תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה יוצאים בביקורת חריפה נגד הבנקים וחברות העברת הכספים, ודורשים להחמיר את הבקרה על העברות כספים לחו”ל שמבצעים עובדים זרים השוהים או עובדים בישראל ללא היתר.
הילה בן יצחק, מנכ"לית תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה, טוענת כי המערכת הפיננסית יכולה לשמש כלי מרכזי במאבק בתופעת ההעסקה הבלתי חוקית. לדבריה, "הבנקים והצ'יינג'ים נותנים יד להעברות כספים של עובדים זרים לא חוקיים, מרוויחים עמלות מהכספים המועברים ואינם עושים מספיק כדי לעצור את התופעה".
על פי נתונים שמציגים התאגידים, בישראל מועסקים כיום כ-41 אלף עובדים זרים ללא היתר בכלל הענפים, מהם כ-14 אלף בענף הבנייה. בנוסף הם מעריכים כי כ-17 אלף עובדים נכנסים מיהודה ושומרון ללא אישור מתאים וכ-22 אלף תיירים עובדים בישראל ללא רישיון עבודה בתוקף. בסך הכול, לפי הערכתם, מדובר בכ-80 אלף עובדים המועסקים בישראל ללא היתר חוקי.
לטענת התאגידים, 41 אלף העובדים הזרים המוגדרים על ידם כבלתי חוקיים מייצרים הכנסות בהיקף של כ-450 מיליון שקל בחודש, שחלק משמעותי מהן מועבר לחו"ל. לטענתם, ההעסקה שאינה מדווחת גורעת מקופת המדינה הכנסות של עד כמיליארד שקל בשנה בגין מס הכנסה, ביטוח לאומי, היטל עובדים זרים ותשלומי בריאות.
בן יצחק טוענת כי קיים פער בין רמת הבקרה המופעלת על אזרחים ישראלים לבין זו המופעלת בעת העברת כספים של עובדים זרים. לדבריה, בעוד הפקדות או תנועות כספיות חריגות של ישראלים עשויות להוביל לבדיקות ולדרישת מסמכים, אין כיום מנגנון מספק המחייב בדיקה שיטתית של תוקף אשרת העבודה של עובד זר המבקש להעביר כספים לחו"ל.
הנושא עלה לאחרונה גם בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, בראשות ח"כ חוה אתי עטיה. בתאגידים טוענים כי אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר חיבור בין מערכות המידע על מעמד העובד לבין הבנקים וחברות העברת הכספים.
בעקבות זאת פנו תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה למפקח על הבנקים בדרישה לבחון הנחיה שלפיה, לפני ביצוע העברת כספים לחו”ל בידי עובד זר, תבוצע בדיקה של תוקף אשרת השהייה והעבודה שלו בישראל.
"כלי פיננסי פשוט יכול לצמצם משמעותית את הכדאיות שבהעסקת עובדים ללא היתר", אומרת בן יצחק. "למערכת הבנקאית ולחברות העברת הכספים יש יכולת להיות חלק מהפתרון, ולא רק הצינור שדרכו הכספים עוברים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו