במשך שנים התפתחה ירושלים בקצב שונה מזה של גוש דן. בעוד שבמרכז הארץ הפכו מתחמי שימושים מעורבים ומגדלי תעסוקה מתקדמים לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני, בירושלים נותרו עדיין עתודות פיתוח משמעותיות. בשנים האחרונות מתחילה התמונה להשתנות, עם השקעות בתשתיות תחבורה, הרחבת אזורי התעסוקה ופיתוח מתחמים חדשים המבקשים לחזק את מעמדה של ירושלים גם כבירת עסקים ותעסוקה.
על הרקע הזה מוקם בימים אלה רובע “עיר עולם", המבקש לחבר בין מגורים, תעסוקה, מסחר, פנאי וקהילה במתחם אחד. הפרויקט, בתכנון האדריכל אבנר ישר ובייזום קבוצת I.S.A בבעלות אנשי העסקים עקיבא זוריבין ושלום גריבה, יכלול כ-40 אלף מ"ר של תעסוקה, כ-11 אלף מ"ר של מסחר, בילוי והסעדה, כ-300 יחידות דיור ב-3 מגדלים, לצד מרכז קהילתי, בית ספר, אולם כנסים, שטחים ציבוריים פתוחים וכ-1,000 מקומות חניה.
אדריכל אבנר ישר, משרד ישר אדריכלים: “המפגש עם העיר והנוף יהיה חלק מהחוויה היומיומית של הדיירים"
לדברי עקיבא זוריבין, יו"ר ובעלים בקבוצת I.S.A, המטרה הייתה לחשוב מעבר לגבולותיו של פרויקט נדל"ן רגיל. “אנחנו לא מסתכלים על ‘עיר עולם’ כעל עוד פרויקט. מבחינתנו מדובר במהלך עירוני רחב שנועד לחזק את מעמדה של ירושלים ולהציג תפיסה חדשה של עירוב שימושים בקנה מידה שעוד לא נראה בעיר. המטרה היא ליצור מקום שחיים בו, עובדים בו ומבלים בו לאורך כל שעות היום".
הרובע ממוקם בין השכונות בית הכרם, קריית משה וגבעת שאול, על השטח שבו פעלה בעבר טחנת הקמח ההיסטורית של ירושלים. סמיכותו לכביש 16 החדש, מצירי הכניסה המרכזיים לעיר, צפויה להפוך אותו לאחד המוקדים הבולטים שיקבלו את פני הבאים לירושלים. זוריבין סבור כי המיקום מעניק למתחם משמעות מיוחדת. “רבים מהנכנסים לעיר יפגשו לראשונה את האזור הזה, ולכן ראינו חשיבות ביצירת רובע שיבטא את ירושלים של העתיד".
מעבר למגורים, אחד ממוקדי העניין המרכזיים בפרויקט הוא מרכיב התעסוקה. ירושלים פועלת בשנים האחרונות להרחבת היצע המשרדים בעיר ולחיזוק הפעילות הכלכלית בה. במסגרת זו מתוכנן בפרויקט בניין משרדים מרכזי שיציע סביבת עבודה בסטנדרטים בינלאומיים. הבניין יכלול לאונג’ עסקי, אולם כנסים, בית כנסת, מתחמי Rooftop ומסעדות.
תכנון סביב חיי היומיום
לצד התעסוקה והמסחר, אחד ההיבטים הייחודיים של הפרויקט הוא ההתייחסות לאופי האוכלוסייה הירושלמית. לדברי היזמים, מדובר באחד מפרויקטי השימושים המעורבים הראשונים בעיר שתוכננו גם עבור אורח החיים של האוכלוסייה הדתית, עם דגש על נגישות למוסדות חינוך, בתי כנסת ושירותים יומיומיים.
החשיבה התכנונית לא עסקה רק בבניינים עצמם, אלא גם בשגרת החיים של המשתמשים במתחם - הדרך לבית הכנסת, הקרבה למוסדות חינוך, האפשרות לבצע סידורים יומיומיים במרחק הליכה והמפגש עם שכנים במרחב הציבורי.
