"הציבור צועק שכירות. המדינה התחילה בזה וצריכה להמשיך בגרף עולה", כך אמר חיים פרוימוביץ, יו"ר "דירה להשכיר החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה", בפאנל שעסק בשוק השכירות לטווח ארוך במסגרת כנס נדל"ן בקלפי" של נדל"ן מדיה. לדבריו, על כל ממשלה שתקום בישראל להציב את השכירות המוסדית ארוכת הטווח בראש סדר העדיפויות ולהגדיל משמעותית את היקף הדירות המיועדות להשכרה.
הפאנל, בהנחיית עופר פטרסבורג, עורך ופרשן נדל"ן מדיה, עסק בשאלה האם שכירות לטווח ארוך יכולה להיות חלק מהפתרון למשבר הדיור, במודלים האפשריים להרחבת השוק, בתפקיד המדינה, היזמים והגופים המוסדיים ובצעדים הנדרשים להגדלת היצע הדירות להשכרה בישראל.
"היום אנחנו מטפלים ב-32 אלף יח"ד, שזה טיפה בים ביחס לעולם", אמר פרוימוביץ. "אם המדינה וכל ממשלת ישראל שתקום לא תטפל בנושא בראש סדר העדיפות, הדברים לא ישתנו. זה צריך להיות בכל שיווק של קרקע מדינה, בכל מכרז, בכל הגרלה לדירות - צריך להקצות שטח לדיור להשכרה. הציבור צועק שכירות".
לדבריו, גם מצד היזמים קיימת נכונות להרחיב את הפעילות: "50 היזמים הגדולים בישראל איתנו ומאמינים במוצר הזה והמדינה צריכה לעשות יותר. יש לנו 150 אלף יחידות דיור בשלבים שונים של תכנון וצריך להמשיך עם זה".
פרוימוביץ הצביע גם על המיסוי כאחד החסמים בפני הרחבת השוק: "כל החברות הגדולות שמחזיקות בפורטפוליו של קרקע להשכרה, אם הן רוצות למכור את הקרקע למוסדיים הן צריכות לשלם 8% מס רכישה. למה לא להוריד את זה לחצי אחוז?".
בהמשך הציג פרוימוביץ 6 צעדים שלדבריו על המדינה לבצע: להקצות בשיווקי הקרקע 10,000 יח"ד להשכרה מוסדית מדי שנה במשך עשור; להשתתף בעלויות הפיתוח של דיור להשכרה בפריפריה; לדחות את תשלומי הקרקע והפיתוח במכרזים עד למתן היתר בנייה; להפחית את מס הרכישה למוסדיים הרוכשים דירות להשכרה ארוכת טווח מ-8% ל-0.5%; להקצות שיעור מסוים מהדירות בכל תוכנית חדשה לדיור להשכרה; ולבטל את מחיר המינימום במכרזי דיור להשכרה.
"כל ממשלה שתקום בישראל צריכה להירתם לתחום ההשכרה", אמר. "אם יתנו לדירה להשכיר ליישם 50% מהכלים שכבר יש לנו - דיינו. שייתנו לנו לעבוד".
"לא יהיה לילדים ולנכדים שלנו איפה לגור"
ח"כ עודד פורר, יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בתחום הדיור. "היה מצופה ממני לתקוף את המדיניות הממשלתית, אבל קשה לי לתקוף מדיניות כשאין שום מדיניות. אין שום מדיניות בתחום הדיור והתשתיות למדינה. נקודה. אפס. כל פעם סוגרים תלאי על תלאי. ואם אין מדיניות קשה לשנות דברים".
לדבריו, "המדינה לא עושה כלום כדי לייצר דירות, זה לא מעניין את שר השיכון, אין קבינט דיור פעיל, אין שום צעדים. אפשר לדבר שעות ולהכריז הכרזות, אבל אין שום יעדים, שום מדיניות ושום מהלכים. מדינת ישראל לא באירוע בכלל. ככה העסק עובד במדינה וכך לא יהיה לילדים שלנו ולנכדים שלנו איפה לגור - הם יגורו אצלנו".
פורר קרא להקמת צוות משימה לאומי בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים, שיקבע יעדים לשכירות המוסדית ויפעל להקלת הרגולציה וליצירת מעטפת מימון, חקיקה והטבות. "מחירי הדירות לא יירדו ב-50% ומי שאומר את זה משקר לציבור", אמר. "צריך 10,000 דירות בכל שנה להשכרה כדי להתחיל רק את הצעדים".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מיליבצקי הציג תמונה מורכבת יותר והדגיש את הלחץ על תקציב המדינה מאז פרוץ המלחמה. "הוצאות הביטחון עולות בקצב עצום ומבקשים עוד עשרות מיליארדים לצרכים הביטחוניים, אבל אני לא זורק את המצב של יוקר מחירי הדיור על המצב הביטחוני הקיים, שהוא כן אבן תקציבית מכבידה". לדבריו, המדינה גם "עשתה הכל בעשור האחרון כדי להבריח את המשקיעים מהשוק, ואת זה צריך לשנות".
מלביצקי ציין כי תקציב המדינה עומד על יותר מ-900 מיליארד שקל וכי תקציב הביטחון צפוי, לדבריו, לעלות ב-30 מיליארד שקל מדי שנה ב-5 השנים הבאות. "תמרוץ והקלות במס דורשות תקציב וצריך לחשוב מאיפה להביא את זה". פורר השיב: "ענף הבנייה הוא הקטר של הכלכלה וצריך להתייחס אליו בהתאם. הסרת רגולציה לא עולה כסף, זה מכניס כסף. לייצר עוד דירות להשכרה לא עולה כסף, זה מייצר כסף".
"רק עשירון תשיעי ועשירי יכולים לקנות דירה"
גם נציגי החברות והגופים הפעילים בשוק הצביעו על מימון, מיסוי ורגולציה כחסמים מרכזיים. ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, אמר כי מחירי הדירות הפכו את הרכישה לבלתי אפשרית עבור חלק גדול מהציבור. "דירת 4 חדרים בתל אביב עולה 6 מיליון שקל, דירה בקריית אונו עולה 3.2 מיליון שקל. אלה מחירים מטורפים. רק עשירון תשיעי ועשירי יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה. אזורים רבים הופכים לעשירים בלבד. וכך מקבלים בעצם שני חלקים של העם - העשירים וכל השאר".
רוזנבוך טען כי בעוד שקשה לפתור את משבר הדירות לרכישה, בשוק השכירות עדיין ניתן לפעול. "יש דרך לפתור את זה בלי השקעה כספית מהמדינה. הצענו שנשכיר חלק משמעותי מהדירות בהנחה של 20% ממחירי השוק. כל מה שביקשנו הוא סעיף לא תקציבי, אלא ערבות מדינה. זה לא יעלה שקל למדינה וזה בהחלט אפשרי. זה יסייע לצמצום פערים בחברה. הפערים הם עצומים וכל מה שנדרש הוא רצון של המדינה. לא כסף - רצון".
אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג, הצביע אף הוא על הרגולציה ועל עלויות המימון. לדבריו, החברה נכנסה לתחום השכירות ב-2021 יחד עם הראל, אולם שינויים בחוק עידוד השקעות פגעו במודל הכלכלי. "במקום שיזמים יכניסו מהמלאי שלהם דירות להשכרה בשל הטבות שהעניק חוק עידוד השקעות, המדינה הפכה את זה לבלתי אפשרי כי פגעה במודל". הלר הציע בין היתר לבחון ערבויות מדינה למימון העודף, שלדבריו עשויות לשחרר היצע גדול של דירות להשכרה.
נחשון קיויתי, יו"ר ובעלי ב.ס.ר, התייחס לפרויקט ורטיקל שמקדמת החברה עם ישראל קנדה וכלל ביטוח במתחם הבורסה ברמת גן, הכולל 750 יח"ד ומעונות סטודנטים להשכרה. "לא כל זוג צעיר ומשפחה יכולים לקנות דירה בארץ, ונכון להשכיר דירות בתקופה זו. הממשלה צריכה להקל על היזמים שרוצים להפוך דירות למכירה לדירות להשכרה, בנושא מיסוי בעיקר".
רו"ח חיה קינד, מנכ"לית חברת הנדל"ן הציבורית "אבו פמילי מגורים" אמרה כי גם התפיסה שלפיה בעלות על דירה היא בהכרח יעד לכל משק בית צריכה להשתנות. "השכירות צריכה לקבל מקום של כבוד בענף הנדל"ן. צריך לדאוג לאזרחים לקורת גג והיום דירות בבעלות הן לאו דווקא הפתרון. אדם שרוצה דירה להתגורר בה רוצה ודאות לכמה שנים קדימה, וההחלטות הממשלתיות צריכות לכוון לאזרח ולמה שהוא צריך".
קינד סיכמה: "לא משנה ימין או שמאל - צריך לעשות. בינתיים לא עושים הרבה. גם אם תעשו ותטעו, לפחות עשיתם. אז תעשו. כל עשייה בשוק הזה תזיז את השוק, שהוא מנוע לצמיחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו