומשות במשך שנים, ובאחרים ניתן לרכז כמה שימושים ציבוריים במבנה אחד או להקים מבנה רב-קומתי במקום מבנים נמוכים המתפרסים על שטח גדול. כך, לטענתו, ניתן לבחון שימוש בחלק מהקרקע או בזכויות הבנייה שהתפנו לצרכים נוספים.
הדירות כבר בתוך העיר
בקבוצת ברדוגו מעריכים כי הפוטנציאל המשמעותי ביותר למהלך נמצא במרכזי ערים, בשכונות ותיקות ובאזורים הסמוכים לתחבורה ציבורית. במקומות אלה כבר קיימות בדרך כלל תשתיות עירוניות, מוסדות חינוך, מסחר, שירותים ומקומות עבודה - ולכן, לפי אלקיים, ניתן לבחון תוספת של דירות בתוך העיר הקיימת במקום להסתמך רק על הרחבתה לשטחים חדשים.
עם זאת, אי אפשר להתחיל לבנות דירות על קרקע חומה ללא הליך תכנוני. ייעוד הקרקע למבנים ולמוסדות ציבור אינו מאפשר ככלל בנייה למגורים. כדי לעשות זאת נדרש שינוי ייעוד או קידום תוכנית חדשה באמצעות מוסדות התכנון, לרבות בחינה תכנונית, פרסום ומתן אפשרות להתנגדויות בהתאם להליך הנדרש.
גם אלקיים מדגיש כי הבחינה אינה יכולה להתבסס רק על השימוש הנוכחי בקרקע. לפני שינוי ייעוד יש לבחון את גידול האוכלוסייה הצפוי, את פריסת מוסדות הציבור הקיימים, את צורכי החינוך והרווחה, הנגישות, השטחים הפתוחים והתשתיות. המטרה, לדבריו, אינה לגרוע משירותים ציבוריים אלא למנוע הקצאה עודפת או בלתי יעילה של קרקע ציבורית.
לכן, המתווה שמציעים בקבוצת ברדוגו מתחיל במיפוי. לדברי אלקיים, על הרשויות וגופים המחזיקים בקרקעות מסוג זה לבחון אילו מגרשים מיועדים לצורכי ציבור אך אינם מפותחים, היכן קיים תת-ניצול ומהם צורכי האוכלוסייה כיום ובעתיד. לאחר מכן ניתן לבחון מיצוי זכויות במבני ציבור קיימים, איחוד שימושים ובמקומות שבהם אין צורך ציבורי במלוא השטח - שינוי ייעוד של חלק ממנו למגורים, למסחר שכונתי או לשימושים מעורבים.
מכפר סבא למודל רחב יותר?
בקבוצת ברדוגו מציגים את פרויקט JOY בכפר סבא כדוגמה לאופן שבו ניתן ליישם מהלך מסוג זה. על פי הקבוצה, הפרויקט נמצא כיום בשלבי בנייה מתקדמים וכולל מאות יחידות דיור המיועדות לסטודנטים. הפרויקט קודם בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם מוסד שהחזיק בקרקע.
מבחינת אלקיים, כדי להפוך מהלכים נקודתיים למדיניות רחבה יותר נדרש גם מהלך מצד המדינה ומוסדות התכנון. הוא מציע לעודד רשויות לבצע בדיקות עדכניות של צורכי הציבור, לקדם תוכניות במתחמים שבהם נמצא פוטנציאל מתאים ולייצר ודאות בנוגע למימון מוסדות הציבור הנדרשים במקביל לתוספת הבנייה.
ההצעה של קבוצת ברדוגו מבקשת, למעשה, להוסיף לדיון על הגדלת היצע הדיור גם את השאלה כיצד מנוצלות עתודות הקרקע שכבר נמצאות בתוך הערים. במקום להתמקד רק באיתור שטחים חדשים ובהרחבת הגבולות הבנויים, בקבוצה מציעים לבחון מחדש גם קרקעות ציבוריות קיימות - אך רק במקומות שבהם בדיקה תכנונית תראה כי ניתן לעשות זאת מבלי לפגוע במענה הציבורי.
"במקום להותיר קרקעות עירוניות יקרות ללא שימוש או בתת-ניצול, יש לבחון בכל מתחם את הצורך הציבורי האמיתי ואת האפשרות לייצר עירוניות צפופה, נגישה ואיכותית", אומר אלקיים. לדבריו, כך ניתן "גם לשמור על השירותים שהתושבים צריכים וגם, במקומות הנכונים, לפתוח פתח לאלפי דירות חדשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו