מזרחי־טפחות ממשיך להגדיל במהירות את פעילותו, גם כאשר הרווחיות מציגה ירידה מתונה לעומת השנה שעברה. הבנק דיווח על רווח נקי של כ־1.43 מיליארד שקל ברבעון השני של 2026, ירידה של 1.7% לעומת כ־1.45 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
התשואה על ההון ברבעון עמדה על 16%, לעומת 17.8% ברבעון השני של 2025.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה הגיע הרווח הנקי לכ־2.67 מיליארד שקל, לעומת כ־2.74 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, והתשואה על ההון הסתכמה ב־15%.
עם זאת, בבנק מדגישים כי התוצאות כוללות את השפעת מתווה המס המיוחד לשנת 2026 ואת ההטבות שניתנו ללקוחות במסגרת המתווה הצרכני הוולונטרי. בנטרול השפעות אלה, בהיקף של 366 מיליון שקל נטו במחצית, היה הרווח הנקי מגיע לכ־3.03 מיליארד שקל והתשואה על ההון ל־17%. ברבעון השני לבדו, בנטרול השפעה של 164 מיליון שקל, היה הרווח מסתכם בכ־1.59 מיליארד שקל והתשואה להון ב־17.7%.
מנוע הצמיחה: האשראי העסקי
המספר הבולט בדוחות נמצא דווקא במאזן. תיק האשראי לציבור של מזרחי־טפחות הגיע בסוף יוני לכ־423.7 מיליארד שקל, לעומת כ־376.7 מיליארד שקל שנה קודם לכן - זינוק של 12.5% בתוך שנה.
הצמיחה החדה ביותר נרשמה באשראי העסקי. תיק האשראי העסקי הגיע לכ־127 מיליארד שקל, עלייה של כ־20.9% לעומת התקופה המקבילה. בתוך כך, האשראי לעסקים גדולים גדל ב־21.7%, ואילו האשראי לעסקים בינוניים זינק ב־28.4%.
הנתונים ממחישים את האסטרטגיה של הבנק להרחיב את פעילותו מעבר למעוז המסורתי שלו בשוק המשכנתאות ולהגדיל את נתחו בבנקאות העסקית, לרבות בעסקאות גדולות ובפרויקטי תשתית.
גם תיק ההלוואות לדיור המשיך לצמוח ורשם עלייה של 8.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הציבור מגדיל פיקדונות: 474 מיליארד שקל
במקביל להתרחבות באשראי, גדלו פיקדונות הציבור ב־13.7% והסתכמו בסוף יוני בכ־474.4 מיליארד שקל, לעומת כ־417.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.
סך מאזן הבנק צמח ב־12.3% והגיע לכ־580.8 מיליארד שקל, בעוד ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות גדל ב־9% לכ־36.1 מיליארד שקל.
יחס פיקדונות הציבור לאשראי עמד על 112%, לעומת 110.8% שנה קודם לכן.
ההכנסות כמעט ללא שינוי - היעילות השתפרה
הכנסות הבנק ברבעון השני הסתכמו בכ־3.8 מיליארד שקל, כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות המימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי עלו ב־1.5% לכ־3.18 מיליארד שקל, בעוד ההכנסות מעמלות והכנסות אחרות ירדו ב־5.5% ל־619 מיליון שקל.
מנגד, ההוצאות התפעוליות והאחרות ירדו ב־2.7% והסתכמו בכ־1.29 מיליארד שקל.
יחס היעילות התפעולית של הבנק השתפר ל־33.9% ברבעון השני, לעומת 34.9% ברבעון המקביל ו־35.9% בשנת 2025 כולה.
714 מיליון שקל לבעלי המניות
דירקטוריון הבנק החליט לחלק דיבידנד של 714 מיליון שקל, המשקף 50% מרווחי הרבעון השני.
בסך הכול, הדיבידנד בגין שני הרבעונים הראשונים של 2026 יגיע לכ־1.33 מיליארד שקל.
במהלך הרבעון ביצע הבנק גם גיוס חוב בהיקף של כ־5 מיליארד שקל באמצעות שלוש סדרות של תעודות התחייבות.
מנכ"ל מזרחי־טפחות, משה לארי, אמר כי תוצאות הרבעון משקפות את יכולת הבנק להמשיך לצמוח גם בתקופה מורכבת מבחינה ביטחונית וכלכלית, והדגיש במיוחד את הזינוק באשראי העסקי ואת השיפור ביעילות התפעולית.
השורה התחתונה: הרווח הנקי של מזרחי־טפחות אמנם נמוך מעט מזה שנרשם אשתקד, אך מתחת לשורת הרווח מציג הבנק התרחבות מהירה במיוחד של המאזן - ובראשה זינוק דו־ספרתי באשראי, בפיקדונות ובפעילות העסקית. האתגר המרכזי בהמשך יהיה לתרגם את קצב הצמיחה הגבוה גם לעלייה ברווחיות, בתקופה של ירידת ריבית ועלויות רגולטוריות ומיסויות גבוהות יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו