ברקע מהפכת הבינה המלאכותית, הביקוש הגובר לשירותי ענן, אחסון מידע וכוח מחשוב הופך את חוות השרתים לאחד התחומים המתפתחים בעולם הנדל"ן, התשתיות והאנרגיה. אלה אינם מבנים רגילים: הם נדרשים להכיל אלפי שרתים ומעבדים ולספק להם ברציפות כמויות גדולות של חשמל, קירור ומערכות גיבוי, לצד דרישות מחמירות של מיגון, אבטחה ושרידות.
גם בישראל התחום צובר תאוצה. עשרות מתקנים נמצאים בשלבי תכנון והקמה, והגידול הצפוי בצריכת החשמל כבר מעסיק את מערכת החשמל ואת גורמי התכנון. עבור חברות הבנייה, מדובר גם בהתמחות חדשה יחסית: שילוב בין ביצוע הנדסי בהיקפים גדולים לבין מערכות טכנולוגיות מורכבות, כאשר דרישות הלקוח עשויות להשתנות גם תוך כדי הקמת המבנה.
דוגמה לכך אפשר למצוא באזור התעשייה שוהם, שם מוקם קמפוס חוות השרתים MULTIDC. הקמפוס משתרע על שטח של 27.5 דונם ומתוכנן לכלול 3 חוות שרתים בהספק כולל של 48 מגה-וואט. את השלב הראשון, הכולל 2 חוות שרתים, מבצעת חברת מנרב. מאחורי המיזם עומדות קרדן-גבע ולן-ור טכנולוגיות, והוא מיועד בין היתר ללקוחות בינלאומיים המפעילים שירותי ענן ומחשוב בהיקפים גדולים.
זהו הפרויקט הראשון של מנרב בנייה בתחום חוות השרתים, אך היקף פעילותה בו הלך והתרחב. החברה נכנסה לפרויקט לצורך ביצוע השלד והמעטפת, ובהמשך קיבלה גם את עבודות הגמר.
במקביל מבצעת משב ארדן, החברה הבת של מנרב המתמחה במערכות, את עבודות החשמל, מיזוג האוויר, האינסטלציה וכיבוי האש במתקן. בשלב הראשון, הספק מערכות החשמל הוא כ-31 מגה-וואט, מהם 24 מגה-וואט IT, ומערכות מיזוג האוויר מתוכננות לתפוקה של כ-7,000 טון קירור.
בונים בזמן שהתכנון משתנה
בחוות שרתים, בניגוד למבנים רגילים, התכנון אינו בהכרח מסתיים כשהעבודות מתחילות. צורכי המחשוב מתפתחים במהירות ולקוחות הקצה עשויים לדרוש הגדלה של הספקי החשמל, התאמות במערכות הקירור ושינויים בחלוקת החללים, בזמן שהמבנה כבר הולך ונבנה.
"מדובר בפרויקט שמתנהל בלוחות זמנים מאתגרים מאוד, תוך שינויים כמעט בלתי פוסקים. במהלך הפרויקט הוגדלו משמעותית ההספקים ונדרשו התאמות רבות במבנה ובמערכות”, אומר ליאור עינב, מנכ"ל מנרב בנייה. "הלקוח שלנו מחויב כלפי לקוח הקצה למועד מסירה שלא ניתן להזיז, ובמקביל אנו נדרשים להתאים את המבנה לצרכים המשתנים שלו. האתגר הוא לבצע את השינויים תוך כדי תנועה, בלי לפגוע בקצב ובאיכות".
כדי להתמודד עם המורכבות נעשה שימוש במודל BIM תלת-ממדי, בסיוע מחלקת ה-BIM של מנרב. המודל מאפשר לסנכרן בין המבנה לבין מערכות החשמל, המיזוג, הבטיחות והתקשורת ולזהות התנגשויות עוד לפני שהן מגיעות לשטח. בפרויקט שבו שינוי במערכת אחת עלול להשפיע על שורה ארוכה של מערכות אחרות, מדובר בכלי משמעותי לניהול העבודה.
מבצע של 50 אלף מ"ק בטון
לכך מצטרף האתגר ההנדסי. לדברי ישראל גליק, מנהל הפרויקט מטעם מנרב, חוות שרתים היא מבנה ממוגן ועתיר בטון, ובשוהם נדרשה מנרב לצקת כ-50 אלף מ”ק בטון, חלק ניכר מהם בתוך 8-10 חודשים. כדי לעמוד בקצב חולקה תוכנית העבודה ליעדים חודשיים ושבועיים, עם תכנון פרטני של כוח האדם, אספקת החומרים והציוד. במשך חודשים התנהלה העבודה 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, לרבות עבודות לילה.
גם המיקום בסמוך לנתב"ג מחייב פתרונות לא שגרתיים. כדי לבצע את היקף היציקות בקצב הנדרש נדרשו לפי התכנון כ-6 עגורנים, אולם מגבלות הגובה באזור אפשרו שימוש ב-4 בלבד. החברה נדרשה לפצות על המגבלה באמצעות משאבות, ציוד ייעודי, שינוי שיטות העבודה וניצול שעות הלילה.
אל האתגרים המתוכננים הצטרף גם אתגר שלא הופיע בלוחות העבודה: המלחמה. האתר נמצא באזור שספג מספר רב של התרעות, ובמהלך המלחמה התרחשו יירוטי טילים גם מעל האתר. בתקופות מסוימות נרשמו 5-6 אזעקות ביום, שבכל אחת מהן נעצרה העבודה והמנופאים נדרשו לרדת מהעגורנים. כדי לאפשר את המשך הפעילות הוצבו באתר אמצעי מיגון ניידים, והורחב מערך הבטיחות. במקביל תוגבר כוח האדם, לרבות הגדלת מספר המהנדסים ומנהלי העבודה, כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בקצב הביצוע.
מהשלד ועד המערכות
היקף חבילת המערכות שמבצעת משב ארדן בפרויקט גדל מכ-75 מיליון שקל לכ-160 מיליון שקל, לצד התקשרות נפרדת של מנרב כקבלן הראשי בהיקף של כ-165.5 מיליון שקל. השילוב בין מנרב בנייה, חטיבת הגמרים ומשב ארדן מאפשר לקבוצה לרכז באתר אחד יכולות של שלד, מעטפת, גמר ומערכות. כיום נמצאות עבודות המעטפת והגמר בשלבי סיום, ובמקביל מתקדמות עבודות המערכות שמבצעת משב ארדן.
עינב מעדיף להגדיר את מערכת היחסים שנוצרה בפרויקט לא רק במונחים של מזמין ומבצע. "אנחנו מרגישים שאנחנו שותפים של הלקוח ולא נמצאים רק ביחסים של קבלן ויזם", הוא אומר. "אנחנו מחויבים להצלחה שלו, לעמידה בלוחות הזמנים ולאיכות, גם כאשר הדרישות משתנות תוך כדי הדרך".
חוות השרתים בשוהם ממחישה כי מאחורי מהפכת ה-AI נמצאת גם מהפכה בענף הבנייה. הענן אולי נתפס כדיגיטלי ובלתי מוחשי, אבל התשתית שעליה הוא נשען מורכבת מאוד: עשרות אלפי מ"ק בטון, מערכות חשמל וקירור מתקדמות, תכנון שמשתנה בזמן אמת ועבודה אינטנסיבית שנמשכת גם בתנאים בלתי צפויים. העתיד הדיגיטלי אינו נבנה רק באמצעות קוד ואלגוריתמים. הוא מתחיל בבטון, בפלדה ובאנשים שעובדים בשטח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