כאן גם באה לידי ביטוי עבודתו של משרד ישר אדריכלים, שביקש ליצור מתחם עירוני הנשען על צרכי היומיום של המשתמשים בו לצד נוכחות אדריכלית משמעותית. אדריכל אבנר ישר מסביר כי אחד האתגרים המרכזיים בתכנון הפרויקט היה המיקום הייחודי שלו, בנקודת המפגש בין השכונות ובטופוגרפיה המאפיינת את ירושלים. “נקודת המוצא שלנו הייתה הולכי הרגל. לכן תכננו שדרה ציבורית החוצה את המתחם ומחברת בין השכונות, לצד מרחבים ציבוריים פתוחים וחזיתות פעילות הפונות הן לרחוב והן אל תוך הפרויקט. המטרה הייתה ליצור מקום שמתחבר לעיר ולא פועל כמובלעת מנותקת ממנה".
לדבריו, אחד האלמנטים הבולטים בתכנון הוא מבנה הגשר המחבר בין חלקי המתחם מעל השדרה הציבורית. “הגשר אינו רק פתרון הנדסי, אלא חלק מהרעיון העירוני כולו. הוא מסייע ליצור רצף בין חלקי הפרויקט ומגדיר מרחב ציבורי משמעותי בלב הרובע. גם מגדלי המגורים תוכננו מתוך מחשבה על הקשר לעיר ולנוף הירושלמי. חיפשנו לייצר חיבור מתמשך בין המרחב הציבורי לבין המגורים, כך שהמפגש עם העיר והנוף יהיה חלק מהחוויה היומיומית של הדיירים".
מרכיב מרכזי בתכנון הפרויקט היא הקיימות. בניין התעסוקה מתוכנן לעמוד בתקן LEED Platinum ויכלול מעטפת Double Skin לשיפור היעילות האנרגטית. גם חומרי הגמר נבחרו בהתאם לעקרונות של מחזור והפחתת פליטות. בחברה אומרים כי קיימות כבר מזמן אינה רק שאלה סביבתית. עבור חברות, עובדים ומשקיעים מדובר בשיקול עסקי המשפיע על משיכת כוח אדם איכותי ועל ערך הנכס לאורך זמן.
פרק חדש בסיפור הירושלמי
העבודות על הפרויקט כבר החלו, כאשר חברת דניה סיבוס נבחרה לבצע את הבנייה. עבור קבוצת I.S.A מדובר בפרויקט הדגל שלה, כזה שתוכנן במשך שנים ארוכות ונועד, לדבריה, לייצר השפעה רחבה מעבר לגבולות המתחם עצמו.
גם היזמים וגם האדריכל מודים, כי פרויקט ‘עיר עולם’ הוא דוגמה לכוחה של שותפות אמיתית, שהתאפשרה בזכות הפתיחות, החזון ושיתוף הפעולה של ראש העיר, מהנדס העיר וצוותיהם. אם אכן יצליח הפרויקט לממש את החזון שמוצב בפניו, הוא עשוי להפוך לא רק לעוד מתחם נדל"ן משמעותי בירושלים, אלא לאחד הסמלים של השלב הבא בהתפתחותה – עיר המבקשת לשלב בין ההיסטוריה הייחודית שלה לבין סטנדרטים עירוניים, כלכליים ואדריכליים של המאה ה-21.
“בירושלים כל בניין חדש נדרש לכבד סיפור שנכתב במשך אלפי שנים. האתגר שלנו היה להוסיף פרק חדש לסיפור הזה – כזה שמסתכל קדימה, אבל נשען על הערכים והמורשת שהפכו את העיר למה שהיא", מסכם זוריבין.
עקיבא זוריבין, יו"ר ובעלים בקבוצת I.S.A: “מבחינתנו מדובר במהלך עירוני רחב שנועד לחזק את מעמדה של ירושלים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו