המחסור החריף בכוח אדם בענף הבנייה, שהעמיק מאז פרוץ המלחמה, שינה בתוך זמן קצר את הרכב העובדים באתרי הבנייה. המדינה הרחיבה את האפשרות להבאת עובדים זרים, חברות ותאגידי כוח אדם פנו למדינות נוספות, ומספר העובדים הזרים בענף זינק. מה שהחל במידה רבה כמענה למצוקת כוח אדם בשעת חירום הופך בהדרגה לחלק משמעותי יותר משוק העבודה בענף.
המספרים ממחישים את השינוי. בסוף 2025 שהו בישראל כ-228 אלף עובדים זרים בכלל ענפי המשק, לעומת כ-186 אלף בסוף 2024 וכ-136 אלף בסוף 2023. בסוף שנת 2025 בענף הבנייה לבדו הגיע מספרם לכ-75 אלף, לעומת כ-56.6 אלף שנה קודם לכן. הצפי לטווח הבינוני הוא להמשך גידול משמעותי במספר העובדים הזרים, על רקע החלטת הממשלה שקבעה מכסה מרבית כוללת להעסקתם בכלל ענפי המשק בשיעור של עד 3.3% מאוכלוסיית ישראל.
אלא שהגידול במספר העובדים יוצר סביבם גם שוק שהולך ומתרחב. הבאת העובד לישראל היא רק תחילת הדרך: חברות הבנייה ותאגידי כוח האדם נדרשים לדאוג לביטוח בריאות, לטיפול רפואי במקרה של מחלה או פציעה ולניהול שוטף של העובדים, לצד צרכים פיננסיים ואדמיניסטרטיביים. ככל שמספר העובדים גדל, מה שניתן היה בעבר לנהל באופן נקודתי הופך למערך תפעולי בפני עצמו.
הביטוח הוא חובה, אבל העלות מצטברת
אחת החובות המרכזיות של המעסיק היא הסדרת ביטוח הבריאות. עובדים זרים שאינם תושבי ישראל אינם מבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק להסדיר עבורם ביטוח רפואי פרטי למשך תקופת ההעסקה.
פרמיית הביטוח היא רק חלק מהעלות מבחינת המעסיק. כאשר עובד זר נזקק לרופא, לבדיקה מקצועית או לטיפול בעקבות פציעה, נדרשים גם התמודדות עם פערי שפה, איתור השירות הרפואי המתאים והכוונת עובד שאינו מכיר את מערכת הבריאות בישראל. בענף הבנייה יש לכך משמעות נוספת: הזמן שבו העובד נמצא מחוץ לאתר לצורך קבלת טיפול.
המציאות הזו מגדילה את הביקוש לפתרונות שאינם מסתיימים ברכישת הפוליסה, אלא מחברים בין הביטוח לבין השירות הרפואי וניהול העובד. לתחום הזה נכנסה לפני כשנה הכשרה ביטוח באמצעות פעילות Global Care, שבמסגרתה היא מציעה למעסיקי עובדים זרים פוליסת ביטוח בריאות לעובדים.
שיתוף הפעולה בתחום עם קופת חולים מאוחדת עשוי להטיב עם המעסיקים והמבוטחים באופן משמעותי.
לצד המחיר, הדגש ב-פעילות Global Care, הוא על הנגישות לשירות הרפואי. המערך כולל מוקד טלפוני ייעודי לעובדים זרים הפועל 24/7, מענה בווטסאפ בשפתו של העובד וקו ישיר למעסיקים. בנוסף קיימת אפשרות להתייעצות טלפונית או בווידאו עם רופא משפחה, כאשר היעד הוא לקבלת מענה בתוך 90 דקות מהפנייה.
הפריסה הרפואית כוללת 360 סניפי מאוחדת ו-32 מרכזי רפואה דחופה ברחבי הארץ, לצד גישה ליותר מ-900 בתי מרקחת. שירות שרלוונטי במיוחד לענף הבנייה הוא האפשרות להזמין רופא למגורי העובד או לאתר הבנייה, ובכך בחלק מהמקרים לחסוך את הצורך להוציא את העובד מהאתר לצורך קבלת טיפול.
גם השירות עצמו עובר לדיגיטל. העובד מקבל ביום הצטרפותו כרטיס קופה לארנק הדיגיטלי, המאפשר לו להתחיל לצרוך שירותים רפואיים באופן מיידי.
תחום נוסף שמקבל דגש הוא תאונות עבודה - סוגיה משמעותית במיוחד בענף הבנייה. עובדים זרים אמנם אינם מבוטחים בביטוח הבריאות הממלכתי, אך מבוטחים במסגרת הביטוח הלאומי בענף נפגעי עבודה. במסגרת המודל של מאוחדת, במקרים של תאונות עבודה שאינם מכוסים בפוליסת הבריאות הסטנדרטית, הקופה מטפלת בעובד ומנהלת את ההתחשבנות הרפואית והכספית מול הביטוח הלאומי.
"עם הגידול במספר העובדים הזרים, תאגידי כוח האדם בתחום הבנייה נדרשים היום להסתכל לא רק על עצם הביטוח, אלא על כל המעטפת שמסביב לעובד", אומר שלומי גלעד, משנה למנכ"ל ומנהל מטה עסקי בהכשרה ביטוח. "אנחנו מציעים מענה הן לצורכי העובד והן לצורכי תאגיד כוח האדם, תוך שילוב של כיסוי ביטוחי, נוחות ויעילות לצד חיסכון בעלויות. המטרה היא לתת למעסיק שקט נפשי, ואנחנו מזמינים את היזמים והקבלנים לבחון את הפתרונות החדשים שנפתחו בתחום".
מעבר לפוליסת הבריאות
האתגר לתאגידי כוח האדם אינו מסתיים בקבלת טיפול רפואי. כאשר חברה מנהלת עשרות או מאות עובדים, שחלקם מצטרפים וחלקם מסיימים את עבודתם לאורך השנה, היא נדרשת לדעת בכל רגע מי מבוטח ומה סטטוס הביטוח שלו. לצורך כך משלבת הכשרה מערכת CRM של ספק חיצוני, המאפשרת לצרף ולגרוע עובדים באופן מיידי, לעקוב בזמן אמת אחר סטטוס הביטוח ולהפיק דוחות ניהוליים לצורך בקרה על העלויות ותקינות הביטוחים.
השירותים הנרחבים שמספקת הכשרה משקפים שינוי גדול בענף הבנייה לעובדים הזרים. במשך שנים הגדלת המכסות נתפסה בעיקר ככלי להתמודדות עם מחסור נקודתי בכוח אדם. מאז המלחמה התלות בהם גדלה, והממשלה הרחיבה את האפשרות להעסקתם במגוון ענפים, ובכלל זה בענף הבניה.
ככל שהמגמה נמשכת, גם השוק שנבנה סביב העובדים משתנה. מבחינת תאגידי כוח האדם, הבחירה בין ספקי הביטוח כבר אינה מסתכמת רק במחיר הפוליסה. אל המחיר מצטרפים זמינות הטיפול, הפריסה הרפואית, היכולת לתת מענה בשפתו של העובד, הטיפול בתאונות עבודה והזמן שמנהלי החברה נדרשים להשקיע בכל אירוע רפואי או אדמיניסטרטיבי.
זו גם הנקודה שבה הכשרה מבקשת להתחרות: להפוך את ביטוח הבריאות, שהוא ממילא חובה המוטלת על המעסיק, לחלק ממערך רחב יותר של שירותים סביב העובד הזר. בענף שמעסיק כבר כ-83.5 אלף עובדים זרים ושבו המספרים ממשיכים לעלות, גם השוק שנבנה סביב העסקתם צפוי להמשיך ולגדול.