בתחילת השבוע, כששוב נשמעו האזעקות, חזרה השאלה המטרידה - איך ייתכן שאחרי כל סבבי העימותים מול איראן, עשרות שנים של התרעות ומאות מיליארדי שקלים שהושקעו בביטחון, עדיין מאות אלפי ישראלים חיים ללא מרחב מוגן תקני.
באוקטובר 2013 הונחה על שולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית מקיפה למיגון בתים מפני מתקפות טילים ורעידות אדמה בתוך עשר שנים בלבד. מטרת התוכנית הייתה שאפתנית אך פשוטה: יצירת מנגנון שיאפשר מיגון נרחב של מבני מגורים ותיקים בעלויות שנחשבו באותה תקופה לנמוכות ביחס להיקפי התקציבים שמושקעים כיום בפיצויים ובשיקום. אלא שכמו לא מעט תוכניות אסטרטגיות בישראל, גם זו נותרה בעיקר על הנייר.
ממסמכים שאותרו על ידי "נדל"ן מדיה", עולה כי התוכנית כללה צעדים וכלים ברורים ופשוטים יחסית ליישום, למיגון כ־700 אלף יחידות דיור. לפי נתוני התאחדות הקבלנים, כיום כ־1.63 מיליון דירות אינן כוללות ממ"ד ועל אף שלחלק מהתושבים יש מקלט, מדובר בשיעור קטן יחסית.
בין עקרונות התוכנית היו לעגן בחוק את חובת ההתמגנות, וכן ניתנו אמצעים לתמריץ וסיוע להקמת ממ"דים, וכמובן כלים למימון ותקצוב. כדי ליישמה היה צורך בהסדרה משפטית של חובת המיגון, הסדרה כלכלית של מקורות האשראי, הליכי אישור ותקינה, הליכי רישוי ייעודי ומקוצר וכלים תפעוליים. מרבית התקציב אמור היה להגיע מכספי משקיעים מוסדיים שיממנו את המיגון בתמורה לערבות מדינה. הזמן שלקח לתוכנית ליפול בין כיסאות הממשלה היה קצר בהרבה - שתי ישיבות ממשלה בלבד נערכו בנושא והתוכנית התמסמסה.
"לתעדף לפי איומים"
אבל 13 שנה אחרי, ולחלק ניכר מהציבור עדיין אין מרחב מוגן זמין. חלק מעקרונות התוכנית מיושמים כיום במידה חלקית באמצעות התחדשות עירונית והשקעות ממשלתיות כאלה ואחרות. ואולם מדובר בטיפה בים אל מול הבתים שצריכים מיגון, ואם נסתמך על הקצב שבו מבוצעות תוכניות התחדשות - נהיה בערך באותו מצב גם בעוד 50 שנה.
אם שואלים את דניאלה פז ארז, אשר ניהלה את עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם למימוש התוכנית, העקרונות שנקבעו אז עדיין ניתנים ליישום מיידי תוך עדכונה למצב הכלכלי והגיאופוליטי של היום: "צריך רק החלטת ממשלה אמיצה, למנות משרד ממשלתי שיהיה אחראי על היישום, ולהגדיר זאת כמשימה לאומית ראשונה במעלה. תוכנית כזו תשדר חוסן ותיתן תחושת ביטחון לאוכלוסייה שזקוקה לזה נואשות. בתוך עשר שנים מהיום אפשר למגן את כל הבתים בישראל".
מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, מגלה כי במנהל פועלים לקדם מהלך שיקל על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית באמצעות הפחתת רף ההסכמות הנדרש מבעלי הדירות. לדבריו, המטרה היא לצמצם חסמים ולעודד כניסה של מתחמים ובניינים נוספים להליכי פינוי-בינוי והתחדשות: "המהלך ממתין להשלמת הליכי החקיקה, וברגע שימונה שר פנים ניתן יהיה לקדמו". במקביל, המנהל מקדם רפורמה למסלול תכנוני מואץ שנועד לקצר משמעותית את משך אישור תוכניות ההתחדשות העירונית.
הנטל יעבור לציבור
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אומר כי "מיגון כל מלאי הדירות הוותיקות בישראל הוא אתגר לאומי שלא ניתן להשאירו לכוחות השוק בלבד. אנחנו מדברים על מאות אלפי יח"ד שבעליהן הם לרוב מאוכלוסייה מבוגרת, בעלי הכנסות נמוכות, או דיירים בבניינים שבהם הסכמות שכנים פשוט לא מתגבשות, והם לא יזכו לממ"ד אם לא תינתן להם יד. הכלים הקיימים של ההתחדשות העירונית יכולים לתת מענה לחלק גדול מהמלאי, אם המדינה סוף סוף תייצר מסלול מהיר וכלים משפטיים להתמודדות עם החסמים. חובה על המדינה גם לחייב רשויות מקומיות לאפשר הוספת ממ"דים במקומות שבהם אין סיכוי לייצר התחדשות עירונית".
מיכאל רצון, יו"ר קבוצת אב-גד, מוסיף כי "יש לקבוע כללים, להגדיר תקציב, לתעדף על פי תרחישי איום על אזורים ויישובים, ולהטיל את הביצוע על המגזר הפרטי תוך יצירת תמריצים לעמידה ביעדים".
אלון יוניאן, מנכ"ל חברת משהב MSB: "סבבי הלחימה מול איראן ממחישים עד כמה הבנייה עצמה היא מרכיב חשוב בחוסן הלאומי. ממ"ד תקני הפך לחלק טבעי משגרת היומיום, אך לצידו גם פני המרחב העירוני צריכים להתחדש - מבני ציבור, שכונות שלמות ומרכזים מסחריים שלא כוללים היבטי מיגון ובטיחות שמתאימים לימינו".
מעבר להיבט הבטחוני יש את השאלה הכלכלית. בעוד המדינה משלמת מיליארדי שקלים בפיצויים על נזקי מלחמה באמצעות קרן מס רכוש, באוצר מתחילים להשמיע מסר חדש: ייתכן שבעתיד המדינה לא תישא לבדה בכל העלויות. גם אתם האזרחים תשלמו - וביוקר. אגף התקציבים בוחן להעמיד גם בעלי דירות כשותפים לחלק מהסיכון הכלכלי.
פרויקט הצלת חיים
אז האם הסבב הנוכחי הוא האחרון? התשובה, ככל הנראה, שלילית ולכן הממ"ד הוא בגדר תשתית חיים בסיסית. לכך יש להוסיף כמובן את איום רעידת האדמה שלדברי מומחים היא רק עניין של זמן ועלולה לגרום לאלפי הרוגים, רבבות פצועים ונזק כלכלי של עשרות ואף מאות מיליארדי שקלים. זו בדיוק הסיבה שהתחדשות עירונית הפכה, מלבד הנדל"ן, לפרויקט לאומי של הצלת חיים. אלא שקצב הביצוע רחוק מלהדביק את הצורך.
האירוניה גדולה. בזמן שהמדינה דנה כיום כיצד לחלק סיכונים בין היזמים, הדיירים והציבור, רבים שואלים אם היה נכון יותר להשקיע את אותם משאבים מראש במניעה. כי בסופו של דבר, השאלה איננה רק כמה יעלה לתקן את הנזק אחרי הטיל הבא או רעידת האדמה הבאה, אלא כמה היה עולה למנוע אותו מראש.
רפי אלמליח: "המטרה היא לצמצם חסמים ולעודד כניסה של מתחמים ובניינים נוספים להליכי פינוי-בינוי והתחדשות"
דניאלה פז ארז: "צריך רק החלטת ממשלה אמיצה, למנות משרד ממשלתי שיהיה אחראי על היישום של תוכנית המיגון"
מיכאל רצון: "יש לקבוע כללים ולהטיל את ביצוע הוספת הממ"דים על המגזר הפרטי תוך יצירת תמריצים לעמידה ביעדים"
רוני בריק: "מיגון כל מלאי הדירות הוותיקות בישראל הוא אתגר לאומי שלא ניתן להשאירו לכוחות השוק בלבד"
אלון יוניאן: "ממ"ד הפך לחלק טבעי מהשגרה, אך לצדו גם פני המרחב העירוני צריכים להתחדש"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו